למה פתח־תקוה?
"נולדתי כאן ואני אוהב את העיר. למרות הסטיגמות והצחוקים על פתח־תקוה, רוב הדברים שייכים לעבר. היא התקדמה מאוד בכל התחומים, כולל מקומות בילוי, תשתיות, נדל"ן ופארקים. אני אוהב את הקרבה לכל מקום מרכזי באזור".
עם מי היית רוצה לשבת לקפה ומדוע?
"עם נחום סטלמך ז"ל, החלוץ האגדי של הפועל פתח־תקוה. אולי הוא יוכל לתת איזה רעיון או שניים איך להחזיר את הפועל לליגת העל ואיזה טיפ או שניים לשחקנים כיצד לנגוח כמו שצריך".
מהי הפינה האהובה עליך בעיר ומדוע?
"פארק יד לבנים. אני נהנה לטייל בו, במיוחד בשבתות בעונת האביב. יש שם אווירה טובה, דשא ואגם מחודש. אזכיר גם את אצטדיון האורווה שכבר לא איתנו".
מה היית רוצה לשנות או לשפר בעיר?
"בשנים האחרונות רואים את העשייה המתמדת של ראש העירייה שלנו, שנגיש מאוד לתושבים ונותן מענה לכל בקשה אפילו ברמת הווטסאפ. זה לא מובן מאליו. הוא עושה המון לשיפור פני העיר ומרגישים את זה כמעט בכל מקום. ובכל זאת, אני חושב שלעיר, שניתן ממנה להגיע כמעט לכל מקום בארץ בתחבורה ציבורית ומהווה ציר תנועה מרכזי, מגיעה תחנה מרכזית במבנה חדיש רחב וממוזג. בנוסף, הייתי מציע להשקיע יותר ברווחת האזרחים הוותיקים ובפעילות למענם".
קראו גם:
דבר לא שגרתי שעשית בעיר?
"בעבר הייתי שותף במשך שלוש שנים בפרויקט חלוקת מזון למשפחות נזקקות לחג הפסח. את פרטי המשפחות קיבלנו מהרווחה בעיר, ובאמצעות פניות בפייסבוק והצלחנו להגיע ל־40 משפחות. אני מקווה לחזור לעשייה הזו שוב".
מה הרוח של פתח תקוה?
"רוח צעירה והתנדבותית, קידמה לצד עבר מפואר של התיישבות חקלאית. קצב של עיר, לב של מושבה, כבר נאמר פעם, לא?".
כיצד הקורונה השפיע על עיסוקך?
"בתחום שלי לא נעלם הצורך בביטוחים. אמנם כן הייתה ירידה, אבל לא כזו שגרמה לעסק לקרוס. בסופו של יום, המבוטח רוצה שיהיה איש מקצוע שיעמוד לצידו ברגע האמת. אז בזכות שירות אישי ומקצועי השיווק מפה לאוזן עובד מצוין והצלחתי לשרוד. לצערי המדינה לא עזרה למי שהפסיד ולא עמד בתנאי הסף, והשאירה בעלי עסקים רבים שנפגעו ללא כל פיצוי. אלא שכל פגיעה היא פגיעה, והייתה צריכה לקבל תשומת לב. גם לאלו שעמדו בתנאי הקריסה, זה היה עבורם רק פלסטר זמני. כאב לי מאוד לראות את שלטי ההשכרה בחנויות במרכז העיר בתקופות הסגר".
