כשהייתי קטנה, בכל יום עם סיום הלימודים עמדתי מול ביתה של הסופרת תמר בורשטיין לזר, שהיה במרחק דקה הליכה מבית הספר והתפעלתי.
לפעמים עמדתי מול הבית שלה יותר מדי זמן וחברות שלי רצו להתקדם, הן היו רגילות לחלוף על פניו, הן גרו לידו. אני גרתי בשכונה אחרת, העובדה שהבית של הסופרת שכתבה את קופיקו נמצא ממש כאן לידי לא הפסיקה להדהים אותי. עד שעברתי לחטיבה, שהייתה בקצה השני של השכונה, לא יכולתי לחלוף על פניו סתם ככה, תמיד הסתקרנתי, תמיד הצצתי, תמיד הייתה בליבי תקווה שאולי הפעם היא בדיוק תצא.
"כל הדברים המעניינים מתרחשים בת"א", זה מה שתמיד אמרו לי, אבל אני ידעתי שאסתר שטרייט וורצל, תמר בורשטיין לזר ואסתר ראב הן מפתח תקוה, ואת זה אף אחד לא ייקח מאיתנו.
טלפון ראשון לסבתא
בחופש הגדול של שנת 2018 ישבתי לי בסלון ביתי וקראתי ספר. פתאום צלצול בדלת.
הצצתי בעינית, וראיתי שתי ילדות חמודות שאני לא מכירה. פתחתי להן את הדלת ובחיים לא אשכח את המבט שהן הגניבו לעבר הסלון שלי והספרייה הענקית שבמרכזו. ראיתי שהן מאוד סקרניות.
"סליחה על ההפרעה. אמרו לנו שכראמל גר כאן. אפשר לפגוש אותו?".
אני זוכרת שחייכתי. התאפקתי לא לצחוק.
"אני הסופרת שכתבה את כראמל. הוא לא גר כאן. רק אני".
"אז איפה הוא?", הן שאלו באכזבה. "איפה כראמל?".
"כנראה בטירת ג'רום". עניתי ברצינות, לא רציתי להרוס להן את האשליה.
מאז עברו כמה וכמה שנים. ילדים נוספים דפקו בדלת ביתי, מאות מכתבים וציורים הושארו בתיבת הדואר וחשבתי לעצמי שזה נחמד שילדים יודעים איפה הסופרים שהם אוהבים גרים, שאני חלק משרשרת ארוכת שנים של סופרות "פתח תקוואיות".
קראו גם:
מחוברים מהשורש
לפני כמה ימים קבלתי הודעה מחיים חלפון, מנהל רשת הספריות בעיר, ומאיריס שנבל, מנהלת המחלקה לשימור המורשת. הם הודיעו לי שהעירייה מקימה שדרת אמנים ששמותיהם יוטבעו על רצפת המבואה בהיכל התרבות בעיר ויחד עם גיבורות ילדותי, תמר בורשטיין לזר ואסתר שטרייט וורצל, הוחלט ששמי יוטבע לצידן כסופרת מובילה בישראל.
"קיבלת כוכב עם השם שלך", הם אמרו, ואני התרגשתי. הראשונה שהתקשרתי אליה הייתה סבתא שלי, מרים בלאו, בת 98, יקירת העיר פ"ת לשנת 2003, המורה המיתולוגית מבית הספר פיק"א. למעשה אני דור חמישי בעיר, המשפחה שלי התיישבה כאן מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה. סבא שלי יצחק בלאו ז"ל שירת כנוטר במשטרת הישובים, בהגנה בש"י ומאוחר יותר כקצין מצטיין במשטרת פתח תקוה. אבא שלי, העיתונאי והיסטוריון הכדורגל אשר גולדברג ואמי, אשת החינוך דגנית, קבעו גם הם את מגוריהם בעיר. כשהייתי קטנה שמעתי סיפורים על המושבה הקטנה פתח תקוה, על עגלות עם סוסים, בתים קטנים ופרדסים והתאהבתי בהיסטוריה ובמקום. כשכל החברות שלי אחרי הצבא ברחו מהר לת"א או לר"ג, אני החלטתי להישאר. אי אפשר להוציא ממני את פתח תקוה.
סבתא שלי בכתה. אני חושבת שכששמעתי אותה בוכה, גם לי עמדו דמעות בעיניים.
"בפתח תקוה?", חברה צחקה עלי. "תתלהבי כשזה יקרה בניו יורק או לפחות בתל אביב".
"אני שומרת לעצמי את הזכות להתלהב מפתח תקוה", עניתי בגאווה.
אני רוצה לומר תודה לראש העיר רמי גרינברג ולאריה ימיני מנהל מינהל התרבות על הרעיון והיוזמה לזכור ולהזכיר את האמנים והאמניות ילד העיר ותושביה, זה בחלט לא מובן מאליו.
שדרת הכוכבים
השחקנים והקומיקאים שלומי קוריאט, נועה קולר, ערן זרחוביץ', קובי פרג' ואריה מוסקונה; הזמרים רביד פלוטניק, טונה, אסתי קסטרו ואביהו מדינה; האמנית אסנת וישינסקי, החזן ישראל פרנס, וגם מי שכבר לא אתנו, כמו הרקדן והכוריאוגרף גברי לוי והסופרת אסתר שטרייט-וורצל. אלו הם רק חלק מרשימה מפוארת של 34 אמנים ויוצרים, ששמם יוטבע ויוטמע בשדרת הכוכבים החדשה, המוקמת בימים אלה בפתח היכל התרבות בעיר. בסוף החודש תיחנך השדרה, וההיכל ירגיש לרגע קצת כמו הוליווד. הרשימה כוללת זמרים, סופרים, יוצרים, שחקנים ופזמונאים, שהמכנה המשותף ביניהם הוא זיקתם המשמעותית לפתח תקוה. חלקם ילידי העיר, חלקם תושביה כיום, וכולם הטביעו את חותמם בתחום התרבות הישראלי.
רשמית האמנים מאוד מגוונת, החל מאסתר ראב, המשוררת הצברית הראשונה, ואהרון עמרם, אבי השירה היהודית-תימנית, דודו פישר וחיים ישראל, מובילי המוזיקה היהודית-חרדית והמזרחית, ועד כוכבי בידור עכשוויים כמו עדי חבשוש ויונה קפאח.
היוזמה נועדה למצב את העיר כמוקד תרבותי משמעותי ולהוקיר את פעילות האמנים. בחירתם נעשתה על ידי הצוותים המקצועיים בעירייה, בהובלת צוות מינהל התרבות והיכל התרבות.
אחד השמות הבולטים ברשימה הוא הסופרת מאירה ברנע-גולדברג, מחברת ספרי סדרת הנוער המצליחה "כראמל", ששברה שיאי מכירות והחזירה לצעירים את אהבת הקריאה. ברנע-גולדברג, זוכת פרס דבורה עומר ואות האישה המובילה בפ"ת, היא דור חמישי בעיר, ונכדתה של המורה האגדית מביה"ס פיק"א מרים בלאו (ספקטור).
