"20 שנה אני בתחום התשתיות בכבישים ולא ראיתי מפעל שעובד בכל יום בצורה כל כך אינטנסיבית כדי לסיים פרויקט", כך אומר השבוע ירון בן חברון, מנהל אגף התקנות בחברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), שמופקדת על פרויקט הקמת הרכבת הקלה.
נכון, בישראל כמו בישראל צריך לקחת בחשבון כי התאריך המשוער לסיום עבודות תשתית הוא לא באמת המועד הסופי, אבל בחברה שכבר דחתה בשנה את הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה, טוענים כי לא צפויים עיכובים נוספים ונכון לעתה, הנוסעים הראשונים יוכלו לעלות עליה בנובמבר 2022.
הקו האדום של הרכבת הקלה צפוי למעשה לעבור מהתחנה המרכזית בפתח־תקוה על ציר רחוב אורלוב, להתחבר לרחוב ז'בוטינסקי ומשם להמשיך לבני ברק, רמת גן, תל אביב־יפו עד לסיומו בבת ים.
"מתוך 34 תחנות לאורך הקו, שבע מוקמות בימים אלו בפתח־תקוה במרחק של 500 מטרים אחת מהשנייה במקטע עילי, כשבתחנה השביעית, פורטל שנקר, תיכנס הרכבת למסילה תת קרקעית ותמשיך בנסיעתה לכיוון תל אביב־יפו.
"בפורטל שנקר המסילה תפוצל כך שתתאפשר גם נסיעה לכיוון גשר אם המושבות (תחנה תת קרקעית) ובהמשך לתחנת הרכבת קרית אריה הסמוכה לאצטדיון שלמה ביטוח.
מתחילים להריץ
אז מה מפריד בינינו לבין הנסיעה בקרונות? "ליצירת נסיעה ברכבת קלה יש שלושה שלבים", מסביר בן חברון. "השלב הראשון זה הנחת המסילות והשלב השני זה עבודות החשמול, כשלאורך כל המקטע העילי בפתח־תקוה עמודי החשמל כבר עומדים והכבלים מתוחים. כרגע אנחנו בשלב השלישי והסופי של התקנת ציודי קצה.
"כלומר, התקנת ארונות חשמל, ארונות תקשורת, סיבים אופטיים, חיבור מערכות התקשורת עם הרמזורים והתקנת כ־40 מערכות שונות שמטרתן לתזמן את הגעת הרכבת, להעביר את המידע לנוסעים, להתריע על תקלות ועוד.
קראו עוד>>>>
"אנחנו מתעתדים לסיים את כל ההתקנות המסיביות של כל ציודי הקצה לקראת סוף חודש מאי הקרוב כדי שנוכל להתחיל בבדיקות דינמיות. למעשה, כבר בחודש הבא נוכל לראות את הרכבות על הפסים בפתח־תקוה כשנתחיל להריץ אותן על הקו ולבדוק את כל המערכות. פעם זה יהיה מערכת אחר מערכת ופעם כל המערכות יחד כדי שנוכל לעמוד על השילוב ביניהן, זו ממש תורה שלמה".
בן חברון מוסיף כי "כל התחנות בפתח־תקוה חוץ מבילינסון כבר עם סככות ונמצאות בשלב מתקדם של ריצוף, כשבימים אלו מותקנות בהן גם מצלמות ושילוט אלקטרוני".
מדוע התחנה בבילינסון נמצאת בפיגור?
"בילינסון היא תחנה עם מעבר תת־קרקעי ובגלל שהיא חלק משיקוע שקיים לאורך 200 מטר היא קצת יותר מורכבת, אבל עובדים עליה".
ומה המצב כרגע בשאר התחנות של הקו האדום שנמצאות בערים הסמוכות?
"אנחנו מתקדמים מאוד גם בשאר התחנות, ביניהן אלנבי ואם המושבות, שאלו תחנות תת־קרקעיות ואותן אנו רוצים לסיים לפני כלל התחנות שנמצאות מתחת לפני האדמה. צריך להבין שתחנה תת־קרקעית זה סיפור אחר לגמרי.
"זה חתיכת קניון מתחת לאדמה, ושם עבודות השלד והגמרים הם הרבה יותר מורכבים. תחנת אם המושבות לצורך העניין נמצאת כבר בשלב מתקדם מאוד ויש בה כבר ריצופים ודרגנועים".
"לא צופה עיכוב"
למרות שקצב העבודות משביע את רצונם של בעלי התפקידים בחברת נת"ע, המטרה היא לעמוד ביעד החדש שהציבו לפני מספר חודשים ליציאת הקו לדרך והוא נובמבר 2022. זאת לאחר שהבינו כי לא יוכלו לעמוד בתאריך המקורי - אוקטובר 2021.
בחברה מסבירים כי העיכוב נבע מכמה סיבות: 1. מכרז גדול שנדחה גרם לעיכוב של מספר חודשים שלא באו לידי ביטוי בתכנית העבודה. 2. לא נלקחו בחשבון די חודשים להרצה ובדיקות הרכבת כנדרש. 3. סגירת הגבולות ומגיפת הקורונה שהביאו לעיכוב בהגעתם של מאות עובדי מערכות סינים, כמו גם סגירת מפעלי ייצור באירופה ובסין שלא סיפקו בזמן חלקים הקשורים במערכות הרכבת.
"מאחר ואני נמצא כחצי שנה בחברת נת"ע, מתוקף תפקידי אין לי אפשרות להתייחס לאותם עיכובים, אבל אני כן יכול לומר שאני דוחף לסיום ההתקנות לכלל הקו האדום לקראת אוקטובר 21", מסביר בן חברון, "כך שעם עוד שנה הרצה, אני לא יכול לומר שאני צופה עיכוב בתאריך הפתיחה. אנחנו עובדים כדי לפתוח אותו בזמן שהוקצב".
יש תכנון להגדיל את שעות העבודה או את כמות הפועלים כדי שלא יהיו עיכובים נוספים?
"כן, לפני חודש קיבלתי עוד 220 עובדים לקו האדום מסין לאור ההקלות ואנחנו בקצב גבוה. בכל יום יש כ־1,500 עובדים על הקו ובנקודות מסוימות עובדים בו 24/7".
איך תקופת ההרצה והבדיקות צפויה להשפיע על התושבים ומשתמשי הדרך?
"עד ההרצה אני חושב שלאט לאט מסתיימות העבודות הפיזיות הגדולות. סיימנו עם הבטון, ועכשיו עוברים ומנקים את הקו ועושים פינישים. עדיין יהיו משאיות שיחסמו את הנתיב השמאלי בז'בוטינסקי כדי להוציא פסולת ולסיים התקנות של סככות וברזלים, אבל זה דברים ממש סופיים ובקרוב האינטנסיביות תרד ותבוא הקלה.
"לאחר מכן יתחילו יותר עבודות של טכנאים, חיבורים שונים של מערכות והרכבת תתחיל לרוץ. אז בהתחלה יוצבו שוטרים ברמזורים שיעצרו את התנועה מדי פעם, כשעדיין לא ברור הפורמט המדויק, ואם זה יקרה יותר בלילה או יותר ביום".
נשמע כמו מתכון לכאוס תנועתי. בכל זאת מדובר בציר מרכזי בעיר.
"בגלל זה אנחנו לומדים את הנושא יחד עם חטיבת התנועה אצלנו שמכירה בעל פה את כל מערך הרמזורים בפתח־תקוה ויושבים עם מתכנני תנועה לצורך שלב הבדיקות כדי להבין איך האירוע הזה יגרום למינימום הפרעות לתנועה.
"בגדול, הרכבת הקלה נוסעת בנתיב קיים. כלומר, אם יש ישר לכיוון מזרח לכלי רכב אז יש ישר לרכבת. אולי יעמדו מספר פקחים כדי לוודא שאף אחד לא מתבלבל, אבל לא יעצרו את ז'בוטינסקי כדי שהרכבת תיסע".
בקרוב: קמפיין הסברה
איך בכל זאת יעבדו הסדרי התנועה באזור? "על בסיס תכניות התנועה שקיימות", מסביר בן חברון. "אנחנו פועלים בתיאום עם המשטרה והעירייה. ייתכן שיהיו קצת חבלי לידה, אבל אנחנו מתחשבים ויודעים שאנחנו לא צריכים להפריע לתנועה יותר מדי".
מהם האתגרים המרכזיים שעומדים בפניכם כרגע?
"לחבר את כל החלקים: המסילות יחד עם החשמל והתקשורת, בנוסף ל־40 מערכות הקצה השונות. אנחנו צריכים לראות איך הכל מתממשק בהתאם להנחיות כיבוי אש, חוק החשמל, בטיחות בתנועה ובטיחות בכביש כדי שלא תהיה חלילה פגיעה באף אחד מהעובדים או משתמשי הדרך. בנוסף, צריך להריץ את הרכבת וזה אירוע שלא קורה בכל יום במדינת ישראל.
"הפן הבטיחותי חשוב מאוד כאן. כל עניין הכניסה למסילות ואיך הולכי הרגל ומשתמשי הדרך יתנהגו לצד הרכבת הקלה, זה עניין שדורש חינוך של הציבור.
"לשם כך נצא בקרוב בקמפיין הסברה ותכנית מיוחדת בנושא אמורה להיכנס גם למערכת החינוך העירונית. יש לנו המון חבר'ה שהגיעו מהפרויקט בירושלים, ואנחנו יושבים ולומדים את האתגרים האלו.
"בשורה התחתונה אנחנו קרובים ליום שיראו בפתח־תקוה רכבת. יש פה חברה שעושה המון עבודה כדי לתת מוצר שלא קיים היום במדינה בצורה נרחבת למעט בירושלים. זה יהיה דבר מדהים".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
