"בשלב מסוים במלחמה העייפות התחילה להצטבר ולאנשים נהיה קשה יותר. כדי לעזור לאנשים בפלוגה להתמודד עם העייפות בזמן שמירות, שזה זמן מת, התחלתי לעשות פודקאסט, שיעזור לאנשים להישאר דרוכים. קראתי לזה 'בסלון של עגלון'. אני עולה בקשר ומראיין אנשים, הסדירניקים בפלוגה עפים על זה, זה נותן להם מקום לשיתוף ועושה להם טוב על הלב. אני עושה גם משחקים, דברים יותר שטותיים".
את הדברים האלה, סיפר רס"ר אור ברנדס ז"ל לעיתון 'במחנה', מספר ימים לפני שנפל. ברנדס, 25, נולד בפתח תקוה ובילדותו עברה משפחתו לשוהם. ברנדס התגייס לחיל השיריון ושימש כמש"ק הדרכה מקצועות לנגדים בשיזפון. כשהשתחרר משירות סדיר ביקש להיות לוחם. בשביל הזה הוא נסע מבאר שבע בחמש לפנות בוקר כי זה היה החלון היחיד שבו היה יכול לפגוש את מפקד הפלוגה שלו וכמובן שהוא שכנע אותו להפוך ללוחם בשיריון.
ספורט במקום הראשון
אור אהב אהבת נפש ספורט. אביו, מיקי ברנדס, מספר שכבר מגיל קטן, אור ביקש לשבת איתו בשעות מאוחרות בכדי לצפות בכדורגל ובמשחקי NBA. בכדורגל הישראלי הוא אהד את הפועל פתח תקוה.
"האהבה של אור להפועל פתח תקוה עברה בגנים", אמר מיקי. "אבא שלי היה אוהד הקבוצה וזכה לצפות מקרוב בתור הזהב של המועדון שזכה בחמש אליפויות ברציפות. "אור נולד לתוך זה והיה אוהד מסור. לפני כמה חודשים הוא הגיע אלינו הביתה מהצבא שם למד כי הוא הבטיח לי שנצפה ביחד במשחק של הפועל פתח תקוה נגד מכבי חיפה וישבנו יחד על בירה. הוא היה שר את השיר של אוהדי הפועל ת"א במקור ושל אריק איינשטיין ז"ל, "ואיזה מסכנים האוהדים". אחרי הפסדים הוא היה אומר לי 'לא נורא אבויה'. אם הוא היה יודע שהפועל פ"ת ירדו ליגה הוא היה אומר 'אל תדאג, הם יעלו בחזרה וישתקמו'. כמי שראה שנים בליגה הלאומית, ירידה לליגה א' ועליית ליגה, הוא תמיד נשאר אוהד אופטימי".
במהלך השבעה, הגיעו לנחם את המשפחה סמלי הפועל פ"ת, האהודה עליו, בני קוזושווילי ובנו של נחום סטלמך ז"ל, גדול שחקני המועדון בכל הזמנים.
מיקי הוסיף: "לא היה לו שחקן מסוים שהוא אהב בכדורגל , אבל כשהיינו בסן סירו הוא הקפיד לקנות חולצה של מאורו איקראדי מאינטר, שבדיוק כמו הפועל שלנו לובשת את הצבע הכחול. החולצות במרוץ הלילה של פ"ת שנלבש להנצחתו של אור יהיו בצבע הכחול כמו של הפועל פ"ת כי זו האהבה של אור".
בנוסף, כמיטב המסורת המשפחתית אור אהד בכדורסל את מכבי ת"א "אני זוכר עד היום את קריאות ה'וואוו' שלו כשהוא נכנס בשערי יד אליהו" מספר אביו מיקי. "כדי לחוות מקרוב תרבות ספורט נסענו יחד לצפות במשחקים באליאנץ ארנה במינכן , סן סירו במילאנו איטליה ובמספר אולמות בלונדון. לאור היתה חיבה מיוחדת לבאיירן מינכן. האהבה הגדולה הזו לספורט, באה לידי ביטוי גם במקצוע הריצה כאצן חובב שגם זכה במדליה במרתון ירושלים וטניס שהוא הקפיד ללמוד בשעות הפנאי שלו מהאוניברסיטה בבאר שבע כסטודנט לפילוסופיה ופסיכולוגיה".
"אוהב אתכם, לא אהיה זמין"
בשבת, השני בדצמבר, אחרי הפוגה ארוכה יחסית במלחמת חרבות ברזל. יום קודם, ברנדס היה אמור לצאת הביתה אבל בגלל הדריכות של הצבא, נאלץ להישאר. 12 שעות לפני שנפל, שלח למשפחתו הודעה בה כתב: "אוהב אתכם, לא אהיה זמין" עם לב ענק בצבע אדום בהודעה. הוא החליף נהג אחר בטנק ונפל.
ברנדס כאמור, היה תמיד מסמר המסיבה. היה אמון על מצב הרוח מבלי שנבחר לתפקיד, גילה דומיננטיות, מנהיגות, ולצד היותו חייל אמיץ ונועז, הוא היה האיש שכולם רצו להיות סביבו, כי סביבו תמיד היה שמח.
את השמחה הזו, משפחתו מבקשת לשמר בכל דרך אפשרית. הוריו של אור שמחה ומאיר (מיקי), יחד עם שני אחיו הגדולים ממנו ברק (34) וספיר (31). קצת לפני שנהרג חגגה לו המשפחה יום הולדת 25. לסבתו לא גילו שהוא בעזה, אלא בב"ש, באוניברסיטה כדי למנוע ממנה דאגה מיותרת. ואור, ילד טוב פתח תקוה/שוהם הקפיד לספר לה שהוא "לומד כל הזמן" בזמן שהוא בעיצומה של לחימה.
כדי לשמר את אהבותיו של אור, המשפחה מקפידה לקיים שיעורי תורה של ליקוטי מוהר"ן של רבי נחמן מברסלב שהיו חביבים עליו ודרך הספורט.
למרוץ הלילה של פתח תקוה הצליחה משפחת ברנדס לרתום מאות רצים, חבריו של אור לעיר הולדתו פתח תקוה, חבריו לשוהם, אחיו לנשק מהצבא, קבוצות ריצה מפתח תקוה ומשוהם וחברים מהגרעין ומבני עקיבא, שירוצו לזכרו לצד אלפי הרצים והרצות שייקחו חלק במרוץ.
קראו גם:
NIGHTRUN מרוץ הלילה של פתח תקוה שיתקיים ב -6 ביוני יעמוד השנה בסימן הצדעה לחיילי צה"ל כוחות הביטחון החירום וההצלה. המרוץ המתקיים ביוזמת עיריית פתח תקווה, כולל ארבעה מקצים שיעברו ברחובותיה המרכזיים של העיר: שני מקצי ריצה תחרותיים -10 ק"מ ו-5 ק"מ, מקצה משפחות 2.5 ק"מ ומקצה קהילות באורך של 600 מ' .
רמי גרינברג, ראש העיר פתח תקוה: "מרוץ הלילה של פתח תקווה מצדיע השנה לצה"ל ולכוחות הביטחון שעושים לילות כימים כדי לשמור על ביטחוננו בכל החזיתות. מרוץ הלילה בפתח תקווה הפך למסורת, לאירוע ספורטיבי ססגוני ואטרקטיבי המושך רצים ורצות מכל הארץ שבוחרים לרוץ כאן, אצלנו בעיר".
מיקי ברנדס: "הרצים שלנו ילבשו במרוץ הלילה, חולצות לכבודו של אור ויישאו מדבקות שעליהם יהיה כתוב 'לאורו של אור', כולל הכיתוב של פוסט שכתב אור: "כן, כן, תחייכו' . בנוסף יונצחו משפטים שאור האמין בהם כמו זה שהיה כתוב בסטטוס הוואטספ שלו: "רק אור יוכל לחושך, רק אהבה תוכל לשנאה" ונחלק לרצים צמידים זוהרים".
בימים אלה, אבא מיקי עמל על נאומים שהוא כותב לטקס יום הזיכרון בו ישתתף נכדו, וטקס בו הוא עצמו ינאם. "כתבתי בנאום שאחד לא יכול להבין איך אנחנו מרגישים ואני שמח שאף אחד לא יכול להבין מה אנחנו עוברים. יש לנו חור בבטן וכאב נוראי אבל יש לנו ילדים ונכדים ואחד את השני כמשפחה ואנחנו מנסים להתעסק במה שיש ולא במה שאין. אור לא היה מרשה לנו לשקוע ולהיות עצובים הוא מבקש מאתנו להמשיך לשמוח ולרוץ, וכך נעשה".
