רבים מהאזרחים ששהו בבידוד למשך 14 יום עם ילדיהם הבינו עד כמה זה לא נעים.
תארו לעצמכם מה היה קורה אילו הילדים היו נדרשים לבידוד למשך 28 יום? עם המצב המורכב הזה מנסה להתמודד בימים אלו תושבת פתח תקוה שירה דרשן, ששוהה בביתה עם שני ילדיה הקטנים (9 ו-6) על אף שיצאו שליליים בשלוש בדיקות שונות, ולה בטן מלאה על התנהלות משרד הבריאות והממשלה.
האירוע המתגלגל של שירה החל ב-4 לחודש, אז הוריה קיבלו הודעה כי אובחנו כחולים.
קראו גם:
"בגלל שנחשפתי אליהם עם הילדים הכנסתי את עצמנו לבידוד כדי לא לקחת סיכון ולמרות שלא קיבלתי שום הודעה", היא מספרת.
"ביום ראשון שלאחר מכן, ב-7 לחודש, ביצענו כולנו בדיקות קורונה בהן אני יצאתי חיובית והילדים שליליים.
"התקשרתי למשרד הבריאות כי אני והגרוש שלי רצינו להעביר את הילדים אליו אבל נאמר לנו שהילדים צריכים להמשיך את הבידוד היכן שהתחילו, כלומר איתי שאני חולה, למרות שמדובר בשני ילדים קטנים בני 9 ו-6 שחייבים מבוגר שיטפל בהם. מי יכין להם לאכול? מי יקלח את הילדה? אמרו לי שאני צריכה להיות עם כפפות ומסכה וגם הם".
לדבריה של שירה, בקופת החולים נאמר לה כי ברגע שהיא תחלים ותצא מהבית גם ילדיה יוכלו לצאת.
ב-15 לחודש היא כבר לא חשה בתסמינים ונאמר לה כי תוכל לצאת ב-20 לחודש עם אישור שתקבל בקופת החולים, אך מאחר שהתאריך נפל על ראש השנה הונחתה להגיע ב-21.
ערב לפני התאריך המיוחל ליציאה מהבידוד, כשבתווך ב-13 לחודש עברו הילדים בדיקה נוספת בה יצאו שליליים, שוחחה שירה עם גרושה וקבעו כי יגיע לאסוף את הילדים יום למחרת לאחר שתקבל את האישור מקופת החולים.
אלא שזמן קצר לאחר מכן הדברים החלו להשתבש. "הגרוש שלי דיבר עם משרד הבריאות כדי לוודא שהילדים יכולים לצאת מהבידוד ולעבור אליו, אבל נאמר לו שהם צריכים להישאר ל-14 יום נוספים, בעצם מהיום האחרון שנחשפו אליי כשהייתי חולה. אמרתי לו להתקשר שוב והנציגה השנייה אמרה שהם כן רשאים לצאת מהבידוד.
"אחרי שהוא שאל אם היא בטוחה היא אמרה שהיא בודקת ואז חזרה בה ואמרה שהם בכל זאת יצטרכו להישאר בבית".
מה עובר לך בראש באותם רגעים?
"ירדו לי דמעות. כאב לי על הילדים שחיכו לצאת מהבית לנשום אוויר, יש לילד עוד אחיות מצד האבא והוא שואל אותי 'אולי הן שכחו איך אני נראה כבר'. זה התחיל לעשות לי רע. אני גרמתי לילדים להישאר בבית, אילצו אותם להישאר איתי, הם סבלו אותי שלא הרגשתי טוב ועוד אחר כך מענישים אותם בעוד 14 יום בבית שאני כביכול משוחררת. זה לא נשמע הגיוני. אם היו חולים הם היו מחלימים ויוצאים לפני כל תקופת הבידוד שנכפתה עליהם".
עד כמה זה משפיע עליכם?
"אני מרגישה שהילדים שלי בכלא. הם חסרי סבלנות ואני מקווה שלא יצטרכו טיפול נפשי אחר כך. זו עוגמת נפש שאני לא יודעת איך לתאר אותה. אני לא יכולה לצאת לעבוד כרגע וגם ככה אין יותר מדי מה לעשות בסגר אבל לפחות לרדת לגינה או שאבא שלהם ייקח אותם כדי שישנו אווירה. כרגע הם לא נפגשים עם אף אחד.
"זה מתסכל, זה מכעיס וזה מתיש. הם סגורים בתוך 4 קירות, אין לי מרפסת או גינה כדי להוציא אותם לשם. זה רק לפתוח להם את החלון שיסתכלו החוצה. הם כבר לא מוצאים את עצמם. בראש השנה וערב סוכות זה להיות לבד".
מה את חושבת על התנהלות משרד הבריאות במקרה שלך ובכלל?
"יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. הם כל כך מבולבלים, ורואים את זה שכל פקידה אומרת משהו אחר. הם לא יודעים איך להתנהל ומה להגיד ולדעתי יש לא מעט אנשים שסתם יושבים בבידוד. אתה יושב מול החדשות ורואה את המשלחת שחוזרת מארצות הברית יוצאת אחרי 5 ימים בלבד מבידוד ואתה שואל מה הולך פה? במה אנחנו שונים מהם? הם לא יכולים להדביק אף אחד? זה כל כך כואב. הילדים שלי עשו 3 בדיקות בתקופה הזאת, יצאו שלילי אז למה הם צריכים בידוד? אם הם היו נדבקים הם היו נדבקים מזמן".
מה את מתכוונת לעשות?
"מה אני אעשה? אצא? אני רוצה שהכל יהיה חוקי, כמו שנכנסתי על דעת עצמי לבידוד כדי לא לפגוע באף אחד מבלי לקבל הודעה כלשהי אני רוצה גם לצאת בצורה יפה ולא לעשות דברים שנוגדים את ההנחיות. אני רוצה להתקשר שוב למשרד הבריאות ושיתנו לי אישור להוציא אותם. זה פשוט מיותר להשאיר אותם".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:
"הגב' הינה חולה מאומתת שהחלימה, פנתה למוקד בשאלה לגבי מועד יצאיתם מבידוד של שני ילדיה, ששהו איתה לאורך תקופת מחלתה.
מכיוון שהגדרת המגע האחרון של ילדיה עם האם, שהינה חולה מאומתת, מוגדרת כתאריך ההחלמה, הרי שעל הילדים להישאר בבידוד 14 ימים מההחלמה.
כמו תמיד, במקרה של התפתחות סימפטומים בילדים יש לפנות לקופת החולים לשקילת נטילת בדיקת מעבדה, ובמקרה הנוכחי גם מומלץ כי תילקח להם בדיקה, עקב היותם מגעים באותו משק בית".
פורסם לראשונה: 11:52, 24.09.20
