כולנו מכירים את תחושת הגרד הלא נעימה שנוצרת כתגובה למצבים שונים כמו עקיצת יתוש, גירוי מסוים או אלרגיה. הרצון העז לגרד את אותו אזור בעור משתלט עלינו ולא מרפה. עכשיו תארו לכם שתחושת הגרד מלווה אתכם כל יום, כל היום ובמשך מספר חודשים.
2 צפייה בגלריה
מיליקובסקי. "כשיצאתי לעשן בבית החולים, הייתה אישה שצעקה לי: 'תעברי מקום, לכי מפה, אני לא יכולה לראות אותך ככה מתגרדת, זה מפריע לי'"
(פרטי)
עם התחושה הזו מתמודדת בחודשים האחרונים הראפרית ענבר מיליקובסקי (31), שלא הבינה מדוע העור מגרד לה כל הזמן ופנתה למספר רופאים כדי לשים סוף לסבל המתמשך. האבחנות שקיבלה היו סקביאס ואפילו תסמין פסיכוסומטי, אבל כשדבר לא השתנה במצבה היא הגיעה לבית החולים בילינסון, שם אושפזה לצורך סדרת בדיקות. הפעם הייתה האבחנה - לימפומה.
כעת, כשהיא מאושפזת כבר כחודש וחצי בבית החולים ונעה בין דיכאון לתקווה, החליטה ענבר לצלם קליפ בבית החולים עם שיר שכתבה והלחינה על מצבה הרפואי בשם 'גירוד'. "אני מאוד אוהבת את מה שיצא למרות שהיה לי תכנון לעשות קליפ אחר", היא אומרת. "אבל קלטתי שאני בבית חולים ואמרתי נזרום עם מה שיש".
"זה לא הפסיק"
את תחושת הגרד חשה ענבר לראשונה בחודש יולי האחרון. "בבת אחת התחיל אצלי גירוד בלתי נשלט בכל הגוף", היא משחזרת. "כתוצאה מכך התחילו פריחות ופצעתי את עצמי".
מה חשבת ההסבר לכך באותם ימים?
"שאולי זו אלרגיה. הלכתי לרופא עור והוא אמר שזה סקביאס. התחלתי טיפול תואם וזה לא עבר, הלכתי לרופאת עור אחרת שהמליצה על אותו טיפול וזה לא עזר. חזרתי אליה והיא אמרה שזה פסיכוסומטי, ואולי אם אשיר זה יפסיק לגרד.
קראו עוד>>
"אבל זה לא הפסיק. בסוף הגעתי לרופא מומחה שהפנה אותי למרפאת עור בבילינסון, שם יצאתי שלילית לסקביאס. המשכתי בסדרת בדיקות שיצאו תקינות ובמקביל אשפזו אותי. בשלב כלשהו רופאת העור החליטה לשלוח אותי לצילום חזה ושם ראו גוש בריאה. בהמשך עשו לי ביופסיה ואז קיבלתי את האבחנה שיש לי לימפומה".
מה עבר בראש באותו רגע?
"קודם כל זה פחות רציני מסרטן ריאות. כל הרופאים אמרו לי שקיבלתי סוג של מתנה, אז הייתה אווירה שזו בשורה טובה וגם הלימפומה מקושרת עם הגרד אז מצאנו את הסיבה לזה. בנוסף, יש 90 אחוז הצלחה בטיפולים של לימפומה שאלו אחוזים גבוהים, אז הרגשתי סוג של הקלה"
תארי את התחושות שחשת כשעברת מרופא לרופא בהתחלה אבל הגירוד נמשך.
"אלו ימים שרציתי למות. רציתי שזה יפסיק כבר והגעתי למצב של תסכול גדול מהרפואה, ובעיקר מהרופאה שאמרה שזה פסיכוסומטי וכביכול זלזלה בזה שאמרתי שזה משהו היסטרי. בן אדם לא מתחיל סתם להתגרד ככה".
איך זה השפיע עלייך ביום־יום?
"זו תקופה נוראית. אני עדיין מתגרדת כי הדבר היחיד שיפסיק את זה אלו טיפולי הכימותרפיה. זה מפריע לי בהכל: אני רוצה לעשות פעולה ולא יכולה לבצע אותה כי אני עסוקה בלהתגרד. אם אני מוציאה סיגריה, יכול לקחת לי שעה להדליק אותה.
"אני נוהגת ומתגרדת תוך כדי, וזה מעיר אותי בלילה למרות שאני לוקחת כדורי שינה. בארבעת החודשים האחרונים לא יכולתי לעשות כלום. זה הפריע לי בהכל. זה הדבר הפיזי הכי נורא שחוויתי בחיים שלי".
איך הסביבה שלך הגיבה למצבך?
"יש כאלו שחשבו שאני מגזימה ואמרו לי: 'חכי כמה דקות בלי לגרד וזה יעבור'. אמא שלי לעומת זאת הייתה מודאגת מאוד ולקחה את זה מאוד קשה שהיא לא מצליחה לעזור לי. היה לי חבר שהתפדח לשבת לידי שאני מתגרדת ככה, הוא בטח לא חשב שזה משהו סרטני אלא אולי אלרגיה או משהו בסגנון. בנוסף, יש המון מבטים.
"כשיצאתי לעשן בבית החולים, הייתה אישה שצעקה לי: 'תעברי מקום, לכי מפה, אני לא יכולה לראות אותך ככה מתגרדת, זה מפריע לי'. אמרתי לה: את חצופה, אל תסתכלי עליי".
"שיר שיעסיק אותי"
בימים אלו מקבלת ענבר תרופה שאמורה להקל עליה עד שתתחיל בקרוב את טיפולי הכימותרפיה אותם דחתה בשל טיפולי פוריות ("התלבטתי והחלטתי שאחזיק מעמד עוד שבועיים של גירודים ואעשה את זה"). בינתיים היא נעה בין דכדוך ("יש שעות שממש קשה לי") לבין תקווה, בעיקר בזמן שבני משפחתה נמצאים לצידה.
כחלק מההתמודדות עם הסיטואציה הרפואית היא החליטה לצלם קליפ לשיר "גירוד", שאותו כתבה והלחינה ובו היא מעבירה את תחושותיה בימים אלו. בצעד לא שגרתי, החליטה ענבר לצלם את הקליפ במיטתה בבית החולים.
"עוד לפני האשפוז, באחד הימים שגירד לי בבית, חשבתי לכתוב על זה שיר שיעסיק אותי. התחלתי לכתוב ושמחתי ממה שיצא, הרגשתי הכי אני בעולם עם השיר המטומטם הזה כי איזה מטומטם זה לכתוב שיר על גירוד. היה לי תכנון לעשות קליפ אחר אבל קלטתי שאני בבית חולים ואמרתי נזרום עם מה שיש. הבאתי את אילן טייב שצילם וערך והוצאנו את הקליפ".
השיר יצא אחרי מספר שירים ששיחררה ענבר ליוטיוב, שצברו כ־100 אלף צפיות כל אחד, ביניהם 'שלווה', 'כמה עולה חבר', ו'ניצן'. "כל השירים שאני שרה מציגים את הסיפורים שקורים לי", היא אומרת.
מה החלום שלך כרגע?
"קודם כל שיפסיק לגרד לי (צוחקת). מעבר לזה, הייתי שמחה להיות ראפרית מצליחה שמופיעה. לשם אני שואפת".
על הצוות הרפואי שמטפל בענבר נמנית ד"ר ליהי עצמוני־מעוז, אחראית המרפאה לרפואת עור מותאמת אישית במערך העור בבית החולים, שמספרת כי "ענבר הגיעה עם תלונה של גרד כללי בלתי נשלט, בלי ירידה במשקל ובלי הזעות לילה.
היא עברה תחילה איזשהו בירור, גם בקהילה, ולא מצאו דבר. בסופו של דבר היא אושפזה אצלנו לבירור גרד שיכול להיות כתוצאה מהרבה גורמים. היא עברה צילום חזה שהראה שיש גוש בריאה וביופסיה שערכה העלה שיש לה לימפומה. זה למעשה הליך שנעשה ברוטינה כדי לאבחן גידול מאחר ואין להסתפק רק בהדמיה שיכולה לעורר חשד".
עד כמה נדיר למצוא קשר בין הגרד ללימפומה?
"אני לא יכולה לציין כמות אחוזים של שכיחות גרד בלימפומה באופן כללי, לעומת לימפומה ללא גרד, אבל כממצא נלווה ללימפומה זה קיים. יחד עם זאת, רוב חולי הלימפומה לא מתגרדים".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
