"הטענה של סוללה בתוך דירה זה כמו מטען חבלה וחייבים להבין את זה", כך אומר השבוע טפסר משנה אלון שבתאי (50), מפקד תחנת כבאות והצלה בפתח־תקוה.
3 צפייה בגלריה
טפסר משנה שבתאי. "סוללה בתוך דירה זה כמו מטען חבלה וחייבים להבין את זה"
(תיעוד מבצעי כבאות והצלה)
לפני כחודשיים הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים חשפה נתונים מדאיגים לפיהם חלה בשנה האחרונה עלייה בכמות תאונות הדרכים עם מעורבות קורקינטים ואופניים חשמליים, וככל שהזמן נוקף מתברר כי הנזק בו מעורבים הכלים הדו־גלגליים לא מסתכם רק בנפגעים בכביש.
מתברר כי בחודשים האחרונים חלה עלייה בשריפות הפורצות כתוצאה מהתלקחות הסוללות של אותם כלים, שלרוב מוטענות בתוך דירות מגורים. האירוע הקשה ביותר אירע כזכור לקראת סוף חודש ספטמבר האחרון, אז מצא את מותו באופן טרגי הילד אמיל אלופר ז"ל (בן 12 במותו) בעקבות התלקחות סוללה בדירה ברחוב שאול המלך בשכונת יוספטל.
בשירותי הכבאות מדווחים על חמש דירות שנשרפו בעיר רק בשלושת החודשים האחרונים כתוצאה מהתלקחות סוללות ליתיום. "אני לא זוכר תקופה כזו בעבר", אומר שבתאי. "זו לא תופעה שרואים רק כאן אלא גם בהיבט הארצי כשעוד מקרים חוזרים על עצמם".
אלא שבעיית הסוללות אינה היחידה איתה מתמודדת התחנה בפיקודו. בין היתר, מדובר על פעילות בזמן משבר הקורונה, מצוקת כוח האדם והגידול המשמעותי בכמות האירועים שמצריכים טיפול בהשוואה לשנה החולפת.
"התלקחות מהירה"
למרות שהנושא עולה לא פעם לכותרות, נדמה כי הציבור עדיין לא מפנים את הסכנות ורבים ממשיכים להטעין את הסוללות בביתם. "אני לא יודע מדוע אנשים פועלים כך", אומר שבתאי. "יכול להיות שזה נובע מחוסר ידיעה של ההשלכות ומחוסר אכפתיות או שאולי הם עושים זאת מהסיבה שהם לא יכולים להטעין את הסוללה מחוץ לדירה מחשש לגניבה.
קראו עוד>>>
"ייתכן שיש גם כאלו שמגלים שאננות ואומרים 'הנה הטענתי כמה פעמים ולא קרה כלום, אז אמשיך להטעין והכל יהיה בסדר'. האזרח מן השורה לא מספיק מודע לעניין הזה, לא מבין את התופעות המסוכנות של המצאות סוללת ליתיום בדירת מגורים, לא ראה איך זה מתלקח ולכן הוא מרשה לעצמו להטעין בתוך דירה".
יש הבדל באופי השריפה בין דליקה שפורצת כתוצאה מהתלקחות סוללה לבין דליקות אחרות?
"במקרה של הסוללות התלקחות האש מהירה ומסוכנת מאוד. בשאר השריפות האש מתפשטת יחסית באיטיות ולוקח יותר זמן עד שהיא מגיעה לכל חלל הבית".
כיצד אתם פועלים על מנת למגר את התופעה?
"מדובר בתהליך שלוקח זמן וצריך להביא אותו כמה שיותר לתודעת הציבור שהטענה של סוללת ליתיום בתוך דירת מגורים מסוכנת מאוד וכתוצאה מההתלקחות המהירה מי שנמצא בתוך הדירה יכול להילכד בה וזה עלול להסתיים באסון.
"לכן התחלנו תהליך עם הרשות המקומית של הסברה בשלטי חוצות ובמדיה הדיגיטלית. במקביל נתקלנו בתופעה של אנשים שעושים שיפורים כאלו ואחרים בסוללות כדי להגביר את המהירות וזה משהו שאסור לעשות.
"מלבד העניין ההסברתי, התחלנו בתהליך של התקנת גלאי עשן בדירות של קשישים וניצולי שואה. אני ממליץ לכולם להתקין גלאים עצמאיים, זה מציל חיים.
"מעבר לכך, ברמה הבסיסית חשוב שבניין מגורים יהיה מסודר ולא יהיו במעברים של חדר המדרגות ציוד שיכול לחסום את הגישה של הדיירים. חשובה גם הימצאותם של מטפים וגלגלונים לכיבוי אש, וכל דבר שיכול לסייע עד שאנחנו מגיעים. אני מאמין שבסופו של דבר נראה ירידה בכמות האירועים".
אתה חושב שיש צעד שהמדינה יכולה לנקוט בעניין, אולי לחדד נהלים?
"לדעתי כן. בעקבות השריפות הוחלט לבצע תהליך של בדיקת העניין והנציב מינה ועדה מסוימת שאמורה לבדוק את הנושא ולהוציא הנחיות בהתאם".
האירוע ברחוב שאול המלך בו נספה אמיל אלופר עדיין חקוק בזכרונו. "צוות הכיבוי שהגיע למקום פעל בצורה הירואית, חדר לדירה שבערה כליל ושלפה אותו מתוכה, אבל לצערי לאחר מספר ימים הילד נפטר", הוא מספר. "זה אירוע קשה וטרגי, במיוחד שמדובר בילד קטן חסר ישע, ובפרט שמדובר גם בדירה קטנה. גם העובדים במשמרת לקחו את זה ללב.
"זה יוצר הרגשה של החמצה שלא הצלחנו להציל חיים, אבל מתוך כל כך הרבה אירועים שאנחנו פועלים במרחב, אירוע אחד הסתיים בצורה טרגית. בשאר האירועים היו ניסים, אנשים נמלטו מתוך הדירות ברגע האחרון. כאן לצערי זה לא קרה".
איום הקורונה
שבתאי, שמתגורר בפתח־תקוה, מכיר אולי הכי טוב את התחנה המקומית. הוא החל בה את דרכו ככבאי כבר בשנת 1993 ומאז לא עזב אותה. לאחר כברת דרך ארוכה מונה בספטמבר 2019 לממלא מקום מפקד התחנה בעקבות עזיבתו של תת טפסר איציק עוז, וביוני אשתקד הפך למפקד התחנה בעצמו.
"זו תקופה לא פשוטה", אומר שבתאי על השנה וחצי האחרונות. "אנחנו מנסים להתמודד גם עם השפעות הקורונה וגם להמשיך לתת מענה מקצועי לכל האתגרים שיש לנו במרחב. אני מאמין בעובדי התחנה. יש לנו צוות מקצועי שעושה עבודה נהדרת".
איך הקורונה משפיעה עליכם?
"הקורונה גרמה לכך שעובדים נדבקו בנגיף וזה איים לפגוע במוכנות המבצעית שלנו, אבל לשמחתי הצלחנו לשמר את הכוננות בתחנה כדי שהמענה לתושבים לא ייפגע. המשכנו גם לאורך התקופה הזו לתת מענה מקצועי ומהיר ולהתמודד עם כל מה שיש לנו במרחב התחנה.
"המרחב לא כולל רק את פתח־תקוה, אלא גם רשויות נוספות כמו ראש העין, אלעד, כפר קאסם ומושבים שונים. הפעילות במרחב מאוד הטרוגנית ורב־גונית, ואנחנו נותנים מענה למגוון אירועים. זה היתרון של התחנה שלנו ולכן אנחנו יודעים להתמודד לא רק עם שריפה בדירות אלא גם בשריפות בשטחים פתוחים ובאירועי חומרים מסוכנים".
עלייה מדאיגה
כשהוא מדבר על תקופה לא פשוטה, מסתמך שבתאי על הנתון הבא לפיו בשנת 2021 שטרם הסתיימה פרצו 442 שריפות במבנים שבשטח הטריטוריאלי בו מטפלת התחנה, לעומת 373 בכל שנת 2020. "ניתן להסביר את העלייה בגידול הדמוגרפי של אוכלוסיית העיר והאזור ובפיתוח האורבאני שכולל אזורי תעשיה מהגדולים בארץ אליהם נכנסת אוכלוסייה רבה במהלך היום", הוא מסביר.
כדי להפחית את העומס על התחנה הקיימת, דובר כבר בתחילת 2019 על הקמת תחנת כבאות נוספת באזור כפר מעש, שתשמש כתחנת משנה לזו שפועלת ברחוב המכבים, אבל בינתיים לא נעשה דבר בשטח. שבתאי מסביר כי "כרגע העניין בדיונים מול הרשות והנציבות.
"צריך להבין שתהליכים לא קורים בצורה מהירה כמו שאנחנו רוצים, ואני פועל נמרצות כדי לקדם את הנושא. אני רוצה להאמין שבשנה-שנתיים הקרובות זה יתפוס יותר תאוצה.
"מלבד הצורך בתחנה נוספת, יש לנו גם צורך להגדיל את כמות לוחמי האש ורכבי הכיבוי. זה נמצא גם כן בתוכניות הנציבות ובתוכניות העבודה של השנים הקרובות נדע גם לבוא ולגשר על הפער הזה".
אנחנו רגע לפני סוף השנה, מהם היעדים של התחנה לשנת 2022?
"לתת מענה מבצעי, מהיר ומקצועי לכלל תושבי המרחב, לתפוס את השריפות שהן קטנות לפני שהן מתפשטות ובעיקר לעבוד בעוצמה. בנוסף, לשלב את מחוז מרכז על פי צורך להזניק למקום עוד כוחות סיוע, ובעיקר לשמור על המטרה הראשית והעיקרית - הצלת חיי אדם ורכוש".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
