לפני כחודש, בזמן הליכת בוקר ביום שבת בסמוך לביתו שבפתח תקוה, החל לפתע עמי רוקח (75) לחוש ברע והתמוטט. יוני זוהר שראה את עמי חייג מיד למוקד 101 של מד"א שהזניק למקום את צוות טיפול נמרץ וכונני תגובה מיידית ובמקביל תדריך את יוני כיצד לבצע פעולות החייאה ראשוניות.
צוות אמבולנס מד"א בראשות חובשת רפואת חירום קארין הלפרט והמתנדבים החובש יגל חשאי ומגיש עזרה ראשונה, מתנדב נוער במד״א נועם גביש שהגיעו ראשונים למקום המשיכו בטיפול רפואי מתקדם וביצעו פעולות החייאה שכללו חיבור מכשיר מפעם (דפיברילטור) שנתן לעמי שוק חשמלי אחד. כעבור דקות הצטרפו פראמדיק מד"א חן ורמוס והחובשים של מד"א אביגדור קצבורג ואברהם אלוש ופראמדיק מד"א-הצלה פתח תקוה דור צברי וחובשי מד"א-הצלה פתח תקווה ישראל סרצוק, יחזקאל פרקש לפעולות החייאה שבמהלכן נתנו מכת חשמל נוספת עד שליבו של עמי חזר לפעום.
עמי פונה בניידת טיפול נמרץ של מד"א לבית החולים שם התאושש ולאחר מספר ימים - שב לביתו ללא נזק מוחי. בשבוע שעבר (ד׳) כחודש לאחר המקרה - פגשו עמי ונטלי אשתו את צוותי מד"א שהצילו את חייו כשהוא עומד על הרגליים ומחייך.
עמי רוקח: "אני לא זוכר יותר מדי מאותו יום שבת. כשהתעוררתי בבית החולים והבנתי עד כמה הסיכוי שלי לשרוד היה נמוך, היה לי ברור שיש פה השגחה אלוהית. תודה רבה לכולם, לקארין ולצוות האמבולנס ולכל הכוננים של מד"א שהגעתם מאוד מאוד מהר ונלחמתם על החיים שלי. הכל היה מכוון לכך שאני אנצח את זה".
קראו גם:
יוני זוהר, עובר האורח שהתחיל את פעולות ההחייאה: ״אי אפשר לתאר במילים את הזכות הזו שאני קיבלתי. ראיתי אותך הולך ברחוב ממש לפני ופתאום מתמוטט. בשבילי זה היה מראה מאוד קשה, ראיתי אתכם אנשי מד״א עובדים שם קשה מאוד ובמשך כמה ימים הלכתי עם המחשבה על איך האירוע הסתיים ואיך עמי מרגיש. כשקיבלתי את הטלפון ואמרו לי שעמי יצא מזה שמחתי והתרגשתי נורא, לדעת שיש לי חלק בהצלת החיים שלו זה מאוד מרגש, אני פשוט לא מצליח למצוא את המילים".
חובשת רפואת חירום במד"א קארין הלפרט סיפרה: "קיבלת את החיים שלך במתנה בזכות שני דברים עיקריים: אחד, יוני שזיהה ממש בשניות הראשונות את האירוע, התחיל את שרשרת ההישרדות שלך בפעולות החייאה פשוטות והדבר השני הוא המכשיר המפעם (דפיברילטור), המכשיר הפשוט והחכם הזה שנתן לך 2 מכות חשמל, שתי מכות חשמל בסך הכל, שפשוט הצילו אותך, חד משמעית." והוסיפה: "להיות אצלך היום בבית, יחד עם כל הצוות של מד"א ובני המשפחה שלך, כשאנחנו יושבים בסלון וצוחקים זה מרגש מאוד וממש לא מובן מאליו. זה נותן לי אישית ולכל מי שלקח חלק בהחייאה שלך את הכוח להמשיך ולהילחם על החיים של המטופל הבא".
