שנאל בת ה-10, תושבת פתח תקוה, נולדה עם מום בכליות שגרם לחוסר תפקוד מוחלט בכליה אחת ולתפקוד חלקי בכליה השנייה.
לפני שנים ספורות החלה לסבול גם מהפרעות אכילה והיום היא שוקלת 19 קילוגרמים בלבד. רגע לפני שהיא עולה לכיתה א', מנסים הוריה לגייס 500 אלף שקלים לטובת המשך טיפוליה התרופתיים והפסיכולוגיים.
את שנאל מגדלת בימים אלה אימה החד הורית יחד עם עוד שישה אחים ואחיות, כשגם היא סובלת מ-100 אחוזי נכות וכרגע המשפחה חיה מקצבת נכות, מסיוע של הרווחה ומעזרה עד כמה שניתן מאביה של שנאל.
כתוצאה מהבעיות הרפואיות ממנה סובלת שנאל היא מגיעה מדי מספר שבועות לאשפוז בבית החולים שניידר.
"בעקבות הבעיות בכליות, והפרעות האכילה יש לה גם בעיות נפשיות והיא מטופלת גם במישור הזה", אומרת אימה.
איך היא מתמודדת עם המצב כרגע?
"היא סובלת מחרדות והיא עצבנית מאוד. נותנים לה עזרה בבית הספר אבל היא לא רוצה שידברו איתה על זה בכלל, היא בפחדים, ולא רוצה לראות בית חולים. גם שהיא אוכלת היא כבר אוכלת בצד כדי שלא יראו".
לדבריה של האם, הטיפולים הפסיכולוגיים דרך הקופה הסתיימו ותורים הבאים יש בעוד זמן רב יחסית.
קראו גם:
"כדי לקחת אותה באופן פרטי אני צריכה לשלם 500 שקלים לטיפול פעמיים בשבוע. וזאת בנוסף לעלות חודשית שנעה בין 650-800 שקלים עבור תרופות שהיא לוקחת, וחוגים ופעילויות שהמליצו לי לקחת אותה אליהם כדי להקל עליה", היא מוסיפה.
עד כמה המצב מגביל את שנאל מבחינה פיזית?
"היא לא עושה דברים לבד ואני צריכה להיות סביבה. אני מביאה לה, מלבישה אותה מקלחת אותה, וגם ישנה איתה בלילות".
איך את מצליחה לתפקד בסיטואציה הזו כשיש לך עוד שישה ילדים בבית?
"הרבה כוחות מאלוהים. זה קשה מאוד. כל המדינה עובדת הפוך. כל מה שאתה אמור לקבל, הולך קשה בגלל הבירוקרטיה. כרגע אני מצליחה לשרוד בשיניים, מוכרת על ידי הרווחה שעוזרים לי, וגם אביה עוזר במה שהוא יכול".
יש רגעי משבר?
"זה קורה כל יום, וזה לא פשוט, אבל מסתכלים לשמיים, מתפללים ומחכים לבשורות טובות. אנחנו מאמינים שיש סיבה לכל דבר ובסוף הדברים יסתדרו".
