אם היינו אומרים לכם כי פתח־תקוה התנערה מזמן מהתדמית של עיר אפורה, ודאי הייתם מסכימים.
אבל אם היינו מספרים לכם שבאזור השוק העירוני מתפתחת לה סצינה קולינרית מעניינת במיוחד, שכוללת בתי עסק לממכר מזון אותנטי, מסורתי, ייחודי ומעל הכל טעים להפליא, כנראה שהייתם מרימים גבה.
אז כן, ממש מתחת לאפם של התושבים קמים להם בתי עסק לממכר מזון, לצד מקומות שקיימים כבר שנים רבות.
מי שלקחה על עצמה להכיר לתושבים את אותם מקומות מיוחדים היא תושבת העיר, שני סונדרלינג, שהחלה בחודשים האחרונים לקיים סיורים מודרכים בין בתי האוכל השונים והתגובות החיוביות בהתאם.
"מאז ומתמיד אני מאוד מחוברת לסיורים קולינרים ועוקבת אחרי ההתפתחות שלהם", היא מספרת. "אני מאוד אוהבת שווקים ואוכל רחוב וראיתי הרבה כאלה בארץ ובעולם. אני חושבת שאפשר להכיר את האופי של המקום על פי תרבות האוכל שלו.
"בגלל שרציתי לייצר חוויה חדשה שלא הייתה קיימת פה, בדקתי וחקרתי מה יש לאזור השוק להציע מבחינת תרבות האוכל, כולל שיחות עם בעלים של מקומות שונים, ומאוד הופתעתי ממה שגיליתי".
מה למשל?
"שיש כאן מגוון רחב של אוכל אותנטי עם השפעות של עדות שונות. יש כאן מסעדות ובתי ממכר למזון של עשרות שנים ומרגישים את המסורת באוכל. מה שעובד טוב הוא שכל אחד יכול להתחבר למשהו שמזכיר לו את האוכל בבית ואת הילדות.
קראו עוד>>>>
"אחד הדברים שאני מחדשת בסיורים בעקבות שיחות שלי עם בעלי בתי עסק כאן הוא חוויות טעימה, דבר שלא היה קודם. הסטיגמה של השוק העירוני כרגע היא מכירת פירות, ירקות בשר ודגים, אבל יש כאן הרבה מעבר".
איזה תגובות את מקבלת מאנשים שמשתתפים בסיורים?
"רבים מופתעים ולא יודעים מה מסתתר כאן ממש מתחת לאפם, כולל מי שגר באזור שנים. יש כאן שיפור אדיר בשנים האחרונות בכל מה שקשור לתרבות האוכל. אז נכון, אנחנו עוד לא שוק מחנה יהודה בירושלים ויש הרבה לאן להתפתח, אבל אני משוכנעת שאנחנו בדרך לשם".
על פי המלצתה של שני, ביקרנו בשישה מקומות ולהלן הרשמים.
משקאות מנדלסון חשין
איפה: ברחוב סלור 19
מי אנחנו: המקום קיים כשבע שנים כסניף שני, כשהעסק עצמו קיים למעלה מ־60 שנה. מי שמנהל אותו הם אסף מנדלסון, נכדו של המייסד, וגיסו אביחי כהן.
מה בתפריט: מגוון יינות, ויסקי, בירה, וודקה, ליקרים, מוצרים נלווים ועוד ועוד.
משקה הדגל: אביחי, אחד הבעלים, מספר: "בירות מהחבית, משהו ייחודי אצלנו. יש לנו חמישה ברזים, שכל אחד מהם מחובר לחבית בגודל של בין 20 ל־30 ליטר. כל בירה שונה בטעמה ונחשבת לבירת בוטיק. יש לנו בקבוקים ייעודים בגודל חצי ליטר, ליטר וליטר וחצי".
סוד ההצלחה: "היחס ללקוח. אפשר למצוא חלק מהמוצרים שלנו גם במקומות אחרים, אבל ההבדל אצלנו הוא הידע המקצועי וההתאמה שלנו לצרכי הלקוח".
איך שורדים את תקופת הקורונה? "אפשר להגיד בהפוך על הפוך שתקופת הקורונה דווקא עזרה לנו. רצינו להקים אתר אינטרנט כבר זמן רב והקורונה זרזה את זה. התחלנו לעשות משלוחים לכל הארץ והגדלנו את מאגר הלקוחות".
שעות פתיחה: ראשון עד רביעי - מתשע בבוקר עד תשע בערב, חמישי - מתשע בבוקר עד עשר בערב, שישי - תשע בבוקר עד שעה לפני כניסת השבת.
מאמא סוהם
איפה? רחוב סלור 7
מי אנחנו: מסעדה עירקית שקיימת 40 שנה ונחשבת למוסד בעיר. הוקמה על ידי אם ובנה ומתופעלת על ידי הנכדים. אווירה ביתית עם מבשלות ממוצא עירקי שחצו כבר את גיל ה־80. אנשים מגיעים אליה מכל רחבי הארץ.
מה בתפריט: מגוון קובות, סיג'ק (מעיים דקים ממולאים), פאצ'ה (מעיים רחבים ממולאים), טבית (חמין עירקי), מחשה (עלה מנגולד, בצל וסלק ממולאים), ערוק, סמבוסק ועוד ועוד.
מנת הדגל: שירן הבעלים: "מעיים דקים ממולאים עם מתכון בן 50 שנה. קשה מאוד למלא את המעיים האלה ואנשים מגיעים מדרום וצפון הארץ במיוחד בגללם".
סוד ההצלחה: "האוכל המיוחד והאותנטי שקשה להשיג אותו. אני לא מכירה הרבה מסעדות עירקיות שמבשלים בהן במקום. אני חושבת שגם האווירה הביתית".
איך שורדים את תקופת הקורונה? "שינינו קצת את הקונספט של המסעדה של פחות ישיבה ויותר לקחת. בסך הכח צלחנו את התקופה הזאת בצורה טובה".
שעות פתיחה: ראשון עד חמישי מתשע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים.
המאפייה הגרוזינית
איפה? רחוב גוטמן 14
מי אנחנו: המאפייה קיימת כארבע שנים ומתמחה במאפים ייחודיים מהמטבח הגרוזיני שלא תמצאו בכל מקום. בשנים האחרונות מושך אליו המקום לקוחות סקרנים מכלל העדות ומרחבי הארץ.
מה בתפריט: חצ'פורי אצ'רולי (עם ביצה), חצ'פורי פנוואני (בצק ללא שמרים וללא מרגרינה על בסיס של וודקה), פירושקי (עם תפוח אדמה וכרוב), סולוגוני (גבינה גרוזינית) ועוד ועוד.
מנת הדגל: בנימין הבעלים מספר: "כל המאפים מצויינים אבל אולי חצ'פורי אצ'רולי. אני לא יודע למה אבל אנשים מתחברים למאפה הזה".
סוד ההצלחה: "אני חושב שאנשים מגיעים כי טעים להם. מה שמאפיין אותנו הוא קהל מכל שכבות האוכלוסייה שנהנה מטעמים אותנטיים שמזכירים להם את הבית".
איך שורדים את תקופת הקורונה? "לא פשוט, אבל המשכנו לעבוד ולא סגרנו אף פעם. הלקוחות נאמנים ואנחנו עושים גם משלוחים".
שעות פתיחה: ראשון עד חמישי משבע בבוקר עד שמונה בערב.
שביל החלב
איפה? רחוב ליפקיס 8 (כניסה מרחוב גוטמן).
מי אנחנו: מעדנייה ייחודית של מוצרי חלב שקיימת 13 שנה, ונחשבת לגדולה למדי. מוכרת כאחת הטובות בארץ בשווקים העירוניים. אין במקום התמקדות בתחום ספציפי ותמצאו בה הכל מהכל לכל העדות.
מה בתפריט: 250 סוגי גבינות (בחג השבועות זה מגיע ל־400), מבחר גדול של זיתים וחמוצים, 60 סוגים של דגים מעושנים, סלטים, שמן זית, פסטות וטונות מחו"ל ועוד ועוד.
מנת הדגל: איציק הבעלים מספר: "פעם בשבוע אנחנו מקדמים שלושה סוגי גבינה (סולוגוני בגוש, סולוגוני דפים וגרוזינית מחוררת) שאנשים מגיעים עבורם ממקומות מרוחקים בארץ".
סוד ההצלחה: "אני חושב שאיכות המוצרים והשירות. גם האדם הפשוט ביותר וגם חובב האוכל המושבע שמסתובב בעולם ימצאו כאן את מבוקשם".
איך שורדים את תקופת הקורונה? "התחלנו לעשות משלוחים והצלחנו לצרף לקוחות מכל ערי האזור. כיום הם מגיעים בעצמם למעדנייה".
שעות פתיחה: ראשון - משמונה בבוקר עד שמונה בערב, שני עד חמישי - משבע בבוקר עד שמונה בערב, שישי - משבע בבוקר עד ארבע אחר הצהריים.
יאנט אינג'רה
איפה? רחוב פינסקר 9
מי אנחנו: מסעדה קטנה עם מאכלים אתיופיים מסורתיים שקיימת בסך הכל חצי שנה. שם המקום בתרגום מאמהרית הוא "אוכל של אמא" עם מתכונים של עשרות שנים שנותרו נאמנים למקור. קהל הלקוחות מורכב מישראלים מכל העדות ולאו דווקא מיוצאי אתיופיה.
מה בתפריט: אינג'רה (לחם מסורתי), מסר וואט (תבשיל עדשים), טיבס (בשר בקר, בצל, פלפל חריף ורוזמרין), דרו-וואט (שוקי עוף וביצה קשה בתבשיל הבית) ומנות טבעוניות רבות, כולל ביאננטו (עדשים, אפונה צהובה, כרוב וגזר, תפוח אדמה וסלט ירקות) ושורו (חומוס טחון).
מנת הדגל: אביבה הבעלים: "טיבס. זו מנה מוקפצת בסגנון אתיופי שמגיעה בכלי מיוחד עם גחלים מתחת. אנשים מאוד מתחברים אליה".
סוד ההצלחה: "האוכל הטעים. המסעדה היא חלום ישן שלי. אני מאמינה שאוכל מאחד את כולם, ואפשר להכיר את קהילת יוצאי אתיופיה טוב יותר בזכות המטבח שלה".
איך שורדים את תקופת הקורונה? "קשה מאוד, אבל אין מה לעשות וחייבים להמשיך. ברגע שאתה רוצה משהו עמוק פנימה, אתה תלחם בשבילו".
שעות פתיחה: ראשון עד חמישי - מעשר בבוקר עד 12 בלילה, שישי - מעשר בבוקר עד לכניסת השבת, מוצ"ש - חצי שעה לאחר צאת שבת עד חצות.
פיצוחי מישל
איפה? רחוב הברון הירש 8.
מי אנחנו: עסק שקיים כארבעים שנה, שהתחיל משולחן קטן ותנור, ועבר מדור לדור. הקלייה היא יום יומית והפיצוחים חמים מהתנור. יש לקוחות קבועים שמגיעים בימים קבועים, ואפילו לוקחים איתם שקיות לחו"ל. התחושה היא ביתית והיחס חם מאוד ללקוחות.
מה בתפריט: כל סוגי הפיצוחים, כולל קשיו, פיסטוק, בוטנים, שקדים, מקדמיה, חומוס קלוי, פירות יבשים, מוצרים אורגניים, תבלינים וסוגי קפה מחו"ל שנטחנים במקום, מתוקים מיוחדים מחו"ל, ערמונים חמים ועוד ועוד.
מנת הדגל: אורית, אחת הבעלים: "גרעיני אבטיח, שאנשים מגיעים במיוחד בשבילם. הם מתפצחים בקלות, וכשאתה מתחיל מאחד אתה רוצה לסיים את השקית. ההכנה שלו נמשכת שלושה ימים וכוללת השרייה, שטיפה והמלחה. האבטיח הוא מהזן והגודל הכי מובחר שיש".
סוד ההצלחה: "הטריות. הסחורה מתחלפת באופן יומי ולעולם לא תמצא משהו לא טרי. אנחנו סוג של מדד לעבודה בשוק".
איך שורדים את תקופת הקורונה? "שרדנו מצוין ועברנו את זה. כשהנגיף פרץ התחלנו לעשות משלוחים והתקשינו לעמוד בעומס".
שעות פתיחה: ראשון עד רביעי - משבע וחצי בבוקר עד שמונה בערב, חמישי - משבע בבוקר עד תשע בערב, שישי - מחמש וחצי בבוקר עד רבע לארבע.
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
