באחד המערכונים הזכורים של "זהו זה" מתקופת מלחמת המפרץ נראו בני זוג מצוידים במסכות אב"כ מגיעים למרכז מידע כדי לנסות ולהבין כיצד אמורה להיראות שגרת החינוך, מי לומד באיזה יום ובאיזו מתכונת. אלא שלאחר ההסבר שניתן להם על ידי הנציג במקום, הם נותרו מבולבלים עוד יותר. קצת יותר מ-30 שנה חלפו ונדמה כי הבלבול והחשש מאז, רלוונטיים גם היום.
מאז החליט פיקוד העורף על חזרה ללימודים באופן פרונטלי ועל פי ההנחיות, ניסתה עיריית פתח תקוה לעשות זאת בצורה הטובה ביותר. בפועל בתי ספר רבים פועלים בצורה שונה זה מזה: ישנם כאלו שמלמדים ברוטציה, כשבכל יום לומדת במוסד החינוך שכבה אחרת; בתי ספר שנודדים למקומות אחרים עם מבנים ממוגנים; בתי ספר שבהם לומדים כרגיל; כאלה שלומדים פחות שעות ועוד. ההורים, כמו תמיד, נדרשים להסתגל למצב. חלקם מיישרים קו ושולחים את הילדים לכיתות, אחרים מעדיפים להמתין לימים שקטים יותר.
"שיגעו את כולנו"
"אי אפשר ללמוד בזום באמת, זה יותר כסת"ח", אומרת שירן אברהמי, אם לארבעה ילדים שלומדים בין היתר בחטיבת בן גוריון ובבית הספר נווה עוז. "אצל הגדולה בחטיבה זה התחיל עם יום לימודים אחד פרונטלי והשבוע עבר לשניים, ואת הבן בכיתה ו' שולחים יום בשבוע למבנה של האוניברסיטה הסינית בקרית מטלון. יומיים בשבוע הוא בנווה עוז והשאר בזום. פשוט שיגעו גם את הילדים וגם את ההורים. יש הורים רבים שעובדים וצריכים למצוא פתרונות".
איך מתמודדים עם הסיטואציה?
"אנחנו מקבלים בתחילת השבוע מערכת שעות ולפיה יודעים מי לומד איפה ובאיזה יום אבל זה לא פשוט. אני צריכה לעזור לילדים בזום ולספק להם גם מורות פרטיות כדי שישלימו חומר".
לצד הבלבול, טוענת אברהמי, יש בעיה נוספת, משמעותית אף יותר, שנוגעת לאבטחה בבית הספר. "אני מאוכזבת מהעירייה בנושא", היא אומרת. "בכל שנה אומרים שיטפלו בבעיה ובכל מבצע המצב נשאר אותו דבר. דווקא מהרקטות אני פחות חוששת, כי הם לומדים בקבוצות ומתרגלים כניסה למרחב המוגן – ויש להם דקה וחצי להגיע אליו. החשש הוא יותר מהאיום השני, וכרגע אין הגנה בבית הספר".
תסבירי.
"יש שומר אחד מבוגר בכניסה לבית הספר שלא יכול להשתלט על אירוע פח"ע. אמנם יש הורים שמפטרלים מדי פעם, אבל איזה מענה הם יכולים לתת? אני מרגישה שהילדים לא מוגנים ורק מחכה שהם יחזרו מבית הספר.
"אם לא היו לימודים בכלל וכולם היו בבית, היינו באותה סירה, אבל ברגע שיש הורים ששולחים לבתי הספר, אני לא יכולה להשאיר אותם בבית כי הם ייפגעו מזה. ברשויות אחרות מונעים עבודות תשתית, חבל שבעירייה שלנו לא פועלים בנושא. בגלל הימצאות הפועלים אני לא שולחת אותם לבד ולוקחת אותם בעצמי. כרגע אני לא סומכת על אף אחד, אנחנו במלחמה ואני חושבת קודם כל על הילדים".
אברהמי מוסיפה בכאב: "הבת שלי בכיתה ח', והיא אומרת לי: 'אם מחבלים יבואו אני אדע איפה להסתתר'. לאן הגענו? זו מציאות הזויה ומפחידה. אני רוצה להאמין שיהיה בסדר".
"יכול לקרות אסון"
שרית היא אם לשלושה: האחד תלמיד בבית ספר יסודי בכפר גנים, השני בגן חובה בכפר אברהם והשלישית במעון פרטי. מאז פרוץ המלחמה שלושתם נשארים בבית. "המצב נורא ואיום", היא אומרת. "בית הספר גדול מאוד ובכניסה הראשית יש שומר אחד מבוגר עם אקדח קטן. מה קורה מאחור? אי אפשר לדעת. יש שם גדר שבקלות אפשר לטפס מעליה ולחדור פנימה. וכשהמאבטח יוצא לפטרל, מי שומר מקדימה?
"דיברתי עם ראש העירייה ושלחתי לו הודעות ולעוזריו. התשובה שקיבלתי היא שיש סיירים ופקחים שמסתובבים. בפעמים שעברתי שם לא ראיתי אף אחד מסייר. ונניח שיש, מה קורה אם מישהו מגיע לפגע, דווקא כשהפקח רחוק משם? הרי יכול לקרות אסון. כרגע אני לא שולחת את הילדים בגלל האבטחה".
קראו גם:
הורים רבים שולחים את הילדים כדי לנסות לחזור לשגרה ולמנוע פגיעה נפשית.
"הביטחון הנפשי חשוב אבל גם הביטחון הפיזי, וזה לא צריך להיות זה או זה. אחרי מה שהיה בעוטף אסור לומר 'לנו זה לא יקרה'. יש אנשים ששונאים אותנו בכל מקום. אחד שקיבל השראה ממה שקרה בדרום יכול בקלות לעשות משהו אם אין אבטחה כמו שצריך. החלטתי לא לשלוח אותם למרות שהילדים שלי בחינוך מיוחד ומסגרות זה דבר חשוב עבורם.
"כדי למזער את הפגיעה אני מנסה לתת להם מעטפת, מפגישה אותם עם חברים ואחת לשבוע מגיעה אליהם מטפלת עם בעלי חיים. איפה המדינה? אתם משחררים את המשק, מחזירים את מסגרות החינוך תעשו את זה כמו שצריך. זו בקשה גדולה להציב שני שומרים בבית ספר? זה המינימום לדעתי. גם אם זה המצב בבתי ספר בערים אחרות, זה לא הופך את זה לתקין".
כמה זמן את מתכננת להישאר איתם בבית?
"אני לא יודעת לומר, תלוי במצב. התקווה שלי היא שיחזרו למסגרות מאובטחות כמו שצריך".
"משתדלת להיות אופטימית"
לצד הורים שנמנעים מלשלוח את ילדיהם למוסדות החינוך, יש לא מעט שעושים זאת ומביעים תמיכה ברשות, ביניהם ג'אן לוי, אם ל־3 תלמידים בבית הספר "עמיטל". גם בבית הספר שבשכונת הדר גנים נערכה רוטציה בין השכבות ואחרות למדו בזום. בשבוע האחרון חזרו כל התלמידים לכיתות ושעות הלימוד יחזרו במלואן מיום א' הקרוב.
"זה לא היה פשוט בכלל. בעלי ואני היינו צריכים לתמרן כל יום, אבל מנהלת בית הספר עשתה את המקסימום כדי שתהיה למידה מקסימלית", אומרת לוי. "זכינו במנהלת מדהימה שאין אחד שלא מרגיש אצלה תחושת ביטחון".
יש לך ביטחון מלא לשלוח את הילדים לבית הספר למרות המטחים הרבים ששוגרו לעבר העיר?
"הייתי מעדיפה שהילדים יהיו איתי אבל חייבים להמשיך הלאה. אני סומכת על בית הספר ועל העירייה, כי אני יודעת שאם היה ספק הכי קטן הם לא היו מאפשרים את החזרה לשגרה. מאחורי כל החלטה מתקיימות ישיבות והערכות מצב, כך שיש לי ביטחון לשלוח את הילדים".
"יחד עם זאת", מוסיפה ג'אן. "לאור הקרבה של בית הספר לכביש 40 ולכביש 471 (מכבית), כן היינו שמחים לקבל אבטחה נוספת בבית הספר מעבר לשומר הקבוע מחשש שתהיה חדירה חלילה. בינתיים, כל עוד אפשר לחזור לבית הספר אנחנו נעשה את זה. אני שומעת דעות לכאן ולכאן ואין לזה סוף, ומשתדלת להיות חיובית ואופטימית".
תגובת העירייה:
"עם פרוץ המלחמה, ראש העיר רמי גרינברג עורך כמעט מדי יום ישיבת הערכת מצב בשיתוף כלל גורמי הרשות הרלוונטיים, לרבות חינוך, ביטחון, פיקוד העורף ועוד. בהתאם לכך, העירייה הרחיבה באופן משמעותי את היקף מערך הביטחון העירוני, הכולל מאות אנשי צוות - קב"טים וסיירים עירוניים, עובדי עירייה שהוכשרו למשימות אבטחה, כ-50 חיילי מילואים שגויסו למערך האבטחה העירוני בצו 8 ומתנדבים, עשרות כיתות כוננות, אבטחה היקפית בכניסות לעיר ועוד. כלל הצוותים מוכוונים בעיקר לאבטחת מוסדות החינוך ברחבי העיר.
מוסדות החינוך החלו לפעול בהתאם להנחיות, כאשר בהם ממ"ד תיקני. הצוותים פעלו סביב השעון למציאת מקומות חלופיים למוסדות ללא מרחב מוגן תקני כולל מעונות יום פרטיים, כאשר במקביל בוצעו עבודות תחזוקה כדי להבטיח את תקינות המרחבים המוגנים במוסדות החינוך.
גורמי החינוך וכ-100 פסיכולוגים הפועלים במסגרת השירות הפסיכולוגי, מעניקים מדי יום טיפולים פרטניים לתושבים. במקביל מתבצעים מפגשי זום ופייסבוק לייב לטובת מתן מענים לפונים. בנוסף, השירות הפסיכולוגי הוציא המלצות פעולה להורים, כדי להקל על הילדים לאור המצב שנוצר. גורמי החינוך בעירייה עובדים סביב השעון ונותנים מענים פרטניים ומערכתיים ככל שנדרש. ההיערכות בנושא החינוך והביטחון נמצאת בשיא ובהתאם קיים אמון במערכות העירוניות השונות".
