האם התינוק עוזיאל חורי אכן נקבר בבית העלמין סגולה? התעלומה הזו עשויה בקרוב להיפתר. בית המשפט העליון הורה לתאם מועד לפתיחת הקבר שבה נטען שהתינוק, שאיש מבני משפחתו לא נכח בלווייתו, הובא למנוחות.
ההליך המשפטי שהחל בשנת 2018, נעוץ בחשדות שהועלו במהלך השנים בכל הנוגע לגורלם של תינוקות שנולדו למשפחות עולים מתימן, המזרח או הבלקן בשנות החמישים של המאה הקודמת.
בבקשה שהגישה מזל ברקו, אחותו של עוזיאל, לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה באפריל 2018 למתן צו לפתיחת הקבר, צוין כי בשנת 1952 נולדו להוריה תאומים בבית החולים רמב"ם בחיפה כשעוזיאל היה אחד מהם.
בהיותו כבן שנה ובסמוך לחג הפסח חלה עוזיאל, ואביה של מזל פנה לשירותי הרווחה בחיפה שלקחו את האח לטיפול בבית החולים שפעל ברמת השבים. במהלך חול המועד פסח ביקרו ההורים את האח בבית החולים וניכר כי מצבו הוטב. למחרת, שביעי של פסח, התבקש האב להגיע לבית החולים, וכשהגיע נמסר לו כי האח נפטר. בהמשך נשלח לביתו מבלי שנכח במעמד הקבורה של בנו.
קראו גם:
לימים, קבעה ועדת החקירה הממלכתית בעניין פרשת היעלמותם של ילדים מבין עולי תימן בשנים 1954-1948 (ועדת קדמי) שהאח נפטר ביום 6.4.1953, והובא לקבורה למחרת היום בבית העלמין סגולה בפתח תקווה. עוד צוין בין מסקנות הוועדה כי מנתיחה שלאחר המוות התברר שהאח סבל מדלקת בשריר הלב ומדלקת ריאות.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה נטען כי לאחותו יש חשד לפיו עוזיאל עדיין בין החיים, או שלא נפטר במועד שצוין, ולא נקבר במקום שעליו מצביעה חברה קדישא כמקום קבורתו. זאת בשל גרסאות שונות שנמסרו לאב באשר לסיבת פטירתו של האח, סתירות שונות שעולות ממסמכים של חברה קדישא ומשרד הבריאות, אי-בהירות בנוגע לחלקה המדויקת שבה נקבר האח על-פי רישומי בית העלמין ועוד.
הטיפול בהליך הועבר לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה הסמוך למקום מגוריה של האחות, ולקראת סוף שנת 2018 הביע היועץ המשפטי לממשלה את הסכמתו העקרונית לפתיחת התיק.
אלא שמאז נוצרה סחבת בביצוע ההליך, כתוצאה מהערות נוספות של היועמ"ש, שבהמשך אף הגיש בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בטענה כי חלפו למעלה מ-70 שנים ממועד הקבורה, ועד למועד שבו ניתן הצו לפתיחת הקבר, הסיכוי למצוא חומר ביולוגי המאפשר הפקת דנ"א בקבר הוא נמוך. כמו כן נטען כי יש לאפשר לבני משפחות הנפטרים הקבורים בקרבת מקום להביע את עמדתם.
אתמול כאמור, פסק בית משפט העליון כי על היועץ המשפטי לממשלה לתאם את פתיחת הקבר בתוך כחודשיים, ולאחר שגם ביקר את התנהלות המדינה בתיק חייב אותה בהוצאותיה של מזל ברקו במסגרת ההליך, בסך 5,000 שקלים.
בהחלטתה ציינה שופטת בית משפט העליון דפנה ברק-ארז כי "המשיבה (מזל ברקו), שמייחלת לברר מה עלה בגורלו של אחיה, אינה אשה צעירה...משאביה הכלכליים מצומצמים. כוחות הנפש הנדרשים לה לצורך השלמת המסע שיצאה אליו הולכים ואוזלים. במכלול הנסיבות הייחודיות למקרה זה, ובהתחשב בכך שגם על-פי המתווה שקבע בית המשפט המחוזי תיעשה פנייה למשפחות הנפטרים הטמונים בקברים הסמוכים ככל שיתעורר הצורך בכך, על-פי חוות דעתם של אנשי המקצוע, יש אפוא ליישם את ההחלטה בדבר פתיחת קברו של האח. הגיעה העת".
לעדכונים - חדשות פתח תקוה
