יצא בשן ועין: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה מתח ביקורת על גרוש שביקש להפחית מזונות לילדיו, אך סירב לחשוף את מקורות הכנסתו.
ניסיונו של גבר להפחית את גובה דמי המזונות שהוא משלם לילדיו הקטינים כשל לאחרונה בשתי ערכאות, חרף העובדה שבינו לבין גרושתו מתקיים הסדר של הורות משותפת.
האישה יוצגה בהליכים על ידי עורך הדין אביחי בן דוד ועורך הדין ארתור שימונוב ממשרד עורכי דין בן דוד- שימונוב.
בתחילת מאבק הגירושין, לפני כחמש שנים, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקוה, כי על הגבר להעביר לגרושתו מזונות זמניים בסך 1,300 שקלים לחודש לילד.
לאחר שבני הזוג הפרידו את מקום מגוריהם, קיבל בית המשפט את בקשת האב, וסכום המזונות הזמניים הופחת ל-1,000 שקלים בחודש לילד. עוד נקבע כי הילדים יהיו במשמורת משותפת, באופן שב-60 אחוז מהזמן הם ישהו אצל האם, וב-40 אחוז אצל האב.
לפני כשנתיים, בטרם הגשת הסיכומים בתיק, הגיש הגבר בקשה לצירוף ראיות נוספות. לטענתו, בחלוף הזמן חל שיפור בהכנסותיה של האישה כתוצאה מהחלפת מקום עבודתה, ולפיכך, יש להורות על ביטול המזונות הזמניים.
הגבר הסתמך בבקשתו על הלכת העליון מהשנים האחרונות, לפיה במקרים של הורות משותפת, כאשר הכנסת ההורים דומה, יש להעמיד את גובה המזונות על זוטות, ולעיתים אף לבטלם כליל.
האישה טענה מנגד, באמצעות עו"ד בן דוד, כי במהלך נישואיהם הגבר ניהל את חשבונותיו בנפרד ומידר אותה ממידע הנוגע למצבו הכלכלי, גובה משכורתו והחסכונות אותם צבר. לדבריה, הוא נהג להפקיד לחשבון הבנק המשותף שלהם 7,500 שקלים בחודש בלבד, זאת בשעה שהשתכר כ-21 אלף שקלים נטו בחודש.
קראו גם:
עוד טענה האישה, כי הגבר קיים אורח חיים הולל, שעה שהיא התמסרה לגידול ילדיהם הקטנים. לדבריה, שכרה החודשי אמנם עלה במעט לאחר שהחליפה מקום עבודה, אך כעת הוא עומד על 8,650 שקלים בלבד.
לדברי עו"ד בן דוד, דמי המזונות הזמניים שנקבעו לאישה אינם מספיקים לכל צורכי הילדים, ועל כן מרשתו נאלצה ליטול הלוואות לכיסוי הוצאותיהם.
לפיכך, ביקש עו"ד בן דוד לא רק לדחות את בקשתו של הגבר, אלא להעלות את סכום המזונות הקבועים לסך של 2,350 שקלים בחודש לילד.
בתגובה לדברי האישה בדבר הכנסתו ובקשתה להגדלת סכום המזונות, טען הגבר, כי החל מהשנה שבה התגרשו, חלה ירידה משמעותית בהכנסות העסק שבבעלותו, עקב עזיבת לקוח קבוע גדול.
כדי להכריע בסוגיית גובה המזונות, ביקשה כבוד השופטת עידית בן-דב ג'וליאן מהצדדים להציג אסמכתאות עדכניות על הכנסתם, אך בעוד האישה הציגה תלושי שכר אחרונים, הגבר בחר שלא לעשות כן, והוסיף לטעון כי הכנסתו דומה להכנסת האישה ואף פחותה ממנה.
השופטת בן-דב ג'וליאן מתחה ביקורת נוקבת על התנהלותו זו של הגבר וקבעה: "בכל הנוגע להכנסותיו של האב כעצמאי, רב הנסתר על הגלוי. האב נמנע מלצרף אסמכתאות עדכניות באשר להכנסותיו, למרות שנדרש לעשות כן בהחלטות".
עוד קבעה השופטת, כי גם באישורים קודמים על הכנסותיו של הגבר, התגלו סתירות, שהוא עצמו לא הצליח ליישב. באשר לטענת הגבר בדבר לקוח גדול שעזב, קבעה השופטת: "אסמכתאות לנטען לא צורפו. כאשר נשאל האב על אותו לקוח וההכנסות שאבדו, מתי הוא עזב, הוא לא ידע להשיב... בהתנהלותו של האב ואי צירוף מלוא האסמכתאות שבידיו, הוא מונע מבית המשפט את האפשרות לרדת לחקר האמת... התנהלות זו יש להחזיק לחובתו של האב".
לקביעת השופטת, הימנעותו המכוונת של האב מלצרף אסמכתאות על הכנסותיו, מביאה אותה למסקנה שאסמכתאות כאלה היו מחזקות דווקא את טענות האם. לפיכך, פסקה השופטת, כי אין להפחית את דמי המזונות שעל האב לשלם.
הגבר שלא שבע נחת מפסק דינה של השופטת בן-דב ג'וליאן, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אולם הרכב של שלושת שופטי המחוזי – מיכל ברנט (אב"ד), צבי ויצמן ומרב בן-ארי, פסק כי יש לדחות את הערעור, ואף לחייב את הגבר בהוצאות משפט של גרושתו בסך 15 אלף שקלים.
כל העדכונים - חדשות פתח תקוה
