אבי אילוז, בעלי אולם "ליאל גרדנס", פתח–תקוה: "המענקים לא כיסו כלום"

כיצד שרדתם את השבתת הפעילות? "לא פשוט בכלל. ביטלנו עשרות עד מאות אירועים, החזרנו לכל הלקוחות את כל המקדמות ונתנו להם אפשרות לבחור אם לבטל את האירוע או לדחות אותו. הבאנו לא מעט כספים מהבית ולקחנו הלוואות, הכל בשביל לשרוד. הייתה תקופה שעבדנו במתכונת מצומצמת במהלך כחודש וחצי בהם ערכנו אירועים עד חמישים איש. זה לא היה כלכלי אבל כך שמרנו על עסק חי ועל תפעול המערכת. אם יהיה עוד סגר, אני לא יודע איך נשרוד אותו".
3 צפייה בגלריה
אבי אילוז
אבי אילוז
אבי אילוז
(צילום: ריאן)
קראו גם:
כמה עובדים הוצאו לחל"ת? "15 עובדים קבועים ועוד מלצרים".
הנזק הכלכלי? "להערכתי, לפחות 2-3 מיליון שקל".
לאיזו מציאות אתה חוזר? "למציאות של מקום שלא עבד שנה. צריך להפעיל מאפס את כל המערכות, לגייס עובדים, לחדש את המלאי. את המלאי הקודם שהספקים לא רצו בחזרה תרמנו למשפחות נזקקות. כרגע, בגלל מצב העובדים, זה כמו לפתוח מחדש אבל במצב הרבה יותר קשה. אנחנו לא יודעים מה יקרה ומתחילים לעבוד בחשש. צריך מלאי ראשוני בסכום של מאות אלפי שקלים. מה יהיה אם בעוד שבועיים יסגרו אותנו שוב? מנגד, אני כן מזהה את הדחף לאירועים ויש כבר ניצנים של הזמנות לקיץ בתקווה שזה יחזיר אותנו למסלול".
התנהלות המדינה? "אנחנו הענף שסבל הכי הרבה. המדינה הפקירה אותנו. כמו שפתחו מקומות אחרים היו יכולים למצוא מתווה לפתיחת אירועים. קיבלנו מענקים שהם בדיחה ולא כיסו כלום, בטח לא משהו שאתה יכול להסתמך עליו. בסגר הראשון הבנו שמדובר במשהו חדש, ולא ידענו מה קורה, אבל ממאי ואילך היה אפשר לעשות משהו אחר. הרגשת שכל הזמן אתה בתחתית הסולם ולא מעניין אף אחד".

שמעון דנינו, בעלי "אודל אירועים", פתח–תקוה: "צוחקים לנו בפנים"

כיצד שרדתם את השבתת הפעילות? "מוציאים חסכונות שכבר לא נשארו, לוקחים הלוואה בערבות המדינה ונכנסים קצת לחובות כדי לשרוד, אין ברירה. עבדנו קצת כשהתאפשר במהלך הקיץ במתכונת של מסעדה. זה הניע מעט את המערכת, אבל זה היה רק כדי לשרוד. יש לנו שם טוב מאוד בחוץ, והייתה לנו תקווה שנחזור לאירועים. זה מה שהחזיק אותנו, הידיעה שביום לאחר מכן נחזור בכל הכוח".
3 צפייה בגלריה
שמעון דנינו
שמעון דנינו
שמעון דנינו
(צילום: ישי דריקס)
כמה עובדים הוצאו לחל"ת? "בסביבות עשרה, השאר עובדים לא קבועים כמו מלצרים וכו'. שמרנו איתם על קשר והם יחזרו ברגע שהאולמות ייפתחו. אצלנו אנשים רוצים לעבוד ולא רוצים את טובות המדינה".
הנזק הכלכלי? "סדר גודל של 5-6 מיליון ברוטו. ביטלנו בסביבות 80 אירועים. אנחנו דוגלים בשיטה של לא לקחת מקדמות, כך שלא נקלענו למלחמה עם הלקוחות. ההפסד הוא מעבר ל־80 אירועים שהתבטלו כי היינו צריכים לסגור אירועים קדימה לעונת הקיץ ולעונה שלפני ספירת העומר".
לאיזו מציאות אתה חוזר? "זה שפותחים אותנו עכשיו זה ספין זול לבחירות. שבועיים אחרי המועד המתוכנן מתחילה ספירת העומר, ואז שוב אין אירועים. זה משחק והנזק משמעותי מאוד. אמרו שיהיו חיסונים ונחזור לשגרה. בינתיים חצי מדינה התחסנה ולא רואים את החזרה לשגרה. אנחנו חיים מיום ליום".
התנהלות המדינה? "בושה וחרפה, צוחקים לנו בפנים. נותנים מענקים ומתוכם מקזזים סכומים נוספים. אין באמת מטרה לפתור את הבעיה או נכונות לסיים את המשבר כמו שצריך. נראה שמשחקים במשחקי ילדים על פי גחמות פוליטיות. עדיין אין מתווה מסודר של כמויות, איך יפעלו האירועים וכו'. בזמן שנערכו חתונות פיראטיות במקומות שונים אנחנו לא קיבלנו את המענה. כרגע אנחנו קובעים אירועים לפי 100 מוזמנים ומעלה. הם נועדו בעיקר כדי להניע את המערכת ולשמור על העובדים ועל העסק, אבל אין פה רווח".

יחיאל (יא-יא) ארפי, בעלי "ריה אירועים", פתח–תקוה: "כמו גוויות מהלכות"

כיצד שרדתם את השבתת הפעילות? "המצב על הפנים. לצערי הרב נאלצנו לקחת הלוואות מבנקים וממי שאתה רק רוצה במשפחה. מדובר במאות אלפי שקלים. מענקים שאמורים להגיע על פי חוק מתעכבים, אבל את הבנק ואת חברת הביטוח זה לא מעניין. גם אירועים עד 50 איש לא ערכנו כי אין לכך כדאיות כלכלית. זה היה מכניס אותנו להפסדים גדולים יותר".
3 צפייה בגלריה
יחיאל ארפי
יחיאל ארפי
יחיאל ארפי
(צילום: ריאן)
כמה עובדים הוצאו לחל"ת? "הוצאנו בערך עשרה, חוץ מהמלצרים. גם הם בלי עבודה ומגרדים סכומים ממי שהם יכולים".
הנזק הכלכלי? "למעלה מ־100 אירועים שהיו סגורים התבטלו. מדובר בהפסד כספי של לפחות מיליון שקל. מביטוח לאומי אנחנו מקבלים סכום שלא מספיק לזוג עם ארבע ילדות. יש לי הלוואות שעמדתי בהן בכבוד לבנק, אבל עכשיו כל ההלוואות הוקפאו, על פי החוק עד אפריל. אבל מה יהיה אם לא נחזור לעבוד עד אפריל? מדובר בסכומים של מאות אלפי שקלים, שבדרך כלל אנשים ללא גב כלכלי פשוט קמים והולכים. בעלי אולמות הולכים מדדים כמו גוויות מהלכות".
לאיזו מציאות אתה חוזר? "המדינה לא נותנת אופק ואנחנו לא יודעים מה לעשות. מה, פתאום ביום אחד יגידו 'מחר פותחים'? איך פותחים? צריך לגייס עובדים, לעבוד מול ספקים, לנקות את המקום, לתחזק אותו, להביא אנשים שיבדקו את תקינות המערכות. הזמן הזה לא מספיק בשביל לפתוח עסק. אף אולם לא יפתח במרץ. אם יחזרו זה יהיה אולי רק במאי, אחרי החגים. כרגע הכל בערפל".
התנהלות המדינה? "מדובר במשבר שתפס את כל העולם. בכל מקרה המדינה לא התנהלה כמו שצריך והייתה יכולה לעשות דברים אחרת. במקום זה הם פעלו בשיטה של ניסוי וטעיה. הענף נמצא במקום האחרון מבחינת הטיפול בו".