בימים הקרובים תושבע ממשלה חדשה, שתיאלץ להתמודד עם אתגרים רבים. אחד מהם, שאולי מסתתר מתחת לרדאר אבל מדיר שינה מגורמי מקצוע רבים ומלא מעט אזרחים ברחבי המדינה, הוא שריפות פסולת פיראטיות ומפגעי הריח שבאים איתם.
התופעה, שצוברת תאוצה במקומות שונים בארץ, מתרחשת גם באזורנו. בפועל שריפות פסולת שונות פורצות בזו אחר זו, בעיקר באזור שטחי הרשות הפלסטינית הסמוכים לראש העין, שתושביה הם אלו שהכי סובלים מכך. אלא שהעשן וריחות הבערה נישאים באוויר ומגיעים גם לשאר ערי ויישובי האזור, בהם פתח־תקוה וכפר קאסם, שגם בשטחה הייתה התופעה נפוצה. עם זאת, בשנתיים האחרונות חלה ירידה בהיקף השריפות בעיר.
בינתיים, תושבים רבים באזור מביעים תסכול רב לנוכח המצב, כשגם ידיהם של קברניטי הערים כבולות, שכן הם אינם יכולים לטפל במפגעים שמעבר לקו הירוק.
"אנדרלמוסיה גדולה"
נושא הריחות בפתח־תקוה מעסיק את התושבים מזה מספר שנים, ובעיקר את תושבי שכונת אם המושבות. לפני הבחירות המקומיות האחרונות וגם לאחריהן סערו הרוחות בשכונה לגבי טיפול העירייה בנושא, כשלא מעט חצים הופנו כלפי מפעלים הפועלים באזור התעשייה סגולה. גם בישיבת המועצה האחרונה עלה הנושא לדיון ועורר מחלוקת, כשראש העירייה, רמי גרינברג, הסביר כי הריחות מגיעים מהשריפות הפיראטיות באזור.
דגנית טל, מנהלת האגף לאיכות הסביבה בעירייה, וד"ר מירי קליין, מנהלת מחלקת איכות האוויר, מאשרות את הדברים. "חלק מהריחות אכן מגיעים מהשריפות", אומרת ד"ר קליין. "יש לציין שבסיורים שגרתיים בשכונה יצא לנו להיתקל מדי פעם במדורה בשטח פתוח שביקשנו לכבות. יש ריחות של שריפה, כשבמקביל אנחנו יודעים על שריפות באזור. על פי כיוון הרוח אפשר להסיק שיש קשר ביניהם".
טל מוסיפה כי "אנחנו נמצאים בקבוצות ווטסאפ של ערים סמוכות ועומדים בקשר עם יחידות סביבתיות שכנות, שגם הם מקבלים תלונות מתושבים. את המידע שמתקבל אנחנו מעבירים בינינו, כשאנחנו יודעים פחות או יותר מהיכן מגיעות השריפות. אנחנו מיודעים בזמן אמת על כיוון הרוח, לאן היא מגיעה ולעיתים זה אפילו כל כך קרוב אלינו, כמו בכפר קאסם והאזורים האלה, ואנחנו יכולים לומר שזה המקור לריחות.
"כל מערך הפסולת בכפרים הערביים זו אנדרלמוסיה אחת גדולה. אין להם טיפול מסודר בפסולת ואין להם רשות מקומית שמטפלת ושולטת בעניינים האלה. אנחנו לא בודדים במערכה ויש תושבים שסובלים, לא רק אצלנו. ככל שאתה מתקרב לאזור השריפות, התושבים סובלים יותר".
מה אתן כבעלות תפקיד בעירייה עושות בנידון?
קליין: "אנחנו כל הזמן בודקים את מצב האוויר. יש לנו תחנת ניטור ברחוב שרגא רפאלי באם המושבות, שלא זיהתה חריגות משמעותיות. חוץ מזה אנחנו עורכים דיגומי אוויר מפעם לפעם כשגם בהם לא נמצאו חריגות. בנוסף, אנחנו מסיירים לפחות שלוש פעמים בשבוע בשכונה בשעות היום, הערב ולפעמים גם בלילה, כשברובם לא נמצאים ריחות חריגים. אני יכולה לומר שנראה שהמתלוננים הם די אותם אנשים כל הזמן. לחלקם ניסינו להיכנס הביתה בעבר והם לא שיתפו פעולה".
תושבים טוענים כי הם שומעים פעמים רבות את התשובה "בודקים". איזה פעולות אקטיביות העירייה נוקטת כדי למנוע את השריפות?
קליין: "הטיפול צריך להיות ברמה ארצית. אנחנו לא אחראים על השריפות באזור כפר קאסם ואין לנו יכולת לבוא ולכבות שריפות שם. ראש העירייה הקים פורום ראשי ערים, פנינו למשרד להגנת הסביבה ואנחנו בקשר איתם. בעקבות לחץ שהופעל עליהם הם מוציאים תכנית גדולה לטיפול בפסולת בישובים הבעייתיים".
טל: "יש יחידה ברשות הטבע והגנים שנקראת 'ינשוף', שאנחנו בקשר איתה. כשיש מספר תלונות נקודתיות, הם יוצאים לשטח, ונוסעים לאורך ציר כביש 5 כדי לאתר שריפות בשטחים הפתוחים. המדינה מבינה את הבעיה ויש גורמים בשטח שפועלים בנושא ועושים את המיטב כדי למגר את התופעה".
עד כמה הריחות שמגיעים לאם המושבות אמורים להדאיג את התושבים?
קליין: "מבחינת זיהום אוויר זה לא אמור להדאיג, מבחינת הריחות זה בהחלט מטרד".
כלומר, אין סכנה סביבתית או בריאותית?
טל: "לא שידוע לנו".
מה אתן חושבות שהמדינה צריכה לעשות בנידון?
טל: "להסדיר את כל הנושא של פינוי הפסולת במגזר הערבי. הם שורפים כל דבר ואין אצלם מודעות, לא למיחזור ולא לאיסוף. ישבנו עם נציגי היישובים הערבים כמו כפר ברא ושמענו אותם מספרים שהם בעצמם סובלים, הילדים שלהם סובלים ומגיעים לשניידר עם מחלות ריאות. התושבים מרגישים אזלת יד".
"המצב מחמיר"
אז עד כמה התושבים סובלים? "אני יוצאת להתאמן במהלך השבוע בשעות הערב, ופתאום מקבלת משב אוויר מחניק מריח פלסטיק שרוף", מספרת תושבת שכונת אם המושבות. "זה מלווה בגירוד בעיניים, כאבי ראש ותחושה לא נעימה בגרון. בקיץ זה פחות מורגש כי הבית סגור והמיזוג עובד, אבל בימים שהחלון פתוח אני לפעמים עולה הביתה, שומעת את בעלי משתעל ולטענתו נחנק. המצב מחמיר בשנים האחרונות".
תושבת אחרת מחזקת את דבריה ואומרת: "אנחנו נחשפים לריחות חריגים בעוצמתם בכל ערב. עכשיו זו תקופה שאפשר סוף־סוף לפתוח חלון ולנשום, אבל אנחנו לא יודעים מה אנחנו נושמים וכרגע רב הנסתר על הגלוי. המצב מפחיד ויש תחושה שאנחנו גרים בפצצת זמן מתקתקת. לא ברור מה ההשלכות לטווח הארוך ומה ההשפעות על הילדים שנמצאים פה. אני משלמת ארנונה גבוהה ולא מקבלת את המעט שצריך - אוויר נקי לנשימה. אני מכירה כאלו שכבר עזבו את השכונה בגלל המצב".
מי שסובלים יותר מכל מהתופעה הם תושבי ראש העין. כמה מהם פנו במכתב פתוח לראש העירייה, שלום בן משה, בבקשה להגביר את הפעילות נגד השריפות הפיראטיות באזור, תוך הפעלת לחץ על משרדי הממשלה השונים.
אחד מתושבי העיר ציין כי "לפני חודשים ספורים הייתה קפיצה משמעותית, גם בתדירות וגם בכמות העשן שמגיעה אלינו. זה הרבה מעבר לריח, אלא מחנק אמיתי. אתה קם באמצע הלילה ומנסה לנשום. אני אדם בריא בדרך כלל, ולא ברור לי איך מתמודדים עם זה אנשים חולים".
מי שמחזק את דברי התושבים הוא חבר מועצת העיר ומחזיק תיק איכות הסביבה בעירייה, עומר שכטר, שאומר: "זו בהחלט תופעה שאנחנו סובלים ממנה מאוד כי אותם גורמים שורפים פסולת, שאתה לא יודע מה היא מכילה בדיוק, ואף אחד לא מפקח על זה. בכל פעם שיש רוחות מזרחיות זה מורגש מאוד בראש העין ואי־אפשר לנשום כאן. בבקרים העשן והריחות נכנסים לאנשים לתוך הבית, והם נאלצים לסגור חלונות. יש כאלו ששמים סמרטוטים רטובים. כיו"ר ועדת איכות הסביבה התחלתי את העיסוק בזה כבר לפני ארבע שנים. עירבנו את המשרד להגנת הסביבה, הבאנו את מנהל המחוז וגרמנו לכך שיקצו משאבים ויתחילו להגיש כתבי אישום. ואכן, הוגשו כאלו נגד מציתים באזור כפר קאסם, מה שהביא, בשיתוף עם הרשות המקומית, לירידה בכמות השריפות שם.
מה לגבי השריפות בשטחי הרשות?
"נפגשנו עם מנהל החטיבה הקודם ואנחנו בקשר עם מנהל החטיבה הנוכחי. יש גם מעורבות של הצבא, מתקיימות פגישות עם בני אלבז, קצין מטה איכות הסביבה במנהל האזרחי, ובנוסף יש תושבים מעורבים בנושא שמדווחים דרך אפליקציה מסוימת. גם בעירייה יש את דני גולברי במחלקת איכות הסביבה שעוסק בנושא באופן בלתי מבוטל".
6 צפייה בגלריה
"האתגר הוא להפסיק תופעה שלא רק שנמצאת מחוץ לשטח העיר, אלא ברשות הפלסטינית". עיריית ראש העין
(צילום: גיל לרנר)
שכטר מציין כי "בסופו של דבר, האתגר שלנו כרשות הוא להפסיק תופעה שלא רק שנמצאת מחוץ לשטחה של ראש העין, אלא ברשות הפלסטינית, כשגם למדינה אין יותר מדי אמצעים לפעול שם מעבר לצבא. כמובן שמנצלים את המצב גם גורמים עבריינים שמעבירים פסולת לרשות הפלסטינית וזורקים אותה שם כי זה יותר קל להם מלשלם דמי הטמנה בארץ".
מה כן אפשר לעשות לדעתך?
"הפתרון לדעתי הוא יצירת אתרי הטמנה ברשות הפלסטינית כי אם הפסולת לא מפונה לשום מקום, היא תפגע בנו דרך מאגרי המים או דרך האוויר. כיבוי שריפות, תרתי משמע, או אפילו מתן קנסות והחרמות, זה לא מה שיעצור את התופעה. צריך לדאוג לפתרון רחב וכולל".
"מלחמת חורמה"
כפי שניתן להבין מהדברים עד כה, חלק לא מבוטל מהשריפות עד השנים האחרונות הגיעו גם מכפר קאסם, שפגעו מאוד גם בתושביה. "סבלנו מאוד מהתופעה בעבר אבל היום פחות", אומר ראש העירייה, עאדל בדיר. "בשנתיים האחרונות צומצמו כמות השריפות באזור שלנו ב־90 אחוז. מי שסובלים היום הם בעיקר תושבי ראש העין כי מקור מרבית השריפות נמצא מזרחית להם, מדיר בלוט והאזור".
כמה פניות אתם מקבלים היום בעירייה?
"היום מקבלים בערך פניה לחודש, כשבעבר היו פונים אלינו בנושא 3-4 פעמים בשבוע. הייתה תקופה קשה בה אנחנו וראש העין נלחמנו מלחמת חורמה בנושא".
איך זה הצטמצם כל כך משמעותית?
"אנחנו עדיין עובדים בזה מול המשרד להגנת הסביבה, כשגם המשטרה העירונית מעורבת, הקב"ט העירוני וגורמים רלוונטיים נוספים בעירייה. יש לנו גם ערוץ תלונות בפייסבוק, וכל שריפה קטנה כגדולה אנשים מדווחים עליה. לאחר מכן מגיעים פקחים מטעם המשרד להגנת הסביבה והעירייה אל אותם אנשים, נותנים קנסות ומחרימים ציוד".
מה המדינה צריכה לעשות בנושא השריפות בשטחי הרשות הפלסטינית?
"זה לא ברמה של המועצה. זו התנהלות שונה, כך שאין לי אפשרות לייעץ או להרחיב בנושא".
אתה חושב שזה יכול להיפתר?
"בתיאום עם הרשות הפלסטינית אפשר להתגבר על זה".
תגובת המשרד להגנת הסביבה
"המשרד להגנת הסביבה הציב כיעד מרכזי את הטיפול והאכיפה בתופעת השלכת הפסולת ושריפתה בשטחים הפתוחים ובמרחב הציבורי ואף תגבר את הפיקוח והאכיפה. המשרד מוטרד מאוד משריפות הפסולת ברשות הפלסטינית וההשפעה שלהן על הציבור ברחבי הארץ, ואולם כל הסמכויות לטיפול בפסולת ביו"ש נתונות בידי המנהל האזרחי באופן בלעדי. המשרד להגנת הסביבה מסייע רבות לקידום פתרונות למניעת שריפות הפסולת ברשות הפלסטינית היכן שיכול, ומשקיע תקציבים רבים במימון של יחידת דוד במנהל האזרחי, המונעת העברת פסולת לרשות הפלסטינית לשם שריפתה".
קראו גם:
"מנכ"ל המשרד קיימה באחרונה דיון עם המנהל האזרחי בנושא שריפת הפסולת בשטחי הרשות הפלסטינית ועם גורמי מקצוע נוספים, וכן דיון נוסף עם נציב הכבאות בנושא של בעירות פסולת ברחבי הארץ. כל זאת כדי להוביל לשיתוף פעולה במציאת פתרונות ובשיפור איכות חיי התושבים. באשר לשריפות הנקודתיות שאירעו לאחרונה: המשרד עודכן מקמ"ט איכות סביבה במנהל האזרחי כי השריפות שהובילו למפגעי עשן וריח באזור ראש העין, שהיו בשטחי B אשר בסמכות המנהל, כובו. כמו כן, הקמ"ט קיים פגישה עם תושבי ראש העין ונציגי העירייה בעניין באחרונה, וצפוי להתקיים ביקור של ראש עיריית ראש העין באזור עם הקמ"ט, כדי לבחון את המשך הטיפול".
