כואב הלב: חיים פלוס בן ה-67, פעיל חברתי ומותיקי שכונת הדר גנים, נכנע בתחילת השבוע לנגיף הקורונה, ימים ספורים לאחר שאובחן כמאומת.
"שנינו קיבלנו את שני החיסונים הראשונים", מספרת בכאב אשתו אתי. "חיים שמר על עצמו מאוד, כמעט ולא יצא מהבית ולא הסתובב בקניונים או במקומות סואנים אחרים. אפילו בתוך הבית מול הבן שלנו הוא עטה מסכה".
קראו גם:
אלא שלמרות היותם מחוסנים בני הזוג פלוס נדבקו בנגיף בזה אחר זה. לפני כשבועיים הייתה זו אתי שחשה בתסמינים ולאחר בדיקה שביצעה התגלתה כחיובית. לדבריה, יתכן ונדבקה מאיש צוות במוסד החינוך בו היא מלמדת מחוץ לעיר. "ביום ראשון שעבר חיים הלך להיבדק ויצא מאומת גם כן", היא ממשיכה. "בימים הראשונים לא היו לו תסמינים בכלל, אבל ביום השלישי הוא כבר העלה חום.
"במקביל, הסטורציה שלו ירדה והוא אמר שקשה לו לעמוד ולהתהלך, הוא גם נשם בכבדות. הזמנו מד"א, בדקו אותו והוא אמר 'אני בסדר'. הלכתי להביא מסכת חמצן מיד שרה כדי להקל עליו, אבל יום למחרת הוא אמר לי: 'אני מרגיש מצוקה נשימתית'. התקשרתי לרופאה והגיע אמבולנס שפינה אותו למיון קורונה בבילינסון. עשו לו בדיקות מקיפות והאבחנה הייתה שהוא חולה קשה, אבל לא קריטי. עם הזמן מצבו התדרדר והוא חובר למכונות נוספות מבלי שנרשם שיפור במצבו".
במוצאי שבת הוחלט להעביר את חיים לטיפול נמרץ ושם הוא הורדם והונשם. כמה שעות לאחר מכן, בשעה 3 לפנות בוקר משפחתו של חיים נקראה לחדר האחיות. "הגיעו הרופאים ואמרו שהוא קרס", משחזרת אתי. "נכנסנו לחדר מוגנים מאוד כדי להיפרד ממנו. היה לנו עצוב מאוד".
ברגע שהוא אובחן כמאומת, דמיינת תסריט כזה?
"לא, לי היו את כל התסמינים והוא התחיל בלי כלום. אמרתי 'איזה יופי, שנינו מחוסנים, בטח אתה קיבלת את זה יותר קל ותתאושש'. הוא גם כל הזמן אמר 'אני בסדר'. ברגע שעלה החום וראיתי שזה לא עובר, נבהלתי. כשהוא נכנס לבית החולים הוא היה כבר בלי חום אבל הריאות שלו כבר היו פגועות".
תארי את התחושות שעוברות עלייך כשאת מאבדת אותו תוך זמן כל כך קצר.
"אני לא יכולה לתאר את זה. לא יכולה לתאר מה איבדתי ומה השכונה איבדה. אחד השכנים אמר לי 'אנחנו התייתמנו מאיש יקר, אנחנו מרגישים יתומים'. אני לא מבינה איך זה יכול לקרות. הבן אדם היה חזק ובריא".
חיים היה לדברי משפחתו, 'איש של ים'. הוא בוגר בית הספר קציני ים בעכו, שירת בצי הסוחר 14 שנים בתור קצין, ועבר קורס רבי חובלים. את הים הוא עזב רק לאחר שבנם היחיד נולד, ובהמשך עסק בנדל"ן והיה פעיל מאוד ציבורית בשכונת הדר גנים. דינה, אחותה של אתי וגיסתו של חיים הוסיפה כי "חיים היה דעתן וראה את טובת המרחב הציבורי כמו טובת המרחב הפרטי שלו, ולכן הוביל לא מעט מאבקים לטובת תושבי הדר גנים".
זוהי אולי גם הסיבה שמותו של חיים הכה בתדהמה את תושבי השכונה בה התגורר. ירון קדושים ושי אבו, שניים מהפעילים המרכזיים בה כתבו עם היוודע דבר מותו: "בצער רב מאוד ובכאב גדול קיבלנו את הידיעה המרה על פטירתו בטרם עת ובפתאומיות של ידידינו וחברינו חיים הוברט פלוס ז"ל. חיים היה מסור בכל ליבו ומאודו לשכונה שלנו...אנו מוסרים תנחומים מעומק הלב לרעייתו שתחיה, ולכל בני משפחתו".
כל העדכונים - חדשות פתח תקוה
