הימים האחרונים של חודש אוגוסט מלווים בדרך כלל בציפייה והתרגשות מצד הורים ותלמידים לקראת שנת הלימודים המתקרבת.
אלא שעבור 100 תלמידים, הוריהם ו־250 אנשי סגל בבית הספר "השחר", תחושות אלו התחלפו בשבועות האחרונים בחוסר ודאות מוחלט, במיוחד לאור העובדה כי מדובר בתלמידים בעלי לקות תקשורתית שנמצאים על הרצף האוטיסטי.
הסיבה היא היעדר מבנה עבור מוסד החינוך בעקבות מחלוקות עם העירייה וחשש ששנת הלימודים לא תיפתח כסדרה, הפעם לא בגלל נגיף הקורונה. "אנחנו ממשיכים להפעיל את כל מי שאפשר ומערבים בזה שרים וחברי כנסת", אומר שאול רוטנברג, מנהל מוסד החינוך. "אנחנו בקשר עם משרד החינוך ומקווים שיימצא פתרון".
"הכל היה ברור"
מוסד החינוך שמכיל כ־200 תלמידים בגילאים 3-21 נפתח לפני עשור ברחוב הס במקום ששימש בעבר כמרכזיית בזק. עם הזמן התפצל בית הספר לשני מבנים, כשבמבנה ברחוב הס נותרו תלמידי בית הספר היסודי ואילו במבנה נוסף ברחוב רמח"ל נפתחו חמישה גני ילדים ובית ספר לבוגרים מכיתות ז' ועד גיל 21, כשכל אחד מהמבנים מכיל כ־100 תלמידים.
בחודש יוני האחרון, לקראת תום חוזה השכירות במבנה שברחוב רמח"ל, שם נחשב בית הספר לשוכר משנה, עודכן שאול רוטנברג, מנהל מוסד החינוך, כי החוזה עימם לא יחודש. "ביקשנו להאריך את חוזה השכירות וקיבלנו תשובה שלילית, לא הסכימו בשום פנים ואופן להאריך לנו", אומר השבוע רוטנברג.
קראו גם>>
בכלי תקשורת אליו התראיין ראש העירייה בנושא הוא טען כי בעלי הנכס, שהינם ההסתדרות הציונית העולמית, כלל לא ידעו על הפעילות במקום.
רוטנברג מכחיש את הדברים ואומר כי "זה פשוט לא נכון. לפני שנכנסו למבנה פנינו לעורך הדין של ההסתדרות הציונית העולמית, שאלנו אותו והוא אמר שמותר לנו להשכיר כשוכרי משנה. לא הייתה להם התנגדות. חמש שנים היינו שם והכל היה ברור וידוע".
כיצד פעלתם כדי לפתור את הסוגיה?
"פנינו לערן חג'ג', האחראי על החינוך הדתי בעיר, שאמר שהוא מטפל בזה וגם ראש העירייה מטפל בזה. אחרי שבוע הוא חזר אליי ואמר לי 'ניסינו, דיברנו עם ההסתדרות הציונית העולמית, אבל אין לנו אפשרות לסייע. אנחנו מאוד מצטערים אבל אתה צריך למצוא מקום חדש'.
"זמן קצר לאחר מכן, מצאתי מקום חלופי אבל עוד לפני ששכרתי, הודעתי לחג'ג' שמצאתי מקום בפינס 10 ושם יהיו בית הספר והגנים.
"באותו יום הוא שלח לי מכתב שהם מתנגדים שאשכור מבנים בעיר וכל מבנה שאני רוצה לשכור חייב להיות בתיאום עם העירייה. בהמשך היום כבר הגיעו פקחים למקום ואמרו לי שלא יכול להיות שם בית ספר והזהירו אותי שלא אשכור את המקום".
לדבריו, כעבור יומיים פנתה העירייה למשרד החינוך בבקשה שלא לאפשר לו לקבל רישיון, אם ישתמש במבנה לבית הספר. "הסיבה להתנגדות לטענתם הייתה תלונות שכנים על בעיה תחבורתית ועומס שעלול להיווצר עם הגעת התלמידים למקום".
ומה אתה חושב על כך?
"מדובר במבנה מבודד יחסית ואין מבנים צמודים אליו. בכל אופן, הצענו פתרונות כמו יצירת כיכר תנועה בתוך שטח המבנה שדרכו יעברו רכבי ההסעות וכן הקצאת שמונה מקומות חניה עבור המכוניות. גם משרד החינוך לא התייחס לבקשתם".
ניצחון משפטי
רוטנברג הבין כי הזמן מתחיל לדחוק לקראת שנת הלימודים הקרובה וכשהוא בטוח בצדקתו, החליט שלא להמתין לאישור העירייה ולכן השכיר את המבנה והחל בעבודות במקום. העירייה בתגובה עתרה לבית משפט לעניינים מקומיים בפתח־תקוה בטענה כי על הנכס חלה תב"ע משנת 1976, לפיה היעוד שלה הינו למרכזיה טלפונית בלבד, ולכן דרשה להוציא צו למניעת עבודות במקום מצד בית הספר.
צו שכזה אכן ניתן ב־1 ביולי והעבודות אכן נפסקו, עד שהתקיים דיון נוסף בבית המשפט בנוכחות שני הצדדים כשבועיים לאחר מכן.
לדיון הגיע רוטנברג מצויד בתב"ע מעודכנת משנת 1994, שמייעדת את הנכס לשימושים ציבוריים הכוללים בין היתר מוסדות חינוך. אם לא די בכך, לפני מספר שנים הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מנעה מבעל המבנה להפוך אותו לבניין מגורים בטענה כי הוא מיועד למעונות יום וגני ילדים.
שופט בית המשפט צידד אף הוא בטענותיהם של רוטנברג ובית הספר, וציין במהלך הדיון: "אני סבור כי תכנית פת/2000 המאוחרת יותר היא זו הגוברת ובמיוחד גם למקרא החלטת הוועדה המקומית... לא ניתן לאחוז במקל בשני קצותיו ולא ניתן פעם אחת לטעון לייעוד למרכזיה טלפונית, כשמבוקש ייעוד חינוכי, ולאחר מכן לייעוד של מעונות יום וגני ילדים, כשמבוקש ייעוד למגורים...
"אני סבור עוד כי הסתרת עובדת קיומה של תכנית פת/2000 מפני בית המשפט ואי־גילויה בבקשה לסעד זמני, מהווה מעשה שבחוסר תום לב ויש לתת את הדין על כך". לפיכך ביטל השופט את הצו שהסתמך על טענות העירייה ואף חייב אותה בהוצאות של 8,000 שקלים.
"הדבר האחרון שאני רוצה זה שב־1 בספטמבר ראש העירייה יביא משטרה ופקחים, ינעל את הדלתות ויחלו מהומות שם. הילדים כולם תושבי פתח־תקוה והעירייה צריכה לקדם פתרון"
רוטנברג אומר כי "כל מבנה שהעירייה תאמר שאין לה התנגדות אני הולך לשם. אין לי עניין להיאחז דווקא במבנה הזה. הצעתי אפילו מבנה נוסף ברחוב מונטיפיורי, בית אבות שעומד ריק, והיינו במשא ומתן כדי להיכנס אליו, אבל גם שם נאמר לי שאין אישור.
"אמרתי שאם ראש העירייה לא מסכים במונטיפיורי, לא מסכים בפינס ולא נותן פתרון אחר, אז מה אני אמור לעשות עם הילדים? הדבר האחרון שאני רוצה זה שב־1 בספטמבר ראש העירייה יביא משטרה ופקחים, ינעל את הדלתות ויחלו מהומות שם.
"הילדים כולם תושבי פתח־תקוה והעירייה צריכה לקדם פתרון. אתם לא רוצים את המבנה הזה? אין בעיה, אני איתכם, לא באתי לריב איתכם. אחרי הכל אני נותן שירות לילדים שהעירייה משבצת אצלי. הכנתי כבר מבנה, אז למה אתם מתנגדים?".
"לא חוזרים אליי"
ממה נובעת ההתנגדות העירייה? רוטנברג משוכנע כי היא מעוניינת שהילדים ילמדו בחינוך הממלכתי. "כשהיה לה נוח, היא הפנתה אותם לעמותות", הוא מוסיף. "צריך להבין, הילדים מגיעים לבית הספר הזה כי הוא טוב ומעניק דברים מעבר למה שמוסדות חינוך אחרים מעניקים".
אתה חושב שיש פה משהו אישי נגדכם?
"אני לא יודע. לפני שנתיים, מיד אחרי שרמי גרינברג נבחר, הוא פגע בצורה משמעותית בכספים שהעירייה מעבירה לבית הספר השחר. עתרנו נגד ההחלטה לבית משפט, הוא הפסיד והיה צריך לשלם כמעט 800 אלף שקל".
ניסית בתקופה האחרונה ליצור קשר עם גורמים בעירייה?
"לצערי הרב אין מענה. לא חוזרים אליי ולא מדברים איתי, אני אדם מנודה".
ניסית לפנות לרמי גרינברג?
"לא, התחלתי את ההתנהלות מול חג'ג', ואיתו אני אמור להמשיך. לצערי אין תקשורת כרגע".
עד כמה משפיע חוסר הודאות על התלמידים?
"אני לא חושב שהם מודעים לכך. אם הם יידעו שאין להם כרגע איפה ללמוד בשנה הבאה, הם ייכנסו לחרדה עצומה. גם ההורים בחוסר ודאות".
ראש העירייה אמר שיימצא פתרון. למה הוא התכוון לדעתך?
"איזה פתרון? שכל אחד יילך לבית ספר אחר? אין מצב כזה. ילדים על הרצף האוטיסטי אי־אפשר לפזר ככה. אל תשכח גם שמדובר כאן בעוד 250 עובדים בבית הספר, כולל מורים, סייעות, עובדים פרא־רפואיים ופסיכולוגים, שלא יודעים מה יהיה עם הפרנסה שלהם. זה מצב לא הגיוני".
מהעירייה נמסר בתגובה: "תחום החינוך המיוחד בפתח־תקוה הינו מבין הטובים בישראל. יודגש כי התלמידים יקבלו את המענה המתאים והראוי להם ב־1 בספטמבר בלי קשר לעמותה שהתנהלה באופן קלוקל.
"מעבר לזה, העירייה מתקצבת את העמותה המדוברת במליוני שקלים בשנה וכן משלמת את שכירות המבנים שמשרתים אותה, לרבות המבנה ממנו הם הוצאו על ידי בעלי הנכס. הדבר מראה על התנהלות לקויה על אף הכספים הרבים שהיא מקבלת ממשרד החינוך ומהעירייה, בוחרת להיכנס למבנה באופן לא חוקי.
"על כן, העירייה שואפת לתת מענה לתלמידים באופן ישיר ותחת חסות עירונית שלא דרך העמותה. מעבר לזה, העירייה לא הפסידה בהליך המשפטי - ההפך הוא הנכון. העירייה קיבלה את שביקשה לטובת התלמידים.
"לגופם של דברים, מדובר בבית ספר שחוסה תחת ההגדרה מוכר שאינו רשמי. מנהל העמותה פתח שני מוסדות בתקופת הנהלת העיר הקודמת בשני מקומות הנמצאים בבעלות פרטית ולעירייה אין כל קשר אליהם. עוד בטרם מנהל המוסד החל בחיפוש מקום חלופי, העירייה ביקשה ממנו שיעשה זאת בשיתוף הגורמים המוסמכים ובכפוף לחוק, וזאת כדי שהמעבר יהיה מתואם וחוקי.
"הנהלת המוסד סירבה לבקשת העירייה, פעלה ללא תיאום כנדרש ופתחה את המוסד במקום חדש, שבו קיימים מרכזייה טלפונית עם אנטנות וציוד טכני על הגג.
"במהלך השיפוצים במקום פנו תושבי האזור לעירייה ולבית המשפט נגד כניסת המוסד לאור הבעייתיות הרבה שיש במקום אשר פוגעת בתושבים הגרים בסמוך.
"מעבר לעובדה כי מדובר במרכזייה טלפונית, הפעלת המוסד החינוכי אינה מותאמת לתשתיות באזור שבו פועל בית ספר נוסף. לצד הבעיות שצויינו לעיל, העירייה סייעה במהלך השנה למוסד רבות, כל עוד הדבר התאפשר בהיבט החוקי והמנהלתי".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
