אולי זה קצב החיים האינטנסיבי או העובדה שכולנו חיים בעולם רועש יותר, אבל העובדה היא שצעירים בשנות ה-20 סובלים יותר מליקויי שמיעה מאשר בעבר. התופעה הזו דורשת התמודדות חדשה בתחום רפואת האף אוזן גרון, לרבות ניתוחים.
המחקרים מראים כי לאחרונה רואים באוכלוסייה הכללית יותר ירידת שמיעה בקרב מבוגרים צעירים. ואילו במבוגרים הנתונים מראים כי 30% מבני ה-60 ומעלה יסבלו מקשיי שמיעה בדרגה כלשהיא וככל שהשנים יעברו כך בעיות אלו יכולות להחמיר.
פרופ' אוהד חילי, רופא בכיר במערך אף-אוזן-גרון ואחראי תחום ניתוחי אוזניים בבילינסון, מספר שכיום רואים עליה ניכרת באחוז הצעירים שסובלים מירידה כלשהיא בשמיעה. "אנחנו מניחים שזה בעיקר חשיפה לרעש ולייף סטייל שהוא יותר רועש, לאו דווקא רק האוזניות, ויכולים להיות גם גורמים גנטיים".
מה המשמעות של זה מבחינת הטיפול שמעניק הצוות הרפואי למטופלים?
"זה אומר שפלח המטופלים שזקוקים להתייחסות הוא לא רק המבוגרים אלא גם צעירים. בצעירים עניין הסטיגמה הוא יותר קשה, מכיוון למכשירי שמיעה יש סטיגמה של זקנה, והרבה מהם ימשכו הרבה שנים עד שהסכימו לשיקום שמיעה.
"כשאנחנו מדברים על ירידה בשמיעה בצעירים זו ירידה שהשיקום שלה הוא במכשירים, ומאוד קשה לשכנע צעירים לשקם שמיעה בגלל נראות המכשירים. עם זאת, האסתטיקה של המכשירים מאוד השתפרה ויש פתרונות שהחלק הגלוי שלהם הוא מאוד קטן".
יכולים להיות גורמים רבים לירידה בשמיעה, החל מתהליכים הדרגתיים המתרחשים עם הגיל העולה ועד זיהומים ויראליים, זיהומים חיידקיים, חבלות, גידולים, מחלות תורשתיות ואף שימוש בתרופות שיכולים כל אחד בנפרד לגרום לירידה בשמיעה.
רפואת אף אוזן גרון היא רפואה כירורגית המספקת מענה טיפולי שיכול להיות שמרני, כגון טיפול תרופתי, או לחילופין טיפול המצריך התערבות ניתוחית - למשל, בתחום הירידה בשמיעה. תחום אף אוזן גרון נושק למקצועות רבים ומגוונים, הדורשים שיתופי פעולה רבים בין מומחים שונים כגון: רופאי פלסטיקה, רופאי לב וחזה, מנתחי פה ולסת, נוירוכירורגים, נוירולוגים ורופאי עניים.
ד"ר שי שמש, רופא אף-אוזן-גרון ממחוז דן-פ"ת בכללית, מסביר שמומלץ שמטופל הסובל מבעיית אף אוזן וגרון, יגיע לבדיקה ראשונית אצל רופא מומחה בקהילה. כאשר מתעוררת בעיית אף אוזן גרון דחופה או קושי באבחנה המטופל יפונה להמשך טיפול ובירור במסגרת בית החולים.
"רופא מומחה בקהילה נותן אבחון מקיף, יסודי ומעמיק ומתאים את סוג הטיפול הנכון לכלל תלונות מטופלי אא"ג (אף אוזן גרון)", מסביר ד"ר שמש.
"חשוב להדגיש שלא צריך להגיע לבית חולים על כל בעיית אא"ג, יש רפואת אף אוזן גרון זמינה וטובה בקהילה, מה גם שפעמים רבות אותו רופא מבית החולים ישב אחר הצהריים במרפאה בקופת החולים".
ד"ר שמש מסביר שכיום ישנם טיפולים מורכבים שניתנים גם בקהילה, לדוגמה טיפולים ביולוגיים. ישנן מחלות כגון מחלת סינוסיטיס כרונית עם פוליפים בחלל האף שהטיפול הביולוגי יעיל ואף יכול להחליף אופציה ניתוחית. כמו כן ניתן לבצע מעקב לאחר ניתוח במסגרת הקהילה, מה שבעבר היה נעשה בעיקר במסגרת מרפאות החוץ בבית החולים.
"שיתוף הפעולה והתקשורת בין רופאי הקהילה לרופאי בית החולים חיוניים לטובת טיפול רפואי שלם ומוצלח. לשמחתי אנחנו מצליחים לתת את הטיפול הטוב ביותר בזכות השילוב הזה, בין אם הוא מתנהל בצורה כתובה ובין אם כהתייעצויות טלפוניות תכופות", מסביר שמש.
פתרונות ניתוחיים לכל גיל
פרופ' חילי מסביר שלא מעט מהמטופלים מגיעים לבית החולים לאחר שחוו קשיים עם מכשירי השמיעה במשך תקופה ארוכה.
"מאוד חשוב במצבים כאלו להגיע להערכה בבית החולים, בין אם על ידי רופא שמתמחה בניתוחי אוזניים ובין אם קלינאיות תקשורת במרכזי שתל. בבית החולים אנו עורכים הערכות נוספות - כגון הערכת השמיעה בתנאי רעש ותרומת מכשירי השמיעה. בהתאם לתוצאות אנחנו מחליטים על פתרונות".
לדברי פרופ' חילי אין זה נדיר לראות אנשים בגיל השלישי שעוברים ניתוחי אוזניים והשתלה של שתלי שמיעה, וזוכים מכך לתועלת רבה, "אם אנשים לא מסתדרים עם מכשירי השמיעה שלהם, אין סיבה שיקבלו את הגזירה, יש פתרונות נוספים והיכולת לשמוע ולתקשר חשובה מאוד לאיכות החיים".
בין הפתרונות הניתוחיים בתחום אף אוזן וגרון, קיימים ניתוחים לתיקון עור התוף, כפתורים לניקוז נוזלים, תיקון עצמות השמע ושתלים מסוגים שונים. הסיכון הניתוחי קטן וההתאוששות בדרך כלל קלה. חלק מהניתוחים אף מבוצעים בהרדמה מקומית בלבד. ניתן לבצע ניתוחי אוזניים בכל גיל בתנאי שהסיכון ההרדמתי אינו גבוה.
שתל השמיעה הנפוץ ביותר הוא שתל השבלול שמגרה בצורה חשמלית את קצוות עצב השמיעה במצבים בהם איבר השמיעה (השבלול) אינו מתפקד בצורה טובה, והתועלת ממכשירי השמיעה אינה מספקת. כחלק מההערכה לקראת ניתוח אנו בוחנים את הקושי בתפקוד יום יומי ואת רמת התסכול.
פרופ' חילי מסביר שאנשים שסובלים מירידת שמיעה יכולים לסבול מקשיים רבים, בין אם פיזיים ובין אם נפשיים. "פעמים רבות אנחנו פוגשים מטופלים מתוסכלים מאד. גם כשהם עטופים בתמיכת המשפחה, הם מרגישים מבודדים כי לא בטוחים ששמעו הכול". לקות שמיעה פוגעת בתפקוד החברתי, מעלה סיכון לדכאון וקשורה בסיכון מוגבר לירידה קוגנטיבית ולדמנציה.
בבילינסון מבצעים ניתוחי שתלים נוספים כגון שתלי הולכת עצם שעובדים על הרטטת הגולגולת שמעבירה את הצליל לשבלול, "השתל הזה עוקף בעיות של התעלה והאוזן התיכונה כמו דלקות חוזרות, חסימות ונזק לאוזן התיכונה שלא ניתן לתקן באמצעים אחרים". בפברואר השנה, מסביר פרופ' חילי, התקבלה האפשרות בסל התרופות לקבל שתל שבלול בהתחרשות חד צדדית, "צוות בילינסון ושניידר הגישו את הבקשה לסל והצלחנו. השתלה עשויה לסייע גם להפחתת טנטון".
במערך אף אוזן גרון של בילינסון מבוצעים מדי שנה מאות ניתוחים, בהם ניתוחי שתלים מסוגים שונים, ובכל הגילאים, מגיל 0 ועד 100. "אין גיל מבוגר מידי לניתוח מתוך ההנחה שהמטופל אקטיבי ובעל מוטיבציה, ושהסיכון ההרדמתי שלו לא גבוה מדי".
בשיתוף כללית מחוז דן-פ"ת והמרכז הרפואי רבין.
פורסם לראשונה: 17:30, 18.07.22
