פרידה עצובה מאיש יקר: שמאי עציון, שקיבל בעבר את תואר יקיר העיר פתח תקוה, הלך לעולמו בסוף השבוע האחרון כשהוא בן 92.
עציון נולד ב-1930 בגרמניה. בילדותו עלה עם משפחתו לישראל, והמשפחה השתקעה בפתח תקוה. בזיכרונותיו, כפי שתיאר ב"ארכיון לתולדות פתח תקוה על שם עודד ירקוני", ציין כי באותה תקופה "התושבים הכירו אחד את השני, כולם היו כמשפחה אחת. הרחובות לא היו סלולים, בקיץ אבק ובחורף שלוליות מים. אך הייתה שמחה על השותפות בבניית ובהקמת המדינה".
לימים, היה חבר ב"הגנה" והשתייך לפלוגה הדתית ובהמשך התגייס לצה"ל. לאחר שנישא התגורר בבני ברק, אך לפני 23 שנים חזר עם אשתו לאם המושבות והתגוררו ברחוב יהלום שבכפר גנים.
עציון עבד עשרות שנים בתחום הבנקאות ושימש בתפקידים ניהוליים בבנק הבינלאומי ובבנק פועלי אגודת ישראל (פאג"י), ממנו פרש לגמלאות אחרי ששימש כסמנכ"ל. לקראת גיל פרישה, סיים תואר בתנ"ך ותלמוד ובמשך שנים העביר שיעורי תורה בבתי כנסת, כשלקראת גיל 90 אף הוציא את הספר "בדרכי האבות", ובו לקט פירושים ל"פרקי אבות", חלקם כתב בעצמו.
לפני מספר שנים זכה עציון בתואר "יקיר העיר" לאור פעילותו הענפה בכל הקשור להיסטוריה של העיר. כך, למשל, כתב טור באופן קבוע בעיתון "471" על רחובות פתח תקוה ואף היה חבר בועדה לשימור אתרים.
"אבא היה בן אדם טוב והמשפחה הייתה חשובה לו מאוד", אמרה היום בתו, חיה ישראל, ל"מיינט פתח תקוה", והוסיפה: "היה לו קשר מדהים עם הנכדים שהיו כל עולמו. הוא שילב תורה ועבודה, למד קורס מדריכי טיולים ואהב מאוד לטייל בארץ ובעולם. היה לו ידע רחב מאוד בכל הקשור לארץ ישראל ולתנ"ך.
"למרות שבמשך תקופה לא התגורר בפתח תקוה, היא תמיד הייתה בלבו וכשחזר אליה ידע לייצר סביבו מעגלים חברתיים ומספרים עליו שהיה במרכז העניינים. הוא אף פעם לא פחד לומר את דעתו, גם בעניינים פוליטיים ותמיד היה קשוב גם לדעות של אחרים".
קראו גם:
ראש העירייה, רמי גרינברג, ספד לשמאי ברשת החברתית וכתב בין היתר כי, "מאז ומתמיד חקר את תולדות פתח תקוה, ופירסם מידע על רחובות העיר, אתרים ואירועים היסטוריים הקשורים בה ובאנשיה. אני משתתף בצער המשפחה".
שמאי הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, תשעה נכדים ושלושה נינים. יהי זכרו ברוך.
