בימים כתיקונם, השבועות שלפני הבחירות המוניציפליות מאופיינים בפעילות שוקקת. שלטי החוצות ממלאים את העיר, חוגי בית, סיורים, פניה יזומה לתושבים, ואיך אפשר בלי ספינים והטלת רפש. אלא שבימים אלו את מלוא תשומת הלב תופסת המלחמה. המועמדים, שכבר עמדו בפני דחייה כפולה של מועד הבחירות, ניצבים בפני קושי לממן קמפיין ממושך, וגם יודעים שהדאגה האמיתית שעל סדר היום היא לחיילים, החטופים וגורל המדינה, ופחות לעניינים מקומיים.
כמה צעדים אחורה
"בחירות בשעת מלחמה לא טובות לאף צד", אומרת המועמדת לראשות עיריית פתח תקוה, ענת זנזורי. "זה לא הוגן כלפי התושבים שטרודים במלחמה ובכאב, כלפי החיילים וגם כלפי המתמודדים. תושבים מאבדים קרובים וחברים, אנשים רבים נמצאים במצב נפשי ירוד ובקושי מצליחים להרים את הראש ופתאום מדברים על פוליטיקה. מצד שני, המתמודדים השקיעו כספים רבים, והנושא הזה צריך להסתיים. היינו מחושבים מאוד מבחינת התקציב, ובכל פעם שדחו את תאריך הבחירות היינו צריכים להמציא עצמנו מחדש ולהשקיע סכומים נוספים".
העיר די מנומנמת, במיוחד ביחס למערכות בחירות קודמות.
"בתוך עמי אני חיה, ובכל הערים זה אותו הדבר. גם מבחירה לקחתי כמה צעדים אחורה. הלב כולו עם המשפחות וההתנהלות כולה בעצימות נמוכה. הקמפיין שלי אף פעם לא היה אלים, אבל היום חושבים לפני כל אמירה. הלב רוצה לעשות אבל נצבט לנוכח האירועים. אנחנו תולים שלטים, מוציאים סרטונים ופוגשים אנשים, אבל הכל יותר בשקט. אז נכון, זה יותר מנומנם, כי אנשים מדברים רק על המלחמה, אבל זה מה שיש, נעשה את המיטב ועם זה ננצח".
גם את אישית השקעת המון. חוששת שהכל יירד לטמיון?
"אני אף פעם לא מצטערת על מהלכים שעשיתי ואין בי חרטה. אני אדם מאמין ויודעת שכל מה שקורה יהיה לטובה".
איך ישפיעו עלייך אחוזי הצבעה נמוכים?
"מי שבאמת רוצה שינוי כנראה שייצא להצביע. אני מאמינה בתושבים וקוראת להם: צאו והצביעו למען שלטון מחבק שרואה יותר את התושב הבודד".
"אין קרבות רחוב"
"אני סברתי שיש לבטל את הבחירות, לקבוע מועד חדש ולהאריך את הכהונה ב-9 חודשים עד שנה", אומר המועמד לראשות עיריית פתח תקוה, גנאדי בורשבסקי. "לטיימינג של הבחירות יש משמעות. יש גיבורים שחזרו מהמלחמה שסביר שהיו נכנסים לחיים הציבוריים ומעשירים אותם, ואנשים מצוינים שההתנדבות גרמה להם להבין עד כמה השירות לציבור הוא ערך חשוב. בפתח תקוה זה משמעותי אף יותר, כי אני מניח שהמשטרה הייתה מסיימת את החקירות בפרשת גרינברג.
"למרות המלחמה, אני מרגיש שהעיר ערנית, קשובה ומגיבה לבחירות. אולי אין קרבות רחוב על שלטים ואין כנסים גדולים, אבל אני אישית מנהל מאבק אצל השופטת המחוזית, שהיא יו"ר ועדת הבחירות, ובתיווכה הוסרו שלטים שנתלו בצורה עבריינית. גם ברשתות החברתיות מערכות ההסברה פועלות".
איך זה משפיע עליך אישית?
"אני ממשיך כרגיל ובעוצמה מלאה. העירייה היא לא מגרש פוליטי, יש לה תפקיד משמעותי ומשפיע, ועליי מוטלת אחריות כבדה כתוצאה מהנסיבות. אסור לי להפקיר את העיר".
אתה צופה ירידה באחוז ההצבעה?
"המלחמה הפכה לחלק מהשגרה (אלא אם תפרוץ מלחמה בצפון) והשפעותיה מוצו. אני חושב שהתגברנו. הציבור בפתח תקוה יגיע בהמוניו להצביע כדי להגן על העיר ועל איכות החיים בה".
במטה הבחירות של ראש העירייה רמי גרינברג אומרים כי "קיום מערכת בחירות בזמן המלחמה מלווה בתחושות קשות. יחד עם זאת, הזכות לבחור ולהיבחר היא ראשונה במעלה בכל משטר דמוקרטי מתוקן, וכאשר המדינה החליטה על מועד הבחירות אנחנו נדרשים לכך בהתאם.
קראו גם:
"בניגוד לגורמים, שדווקא בתקופת מלחמה מנסים לזרוע פירוד ולהכפיש, ראש העיר ימשיך בניהול קמפיין נקי ואחראי. ברור שמדובר בתקופה מורכבת לבחירות, אך הוחלט לקיים אותן, לכן חשוב לא להיות שאננים ולצאת להצביע".
הלב בעזה, הראש בקלפי
בראש העין השכנה, לא פחות משבעה מועמדים נאבקים על איוש כיסא ראש העירייה, אותו יפנה בקרוב שלום בן משה. "ישראל אף פעם לא הייתה בשלום עם שכניה, צריכים ללמוד לעשות הכל גם תחת מלחמה", אומר חבר המועצה ואחד המועמדים, רז שגיא, שבנו נלחם בעזה. "לאורך ימים התחושות שלי סבבו סביב הבן שלי, ואשתי שלא נרדמת בלילה", הוא אומר. "כמה מטות התגייסו יחד לסייע לחיילים ולמשפחות המילואימניקים, ועברנו בין הלוויות וניחומי אבלים. אז נכון, הראש גם שם, והמלחמה מתנהלת בעצימות גבוהה, אבל חייבים לסיים עם הבחירות. זה לא בגלל שאני אישית מתמודד, אלא כי יש למשל רשויות מקומיות שלא יכולות להאריך חלק מהמכרזים, ומוכרחות לקיים בחירות.
"עובדי הרשות בהמתנה לגבי עתידם, וגם הקמפיין נמשך כבר 10 חודשים, והפעילים והמתמודדים נמצאים במתח של מסע בחירות. אי אפשר למשוך את זה לנצח. נכון שלאנשים יש פחות עניין, אבל זה נוגע לכל המתמודדים".
איך אתה חווה את השקט היחסי בהשוואה לבחירות קודמות?
"לפני ה-7 באוקטובר הגיעו לחוגי בית 20-30 איש, לפעמים גם 40. היום מגיעים 15 איש בדוחק, ואתה אומר להם תודה שטרחו לצאת מהבית. זה לא מצב רוח לקיים קמפיין, שבשגרה אמור להיות שמח עם שלטים וג'ינגלים. הבחירות יהיו אפרוריות ובצל המלחמה. אני מניח שתהיה פגיעה באחוזי ההצבעה, אבל מקווה שהציבור יזכור שמדובר בכמה דקות שישפיעו על השנים הבאות".
המלחמה גרמה לשגיא לשנות חלק ממצע הבחירות: "בחוגי בית שקיימתי לפני ה-7 באוקטובר אמרתי שאבטל את אגרת השמירה. מאז המלחמה אני אומר: טעיתי. אגרת השמירה לא תבוטל, נקים תוכנית ביטחון חדשה. גם אני נפלתי בקונספציה ומתקן את דבריי".
יש כאלו ששואלים אותך 'למה לי פוליטיקה עכשיו'?
"אני משער שיש אנשים שאומרים את זה, אז שיגידו. אם אני לא אתעסק בזה, מי שינצח את הבחירות יהיו האנשים הפחות מתאימים".
צפי: אחוזי הצבעה נמוכים
"באופן טבעי כולם חושבים על המלחמה ועל החטופים ונושא הבחירות המקומיות פחות מרתק את רובם", מסביר אילן גריילסאמר, פרופ' (אמריטוס) למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן וראש החוג לפוליטיקה וממשל במכללה האקדמית אשקלון. "יש לאנשים דאגות מאוד רציניות, אבל אפשר להוסיף נקודה חשובה: בעולם כולו הבחירות המוניציפליות לא מרתקות את הציבור. בתפיסה של רוב האוכלוסייה, המועצות המקומיות עוסקות בביוב, תחבורה ונושאים פרקטיים אבל לא מטפלות בסוגיות כמו מלחמה. בתקופה קריטית כמו היום, שאלת המועמדים לרשויות המקומיות הופכת למשנית. אנשים לא רואים בעשייה העירונית גורלית לקיומם".
איך זה ישפיע על הרצון להצביע?
"קשה לנבא מספרים מדויקים אבל כנראה שאחוזי ההצבעה יהיו נמוכים מבעבר".
מה שמקנה יתרון לראשי הערים המכהנים?
"נכון, כי הוויכוח מי ראוי יותר, פחות מעניין את התושבים. מי שיצביע לא יעשה יותר מדי חשבונות ארוכים ומתוחכמים, לכן אולי עדיף היה לדחות אותן, כדי שאנשים יהיו פנויים מחשבתית".
זה מוזר, כי בתקופה של אובדן אמון בממשלה, היית מצפה שיסמכו על הרשות המקומית ויצביעו למי שידאג לביטחונם.
"באופן לוגי זה נכון, אבל היום אנשים טרודים בהמון בעיות. גם בחדשות לא מזכירים את הבחירות המקומיות כלל, מה שמשקף את חוסר העניין".
