הלב נקרע: רס"ב במילואים, עזריה יחזקאל, בן 53 מפתח תקוה, נהרג אתמול במהלך פעילות מבצעית באזור המושב מרגליות הסמוך לגבול עם לבנון. "הלב נשרף והמוח לא מעכל עדיין", כתב בנו ברשת החברתית.
יחזקאל, לוחם שיריון בגדוד 129, חטיבה 8, נפגע מכטב"מ נפץ ששיגר חיזבאללה אל עבר המושב מרגליות בו שהה במסגרת פעילות מבצעית. בתקרית נפצעו גם שני לוחמי מילואים בגדס"ר 6609, חטיבת אלכסנדרוני באורח קשה וקל.
מותו של יחזקאל הכה בתדהמה את משפחתו וחבריו. "אבא אהוב שלי, הלב נשרף והמוח לא מעכל עדיין", ספד בנו אידן ברשת החברתית. "היית אבא מדהים, חבר אמיתי ובן אדם זהב. אני כל כך אוהב אותך ואני מבטיח להמשיך את המורשת שלך וכל מה שלימדת וחינכת אותנו".
בשיחה עם מיינט פתח תקוה סיפר אידן כי אביו הדליק עימם נרות חנוכה בשבוע שעבר ואף שלח להם "בוקר טוב" בווטסאפ דקות ספורות לפני האירוע הטרגי. את ההודעות שהשיבו לו בני המשפחה הוא כבר לא ראה. "דיברנו איתו יום לפני כן והוא שידר עסקים כרגיל. סיפר שהמלחמה קשה אבל עשה את זה באופטימיות עם חיוך. הוא אף פעם לא פחד משום דבר".
השבוע ציין אידן את יום הולדתו, אך במקום לחגוג אותו, הוא יושב שבעה על אביו. "המתנה הכי גדולה כרגע מבחינתי זה לעשות הסברה כמו שצריך כדי שיידעו מה עובר על ישראל ושיידעו איזה גיבור אבא שלי ומי הוא היה כי מגיע לו.
"אבא היה אדם עם לב זהב, תמיד דאג לנו, התקשר לשאול לשלומנו גם במילואים, היה הראשון לעזור לכולם והשריש בנו את העזרה לזולת. היו לו גם ידי זהב והוא עסק בכל כך הרבה תחומים - חשמל, אינסטלציה, מכונאות, אלקטרוניקה, תמיד ידע לתקן דברים. אהב ללמוד ולהתפתח וגם פיתח אותנו וניסה ללמד אותנו דברים. אבא אף פעם לא הראה שקשה לו, נתן לנו ביטחון והיה העוגן שלנו".
"כשקיבלתי את הבשורה במוצאי שבת הייתי בהלם, פשוט לא נתפס. הטובים ביותר נלקחים מאיתנו", אמר בכאב חברו אלעזר שטראוס, ששירת עימו במילואים בעבר. "קרוב ל-15 שנה שירתנו יחד, אני שוחררתי והוא המשיך להתנדב למרות שיכל להפסיק, אבל הוא אהב מאוד את השירות שהיה לו חשוב. בכל פעם שהצבא היה צריך אותו הוא היה שם ותמיד שמר על אופטימיות.
"למרות שהיה בינינו פער של קרוב ל-10 שנים היינו חברים. עזריה היה אדם שאוהבים. כל דבר שצריך תמיד היה עוזר, ותמיד ראשון בכל דבר. היה הוותיק בפלוגה וגם הלב שלה במלוא מובן המילה. היה בן אדם טוב, שלא התלונן על כלום, וגם אם היו משימות שלא היה כיף לבצע אותן היה אומר 'בואו נעשה, אחר כך נתעצבן'. הוא התחבר לכל בן אדם, לא משנה אם היה מבוגר, צעיר, דתי או חילוני".
על הנתינה והלב הרחב של יחזקאל, מספר שטראוס: "לפני חצי שנה אשתי מצאה בבית איזשהו משחק אלקטרוני ישן שהיא שיחקה בו שהייתה ילדה ורצתה שהילדים שלנו גם ישחקו בו. מאחר ועזריה עסק בתחום האלקטרוניקה, אמרתי שבטוח יש לו פתרון. הבאתי לו את המכשיר ואחרי 3-4 ימים הוא התקשר ואמר שזה מוכן. שאלתי אותו כמה לשלם, אז הוא ענה: 'מה פתאום לשלם?! חברים זה חברים, תברך אותי שאהיה בריא'.
"עזריה תמיד חי בצניעות, בפשטות, גם בחייו האישיים וגם בשירות הצבאי. כל החברים למילואים פשוט בהלם מוחלט. הסתכלתי על התכתבויות שלנו בעבר, ורק לפני שבוע היינו בקשר.
"עברנו שנה לא קלה של סכסוכים ומריבות. פתאום אתה שומע על עוד אחד שנפל, על איזה אדם מיוחד הוא היה ואתה מבין איזה עם מיוחד אנחנו. צריך לקחת את העוצמות הגדולות של האנשים הפשוטים, להפנים שאנחנו עם של אנשים זהב ולקחת את המדינה קדימה, אנחנו ראויים לכך, תפסיקו לפלג אותנו. צריך לתת לעם לפרוח ולהצליח".
קראו גם:
ארז, חבר נוסף של יחזקאל ספד לו: "עזריה היקר, הלב לא רוצה להאמין! אתה תחסר לנו".
עזריה הותיר אחריו אישה וילדים.
הלווייתו נערכה היום (ראשון) בשעה 12:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין סגולה. המשפחה יושבת שבעה ברחוב כ"ט בנובמבר 7 פתח תקוה.
יהי זכרו ברוך.
