אביו של הילד מנחם מענדל בולטון מכפר חב"ד משתף את הנסיבות שהובילו למות בנו בן ה-12 בלבד. "הוא ישב על ספסל ובכה, בזמן הזה חברים שלו יצאו להרגיע אותו ללא הצלחה, באיזשהו שלב הוא צעד על הדשא ונפל".
לפני מספר ימים הילד מנחם מענדל בולטון מכפר חב"ד הלך לחגוג בר מצווה של חברו, אירוע שהתרחש במקום הוביל אותו לצאת מהאולם ולהתייסר מעצב. זמן קצר לאחר מכן הילד לקה בדום לב ולאחר ימים בהם הרופאים נאבקו על חייו הוא נפטר.
יממה בלבד לאחר הסוף הטרגי אביו, ישראל בולטון, מנסה להסביר את הנסיבות שהובילו לדום הלב החריג בו לקה בנו ומבקש לפזר את השמועות סביב האירוע הקשה.
"עבר יום מאז שאתה לא איתי, 24 שעות שבהם נשמתך הזכה והטהורה עלתה השמיימה ועברו ארבעה וחצי ימים בערך מאז שלבך הטוב והרגיש הפסיק לעבוד", כותב האב.
"אני רואה המון אנשים שמשתפים את המקרה שלך במטרה לקדם טיפול בנושא החרמות בכיתות, זה מבורך. יש אנשים שמיהרו לשתף כל מני פרטים שהוציאו מבין המילים של הפוסט הקודם שלי, וגם זה בסדר, כך טבע האדם.... בכיתה ד' התנהל נגד מנדי חרם כיתתי שהונהג בידי ילד ספציפי, הילד הספציפי הזה היה גם מבין הילדים שהיו אלימים כלפי מנדי. פנינו למחנך, למנהל, להורים. ללא הצלחה גדולה, הייתה רגיעה של כמה ימים ואז שוב. בו זמנית לקחנו את מנדי על חשבנונו לכמה טיפולים שיעניקו לו תמיכה ובטחון עצמי גבוה יותר ולאט לאט נראה שהמצב מסתדר. זה היה שהכל היה טוב אלא פשוט שהרע ירד".
לטענת האב, כילד שעבר חרם בעצמו, הבין את רגשותיו של מנדי וניסה לסייע לו "אני ואמא של מנדי, שלא הייתי יכול להתפלל לאמא טובה יותר לבן שלי, היינו עוטפים אותו ותומכים בו והוא אכן היה יוצא חזק יותר, אפילו הצליח להתחבר עם אותו הילד שניהל נגדו חרם בכיתה ד'. ביום שני האחרון הוא (מנדי) ישן אצלי, הרגשתי שמשהו עובר עליו אז הזמנתי אותו להתכרבל איתי במיטה. הוא נכנס למיטה אמרנו לילה טוב אחד לשני ואז הוא החל לבכות, בכי כואב, היסטרי. כששאלתי מה קרה אמר שכל הילדים בכיתה צחקו על משהו במראה שלו וכשאמר למחנך, המחנך התעלם. חיבקתי אותו הרגעתי אותו ועודדתי אותו... ביום רביעי הנורא הוא בא אליי אחרי הלימודים כשהוא שמח ואמר לי 'אבא היום היה הרבה יותר טוב'. הוא ממש התרגש ושמח ללכת לבר מצווה".
קראו גם:
בשלב הזה מתאר האב את האירוע על בסיס מידע שקיבל מאחרים, מצילומי האבטחה ואבחנת הרופאים. "מנדי נכנס שמח לבר מצווה, הצטלם עם נער הבר מצווה כשהוא מחייך באמת (אני יודע לזהות) ישב עם מה חברים שלו והצטלם גם איתם. מפה יש לי חוסר מסוים אבל לפי מה שהבנתי הוא נגע לצלם בעמוד, הצלם צעק עליו, הוא נפגע והבנתי שהיה גם מעגל מאולתר של חברים שרקדו (הלהקה עדיין לא התחילה) הוא ניסה להצטרף לא נתנו לו, לא יודע מי היו החברים האם זה אכן היה או אם זה קרה לפני או אחרי הצלם. למעשה אחרי התקרי/ות האלה מנדי יצא כשהוא פגוע, בוכה ונסער.
"הוא ישב על ספסל ובכה, בזמן הזה חברים שלו יצאו להרגיע אותו ללא הצלחה, באיזשהו שלב הוא גם צעד על הדשא נפל ובהתחלה (על סמך הצילומים שקיבלנו) חשבנו שמרגע הנפילה עד שמצאו אותו הוא היה ללא דופק. אבל בתיעודיים חדשים רואים שחבר שלו ניגש אליו ואז ניגש אליו הזמר של הלהקה ואז עוד מישהו. זאת אומרת שהיה סימן שהוא היה על הדשא ועדיין בכה בהכרה. באיזה שהוא שלב השאירו אותו כנראה להירגע, ואז קרתה הפרעת הקצב ודקה או שניים לאחר מכן המורה שלו משנה שעברה בא מהחניה ומצא אותו לא נושם וללא דופק...
"חשוב להבהיר, הפרעת הקצב היא מום מולד, היא לא נוצרה כתוצאה ממשהו, אבל השם בחר שהיא תקרה בדיוק בזמן ובמקום שהיא קרתה. אני לא מאשים את הילדים בפטירה של מנדי, אם יש להם על מה לבקש סליחה שיבקשו אבל העיקר זה שילמדו מזה ויבדקו אם יש ילד שלא מבין שזה בצחוק או רגעי... אני כן פונה להורים! זה הילד שלכם, אל תקומו בוקר אחד ותגידו לא ידענו שהוא כזה, שבו איתו דברו איתו תשאלו אם יש ילד שהוא פחות אוהב? איך זה מתבטא? מה הוא עושה בנידון? או ילד שאחרים מציקים לו? תבדקו גם את עצמכם האם בבית אתם מדברים רעה באנשים אחרים? מזלזלים בהם, מחשיבים אותם פחות? הילד שלכם רואה ועושה".
