בני המשפחה והחברים המומים וכואבים: לילך כהנסקי, תושבת פתח תקוה בת 51 ואם לתאומים (בן ובת) בני 6, הלכה לעולמה לאחר שסבלה מגידול בראשה. כעת, נרתמים בבית הספר "אמיר", בו לומדים הילדים, לסייע למשפחה באמצעות גיוס כספים.
לילך ובעלה אבי, עברו לפתח תקוה סמוך ללידת ילדיהם ומאז התגוררו בשכונת יוספטל. בשנה האחרונה לילך לא עבדה אך לאורך השנים האחרונות טיפלה בקשישים והועסקה בחברת "דנאל". קודם לכן שימשה כסייעת בגני ילדים באזור המרכז.
לדבריו של אבי (55), בשנים האחרונות סבלה לילך מבעיות בריאותיות שונות שאילצו אותה לעבור מספר ניתוחים. אלא שהבשורה הקשה מכל עבור בני הזוג הגיעה לפני חודשים בודדים. "לילך הגיעה למאמנת כושר מספר פעמים בשבוע ובשלב כלשהו היא אמרה לה 'יד שמאל שלך חלשה'", מספר אבי.
"לילך התחילה להתקשות בהנעת היד וכל הצד השמאלי של גופה נחלש. היא הגיע לרופא משפחה ששלח אותה לבדיקות בבילינסון, ובמהלכן התגלה אצלה גידול בראש שפגע בתחושה בגפיים השמאליות. בעקבות כך היא בחרה באומץ גדול לעבור ניתוח מורכב מאוד".
לילך עברה את הניתוח ב-15 בספטמבר, ושבוע לאחר מכן היא הועברה לשיקום בבית החולים שיבא במחלקה לנפגעי ראש. "חשבנו שהיא מתחילה בהתאוששות כי היה נראה שהיא עושה את תרגילי הפיזיותרפיה בצורה טובה. יומיים לפני שנפטרה ראיתי בחורה אופטימית, חיונית, עם חיוך על הפנים ומבט מלא רגש".
ומה קרה בהמשך?
"בבוקר יום פטירתה, ה-11 לחודש, שוחחתי איתה באזור השעה 10:45. היא ביקשה שאביא לה קרם פנים, תרופה כלשהי ומעדני סויה. שאלתי אותה איך היא מרגישה והיא ענתה שיש לה כאב ראש. היא נשמעה די בסדר, לא משהו יוצא דופן, אולי במצב רוח קצת פחות טוב מלפני כן.
"אמא שלה הייתה אצלה עד השעה 13:15 ואני הגעתי עם התאומים לבית החולים בשעה 14:30. בדרך לשם הבן שלי שאל אותי מה קורה לנשמה של אדם שמת. הייתה לי תחושה לא טובה כל כך ואמרתי לו 'אולי בוא נתקדם לאמא'. כשנכנסנו אליה, היא כבר לא הגיבה. מיד רצתי לעמדת האחיות וביקשתי שיגשו אליה בדחיפות אבל מותה נקבע זמן קצר לאחר מכן".
מה עובר לך בראש באותם רגעים?
"מזועזע עד עמקי נשמתי. בהלם מוחלט, עצוב בצורה שלא תאמן. זה לא משהו שנתפס ולא מתקבל על הדעת".
איך הילדים קיבלו את זה? איך הם מתמודדים?
"אני חושב שהם עדיין לא מפנימים את האובדן מספיק. הבת שלי יותר משתפת ויותר מבטאת רגשות. היא אמרה לי 'אני מאוד עצובה על אמא, אני הכי אוהבת אותה ואחר כך אותך'. הבן שלי קצת פחות מבטא את הרגשות אבל זה מובן".
"לילך טיפלה בילדים שלנו במסירות, ולמעשה תמיד הייתה לה גישה נפלאה לילדים. היא הייתה אישה מקסימה, צנועה, בעלת לב רחב, חייכנית מאוד, עם המון רגישות וכבוד לזולת. עזרה למי שצריך מכל הלב ואף פעם לא דיברה רעה על איש. הזוגיות מבחינתה הייתה חשובה מאוד, האהבה שלה הייתה מאוד אמיתית וכנה, תמיד חיפשה איך להקל עליי ואני חושב שכל אחד יכול לאחל לעצמו כזו זוגיות. עם כל הקשיים שעברה היא אף פעם לא התלוננה".
בעקבות פטירתה של לילך, מתגייסים כעת ההורים בבית הספר אמיר, בו לומדים ילדיהם, על מנת לסייע כלכלית למשפחתה.
אבי, שעוסק בתחום המחשבים בחברת "מנורה מבטחים", מספר כי "מאז האסון שקרה לנו אחי הצעיר וגיסתי מסייעים לנו מאוד, כמו גם ההורים שלי ושל לילך ובבית הספר. אנחנו זקוקים לעזרה כי לא פשוט לשלם את כל ההוצאות ממשכורת אחת. בין אם את התשלומים השוטפים וכעת גם את ההוצאות של הלוויה והקבורה, ואני משער שנזדקק גם למטפלת עבור הילדים. אני מניח שאם לילך הייתה יכולה לומר לי משהו היא הייתה אומרת 'אבי, אנחנו מסתכלים קדימה וממשיכים בחיים לצד העצב'".
קראו גם:
יש מסר שאתה רוצה להעביר לקוראים?
"תשמרו על הבריאות שלכם, תחייכו לאחרים ותהיו מאושרים. אלו הדברים הכי חשובים בחיים. אשמח שיזכרו את לילך כבחורה מאוד אמיצה שנלחמה על החיים שלה ונפטרה כגיבורה".
