הישורת האחרונה לפני הבחירות לראשות העירייה ולמועצה מעלה את מפלס המתח והרגישות בקרב הפוליטיקאים, הפעילים וסתם אזרחים מהשורה. הרשת החברתית סוערת וגועשת, והשיח מסביב בהתאם. מטבע הדברים היד על המקלדת קשה, נוקבת, עוקצנית ולעתים אף ארסית, דבר שמוביל לריבוי איומים, מכתבי התראה ואף תביעות לשון הרע.
בצד הנפגע טוענים לחציית גבולות בתכנים, ואילו בצד הנחשב לפוגע מדברים על שיח לגיטימי בתקופת בחירות ובניסיונות להשתקה. כדי לעשות סדר בדברים פנינו לעו"ד שלומי חיימוב מפתח־תקוה, המתמחה בתביעות לשון הרע והוצאת דיבה.
"מספר חודשים לפני הבחירות המתמודדים, הפעילים והתושבים מתחילים לפרסם עלונים, פרסומים מסוימים ופוסטים בפייסבוק וברשתות נוספות", הוא אומר. "ברוח הבחירות עוסקים חלקם בהתנהלויות לא תקינות נגד המועמדים האחרים, ואז כתגובת נגד הם מקבלים תביעות דיבה. זה קורה בעיקר כדי להרתיע ונקרא גם 'תביעות השתקה' או 'תביעות הפחדה'. במקום להשקיע אנרגיות בבחירות מתעסקים בתביעות".
אבל למה נגד תושבים?
"לרוב, פעילים ותושבים מפרסמים פוסטים מטעם רשימה מסוימת. המועמדים מגישים תביעות הפחדה נגדם כדי למנוע מהם לפרסם את דעתם בשנית".
היכן בעצם עובר הגבול?
"ברגע שהאדם המשמיץ לא עומד מאחורי טענה עובדתית שהעלה. למשל, טענות למינויים לא תקינים ובזבוז כספי ציבור. ברגע שלא מצליחים להוכיח טענות אלו מדובר בלשון הרע. מנגד, בתקופת בחירות יש חשיבות גם לחופש הביטוי המוקנית לכל אדם, אבל הגבול במקרה של ביקורת והבעת דעה עובר כשמנצלים את חופש הביטוי והופכים ומנצלים אותו ל'שיסוי וביזוי".
מה באשר לכינויים, עלבונות וקללות?
"תלוי מה אומרים. למשל, לגבי אמירות כמו 'מטומטם ו'טיפש' נקבע כבר בפסיקה כי מדובר בגידופים ולא יותר. מצד שני, בתקופת הבחירות יש את האמירות הקלסיות כמו 'מושחת' ו'גנב', שזה דבר חמור וטעון הוכחה".
אלו אמירות או ביטויים יכולים לעלות לכותב הרבה כסף?
"ייחוס עבירות פליליות, כמו אמירות בנוסח 'הונאה', 'שוחד', 'זיוף מסמכים' ועוד. אמירות כאלה עלולות לעלות ביוקר לאדם שפרסם אותן. במידה והוא לא מצליח להוכיח ולגבות את הדברים במסמכים וראיות".
מה בקשר למילים "מרככות" כמו "לכאורה ו"כביכול"?
"מילים כאלו ממש לא פוטרות מאחריות של לשון הרע. למשל, הוא 'לכאורה מושחת', 'לכאורה גנב' או 'לכאורה עבריין'. בית המשפט קבע לא אחת כי ביטויים מהסוג הזה, כשלצידן כתובות המילים הללו מהוות עילה ממשית לתביעה".
לסיכום, מה השיקולים המכריעים בבוא בית המשפט לפסוק פיצוי או לא?
"בית המשפט בוחן האם הדברים שנכתבו או נאמרו אכן פוגעניים או משפילים ובודק אם במקרים מעין אלה חלים ההגנות, כמו 'תום לב' או ב'אמת הפרסום' ('אמת דיברתי', כפי שכולם מכירים).
"אם נמצא שיש לשון הרע, עוברים לשאלת הפיצוי המורכבת מפרמטרים רבים. אחד מהם קשור לשינויים שאנחנו עוברים בשנים האחרונות של המדיה המתפתחת ומקום ביצוע הפרסום - פייסבוק, ווטסאפ וכו'. ככל שהקבוצה יותר רחבה, כך המשקל גדול יותר".
