טרגדיה גדולה: תומר בר, אב לשלושה משכונת אם המושבות בפתח תקוה ואוהד מושבע של הפועל פתח תקוה, הלך לעולמו לאחר שנכנע למחלת הסרטן שאובחנה אצלו לפני כחודש בלבד כשהוא רק בן 45. "אנחנו נמצאים בחלום בלהות", אמרה אורטל גיסתו.
תומר, סוכן ביטוח במקצועו, עוד הספיק לחגוג את בר המצווה של שני בניו התאומים בתחילת חודש מרץ, ימים ספורים לפני שהתגלתה אצלו המחלה. "יומיים לפני העלייה לתורה תומר סבל מכאבי בטן והוא החליט לנסוע עם שני, אשתו, לבית החולים", מספרת אורטל, אחותה של שני. "הם הוסיפו שתומר סובל גם מעייפות וירידה במשקל אבל לאחר בדיקת אולטרסאונד אמרו להם שיש לו אבנים קטנות בכליות, כשבמקביל נתנו לו כדור והנחו אותו לשתות הרבה מים.
"כמובן שזה לא עזר, אבל הבר מצווה עברה בשלום והוא היה נראה בריא, כאילו לא דוגר אצלו דבר. אבל לאחר מכן הוא אמר לשני שהוא עייף והוא רוצה לנוח. זה לא היה אופייני לו כי הוא היה אדם תזזיתי מאוד שלא נח".
בינתיים, המשיך תומר לסבול מכאבים ולאחר שנקבע לו תור לנפרולוג באופן פרטי, הוא הופנה לבדיקת סיטי אותה ביצע בבאר שבע. למרות שידע שהתוצאות צפויות להגיע בתוך כשבועיים, הן הגיעו כבר למחרת.
"תומר שלח לשני את התשובות ובגלל שאנחנו עובדות יחד כסוכנות ביטוח גם כן, עברנו עליהן יחד", שחזרה אורטל. "לא היה צריך להיות רופא כדי להבין שיש בעיה רצינית. העברנו אותן לאחד הרופאים שאנחנו מכירות והוא אמר תוך זמן קצר שמדובר בתשובות חמורות שמצביעות על סרטן לבלב מתקדם".
מה עבר על שני באותו זמן?
"חושך. שני תכננה למשפחה טיול גדול בחו"ל לפני 3 שנים אבל אז באה הקורונה והסגרים ומאז הם לא נסעו, אז היא סגרה להם טיול בר מצווה לתאילנד, אליו הם היו אמורים לצאת לקראת סוף מרץ וקרוב לשנה הם מתכננים את הנסיעה. וגם זה התבטל.
"המצב שלו התחיל להתדרדר ובכל יום ראינו אצלו הבדל גם במשקל וגם בקושי תפקודי. הוא עבר טיפול כימו במטרה להאריך את השהות לצד המשפחה, ובפסח, הוא היה עייף אבל תפקד. בערב החג השני הוא כבר לא רצה לבוא, היה עייף מאוד, אבל קם בשביל הילדים לארוחה. למחרת, בחג עצמו הוא לא הרגיש טוב, לקחנו אותו באמבולנס לבילינסון ושם המצב המשיך להתדרדר עד שביום חמישי קראו לילדים להיפרד ממנו ובשבת בבוקר הוא נפטר".
איך מתמודדים עם מעבר מחגיגות בר מצווה ותכנון של טיול לתאילנד למוות טרגי כל כך?
"חלום בלהות, אני לא מאחלת את זה לאף בן אדם. תומר היה איש מלא, רחב כתפיים, ופתאום אתה רואה אותו רזה, חלש, ולא צוחק כמו פעם. הוא היה איש מצחיק, חברותי מאוד, דיבר עם כולם, אבא מעורב מאוד שהיה הולך לטיולים של הצופים עם הבן שלו, טיולים שנתיים של הילדים כהורה מלווה, והיה יורד איתם לג'ימבורי כשהיו תינוקות. כולם הכירו אותו. הוא היה נותן גב ועוזר לכולם, היה לו לב טוב".
איך הילדים מתמודדים עם הסיטואציה?
"כשהודענו להם שהם צריכים לבוא להיפרד מאבא שלהם זה היה קשה מאוד. היה הרבה בכי אבל דווקא הילד הקטן יותר בן ה-9, מבין ושואל את השאלות הנכונות. הוא הפציר בשני לומר לו את כל האמת וזה מה שהיא עושה. קצת לפני שהם הגיעו אליו, הורידו לתומר את המורפיום כדי שיוכל לתקשר איתם והוא אמר להם שהוא אוהב אותם. עכשיו המשפחה צריכה להתמודד עם חיים חדשים".
איך עושים את זה?
"לשני יש משפחה תומכת מאוד, אני והיא זה כמו בן אדם אחד. אנחנו שתי אחיות אבל נשמה אחת, וגרות קרוב אחת לשניה. בעלי שותף לכל התהליך, ואנחנו נאמץ את הילדים למרות שעוד לפני כן הם היו כמו הילדים שלי. הבטחתי לתומר שאקח את הילדים שלו לטיולים בעולם ושלא יחסר להם דבר. עשינו מה שמשפחה צריכה לעשות. ראוי לציין כי גם האחים והאמא של תומר לוקחים חלק רב בחיי הילדים וימשיכו לתמוך בהם גם בעתיד".
בפוסט שפרסמה שני ברשת החברתית, ימים לפני פטירתו של בעלה האהוב, כתבה: "החיים משתנים, הכל מתהפך ובעיקר אני כואבת את החיים שהיו צריכים להיות לי, לנו, ושחיכינו להם בשני העשורים האחרונים מאז שאנחנו יחד. אהובי, זה היה אמור להיות העשור שלנו, זה שבו אנו רואים עולם, נהנים יחד ועם הילדים, טורפים את החיים... אז תכננו תוכניות וכנראה שאלוהים קצת צחק עלינו מלמעלה".
אחד התחביבים המשמעותיים בחייו של תומר היה רכיבה על אופנועים ובמיוחד על הארלי דוידסון. חברו, מרטין סבג, יוזם ומנהל קהילת הרוכבים בפייסבוק "קאסטום לייף- Custom Life", סיפר: "היינו חברים בעיקר סביב האופנועים אבל ברגע שיש לך נושא מאחד אחד אז הקשר הופך ליותר מזה. הוא היה מגיע אליי הביתה לקפה והיינו נפגשים מעבר לטיולי אופנועים. אחרי שהחלפתי להארלי הוא התעניין גם ברכישה של הכלי. הוא היה מעלה תמונה של הארלי וכותב 'יום אחד אני אגשים את החלום'. בהמשך הוא חסך, מצאנו ביחד הארלי בשבילו והוא היה מאושר מאוד.
"לפני כחודש, כשהתגלה שיש לו סרטן, זה הכה בי חזק מאוד כי אמא שלי נפטרה בנסיבות דומות. כשהבנו שלא נותר הרבה זמן, החלטנו, אשתו, קרוב משפחתה, רועי טוויג שהוא גם חבר, ואני לייצר עבור תומר כמה שיותר חוויות. ארגנו לו טיול שלצערי נדחה בגלל מזג האויר ואז כבר היה ספק אם הוא יוכל להגיע. אבל יום לפני הוא רכב לבית קפה בגבעתיים, שם נפגשנו הרבה חבר'ה יחד איתו. הוא היה חלש אבל כשהוא רכב לא ראית עליו שהוא חולה. למחרת, הוא הצטרף למשפחה ברכב ונפגשנו ביער אליקים, שם ארגנו אירוע לכבודו עם חולצות מודפסות. הוא שמח מאוד וכולם חיבקו אותו. ביום רביעי, בזמן המימונה, הגעתי אליו לבית החולים. הוא עוד זיהה אותי ודי נפרדנו".
רכיבה לזכרו של תומר בר במסע הלוויה
(צילום: חן בורוצנר)
קראו גם:
לפני הלווייתו, ארגן סבג יחד עם רוכבים נוספים שיירה לזכרו של תומר, שיצאה מגלילות לכיוון בית העלמין. "העמדנו את כל האופנועים בשביל הפנוי בבית העלמין, ויצא כך שכשהוצאנו את תומר על האלונקה עברנו לצד האופנועים וזה היה מצמרר מאוד".
תומר, כאמור, היה גם אוהד מושבע של הפועל פתח תקוה והרבה להגיע למשחקי הקבוצה יחד עם ילדיו. רבים ספדו לו בקבוצת האוהדים בפייסבוק וכתבו בין היתר: "אוהד מוכר ביציע, ממש עצוב לשמוע".
תומר הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
יהי זכרו ברוך.
פורסם לראשונה: 09:20, 18.04.23
