מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) את דו"ח הביקורת השנתי על השלטון המקומי. בדו"ח יש התייחסות בולטת לעיר פתח תקוה, בכל הקשור למפגעי הרעש ולמרכז קשר הורים-ילדים. לפניכם הדברים העיקריים.
טיפול במפגעי רעש במרחב העירוני בפתח תקוה וברשויות מקומיות נוספות
בישראל יש כ-400 מקרי מוות בשנה כתוצאה מנזקים עקיפים הנגרמים ממפגעי רעש, לפי תחשיב שביצע המשרד להגנת הסביבה.
הגורמים האחראים להתמודדות עם מפגעי רעש בישראל הם המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל והרשויות המקומיות. מבקר המדינה בדק ומצא כי בין ינואר 2021 ליוני 2023 התקבלו במשטרת ישראל 656,813 פניות בנושא רעש - הנושא השני בשכיחותו של פניות למשטרה לאחר עבירות תנועה.
בקרב הרשויות המקומיות שנבדקו (פתח תקוה, נתניה, עפולה וצפת), שיעור הפניות שהגיעו למוקדים העירוניים בנושאי רעש, מתוך כלל הפניות בנושאי איכות הסביבה בשנים 2019 - 2023 הגיע לכ-64% (כ-94,000 פניות בנושאי רעש מתוך מספר כולל של כ-154,000 פניות בנושאי איכות הסביבה). שיעור הפניות בנושאי רעש בנתניה (כ-99%) ובעפולה (כ-87%) היה גבוה במיוחד.
המבקר מצא כי משטרת ישראל והרשויות המקומיות שנבדקו לא ביצעו אכיפה מספקת של החוקים והתקנות בעניינן של עבירות הרעש, על אף הכלים העומדים לרשותן של הרשויות המקומיות. כך, רק 15% מהפניות למשטרת ישראל בנושא גרימת רעש הסתיימו במתן קנס בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2022 (כ-35,000 קנסות). עיריית פתח תקוה הסמיכה פקח סביבתי אחד בלבד. ישנן רשויות שכלל לא הסמיכו פקח לנושא.
הביקורת העלתה שונות בין מספר הדוחות שהושתו על ידי פקחים עירוניים בפתח תקוה ובנתניה, שבהן רשמו פקחי הרשות בממוצע 38 - 44 דוחות על עבירות רעש מדי חודש, ובין העיריות עפולה וצפת, שבהן לא נרשמו כלל דוחות על עבירות רעש.
נכון למועד הביקורת היחידות הסביבתיות בעיריות פתח תקוה ועפולה לא ניצלו את מלוא סכומי התמיכות שאישר להן המשרד להגנת הסביבה: שיעור הניצול של התמיכות שאישר המשרד בשנים 2017 - 2023 לעיריית עפולה היה כ-40% (כ-767,000 ש"ח מתוך כ-1.9 מיליוני ש"ח), ובעיריית פתח תקוה - כ-44% (כ-1.34 מיליוני ש"ח מתוך כ-3.03 מיליוני ש"ח). שיעור ניצול גדול יותר של התמיכות עשוי היה לסייע לרשויות המקומיות האמורות להתמודד באופן מועיל עם מפגעים סביבתיים במרחב העירוני בכלל, ועם מפגעי רעש בפרט.
ממצאי הביקורת מלמדים כי למשרד להגנת הסביבה אין מדיניות כתובה להתמודדות עם מפגעי רעש ברמה הארצית. בעוד שהאיחוד האירופי דורש מהמדינות האירופיות שנסקרו למפות את מפגעי הרעש ולפעול להפחתתם - בישראל לא קיימת חובה למפות את מפגעי הרעש, והרשויות המקומיות אינן מחויבות להכין תוכניות פעולה להפחתתם.
העיריות שנבדקו לא ביצעו מיפוי מרחבי של מפגעי הרעש בתחום שיפוטן ולמותר לציין שהן לא הפיקו ממנו לקחים להתמודדות עם המפגעים.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד להגנת הסביבה לקבוע מדיניות ארצית להתמודדות עם מפגעי רעש, ולרשויות המקומיות למצות את הכלים העומדים לרשותן להפחתה ואף למניעה של מפגע רחב היקף זה. על הרשויות להעלות את מודעות התושבים לנזק שעלול להיגרם להם ממפגעי הרעש.
מרכזי קשר של הורים-ילדים בפתח תקוה וברשויות מקומיות נוספות
מרכזי קשר הורים-ילדים (מרכזי הקשר) מופעלים על ידי הרשויות המקומיות ונועדו לשמש אכסניה מוגנת לקיום מפגשים בין הורים לילדים על רקע של פירוד, גירושין או אלימות וסיכון. 66 מרכזי קשר היו פזורים בשנת 2023 ב-64 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, המאכלסות כ-6.3 מיליון תושבים. המרכזים אמורים לשמש מרכזים אזוריים. כשליש מהמשפחות שטופלו בהם בשנת 2022 היו תושבי רשויות מקומיות אחרות.
מבקר המדינה בדק ומצא כי 66 מרכזי הקשר התקשו לתת מענה זמין ונגיש לאוכלוסייה הנדרשת לטיפולם, ומשפחות רבות נדרשות להמתין, לעיתים חודשים ארוכים, טרם זכו לסיוע בחיזוק הקשר בין ההורים לילדיהם.
ב-26 מרכזי הקשר מ-59 מרכזי הקשר שהשיבו לשאלון משרד מבקר המדינה, עלה כי 111 משפחות נאלצו להמתין טרם קבלת טיפול פרקי זמן של החל משבועיים עד יותר מ-30 שבועות.
דוגמה לזמני המתנה שנדרשו - אב המתגורר בפתח תקוה וילדיו אשר שהו בשנת 2022 עם אימם במקלט לנשים נפגעות אלימות באזור ירושלים נאלצו להמתין כשמונה חודשים טרם התאפשר להם להיפגש במרכז הקשר בביתר עילית (במרחק של כ-70 ק"מ ממקום מגוריו של האב) - כיוון שלא נמצא לכל אורך התקופה מקום פנוי במרכז קשר הסמוך למקלט לקיום המפגשים.
כשליש (90 מתוך 280) מהמשיבים על שאלון שביעות הרצון מקרב המטופלים במרכזי הקשר השיבו כי אינם שבעי רצון ממיקום מרכז הקשר ומנוֹחוּת ההגעה אליו.
נמצא כי מנגנון התקצוב שקבע משרד הרווחה - מנגנון הכולל השתתפות בשכר עובדי מרכז הקשר בלבד (75% מהתעריף אשר עמד בנובמבר 2023 על כ-650 ש"ח עבור כל משפחה מטופלת) ומותיר לרשות המקומית המפעילה את המרכז לשאת במימון שאר העלויות הכרוכות בכך - מתקשה לתמרץ רשויות מקומיות להקים מרכזי קשר. נכון למועד הביקורת, הקמת המרכזים נשענת ברובה על נכונותן של רשויות מקומיות לשאת בעלויות הכרוכות בהפעלת מרכז ולא על תכנון מוקדם ומושכל המבוסס על בדיקת צרכים. המבקר מצא כי רק 9% מהרשויות מהחברה הלא-יהודית הקימו מרכזי קשר נכון לשנת 2023, לעומת 32% מהרשויות מהחברה היהודית.
עוד נמצא כי יותר ממחצית מהעובדים הסוציאליים במרכזי הקשר שהשיבו על השאלון חוו אלימות בשלוש השנים האחרונות (2021 - 2023). ב-35% מהמקרים השיבו העובדים הסוציאליים כי האירוע דווח למשטרה, ב-17% מהמקרים האירוע דווח לוועדת אל-אלימות במשרד הרווחה. 12 מהעובדים הסוציאליים השיבו במרכזי הקשר (20%) כי בשנים 2021 - 2023 אירעו אירועי אלימות מצד הורים כלפי ילדיהם במהלך המפגשים במרכז שבו הם הועסקו. רק בשבעה מתוך 22 מהמקרים (31%) שבהם התרחשו אירועי אלימות, עורבה המשטרה.
אף כי הטיפול במרכז הקשר מיועד להימשך כחצי שנה בפועל לפי נתוני משרד הרווחה, לאורך השנים 2020 - 2022, כ-15% מהמשפחות המטופלות במרכז הקשר מטופלות זמן ממושך יותר משנתיים. מהשאלון עלה כי ב-59 המרכזים שהשיבו באוגוסט 2023 טופלו 251 משפחות מעל שנתיים, מתוכן לדוגמה היו בבאר שבע 21 משפחות, בבני ברק 20 משפחות, באור יהודה 17 משפחות, בתל אביב-יפו 15 משפחות, בחיפה 13 ובבית שמש תשע משפחות.
פחות ממחצית מהמשפחות שסיימו טיפול בשנת 2022 (598 משפחות) יצאו להסדרי ראייה עצמאיים. לצד הירידה במספר מסיימי הטיפול שיצאו להסדרי ראייה עצמאיים, חלה עלייה במספר המשפחות שחזרו לקבל טיפול במרכז הקשר לאחר סיום המפגשים, 206 משפחות בשנת 2022 לעומת 147 משפחות בשנת 2020.
קראו גם:
מנתוני משרד הרווחה עולה כי בכל ארבעת המחוזות, מספר המשפחות המטופלות ביחס למספר אנשי הצוות במרכז הקשר גבוה מהתקן שנקבע (48 משפחות מטופלות בממוצע לעומת התקן שנקבע על 23 משפחות). במענה לשאלון, מסרו 75% מהמשיבים כי הם חווים עומס רגשי במסגרת עבודתם במרכז הקשר, ורק 66% מהם השיבו כי הרשויות המקומיות מספקות מענה לעומס הרגשי האמור.
75% מהעובדים הסוציאליים שהשיבו על השאלון סברו שיש צורך בהכשרות בטיפול באוכלוסיות ייחודיות במסגרת מרכז הקשר. 27% מהם השיבו שיש צורך בהכשרות בנוגע לחברה הערבית ולבני הקהילה האתיופית.
המבקר אנגלמן ממליץ למשרד הרווחה לבחון את המתאם בין הצרכים בכלל הרשויות המקומיות בשירותי מרכזי הקשר לבין הפיזור הגיאוגרפי הנוכחי של המרכזים - ועל בסיס בחינה זו לקבוע תקנים בעניין העומסים והמרחקים המרביים שמשפחות נאלצות לנסוע כדי להגיע למרכז הקשר.
תגובת העירייה
מדוברות העירייה נמסר: "לצערנו, דו"ח המבקר לא התייחס לכלל הנתונים שהועברו אליו בנושא, ועל פניו קיים פער גדול מאוד בין הנתונים שמוצגים בדו"ח לבין הנתונים הקיימים ברשות. כפי שהוסבר בתגובה שנשלחה לטיוטת הדו"ח, קיימים נתונים שגויים, ובחלקם לא נמצאה התאמה בין הנתונים המוצגים בדו"ח לבין הנתונים שנמסרו למשרד מבקר המדינה.
"בנוגע למיפוי מפגעי רעש: החל משנת 2021 עיריית פתח תקווה הינה מבין הרשויות הבודדת שהחלו לקיים מדיניות עיר שקטה. האגף לאיכות הסביבה בעירייה מפה את מקורות הרעש השכיחים, בהתאם לדיווחים שהתקבלו במוקד העירוני וקידם לראשונה בישראל גלאי לניטור מפגעי רעש. בנוסף, עיריית פתח תקווה החלה לראשונה בישראל בהתקנת מערכות חדשניות לטובת אכיפת מפגעי רעש בכבישים.
"ניצול תמיכות: העירייה מגישה קולות קוראים באופן שוטף ועיקר הבעיה היא מוסר התשלומים של המשרד להגנת הסביבה. התשלומים מגיעים בפועל רק לאחר כשנה – שנתיים. בנוסף, לא ניתן לנצל תקציב המיועד לקולות קוראים בתחומים ייעודיים לטובת טיפול ברעש.
"חוקי עזר בנושא מפגעי רעש ואכיפתם: בשל העבודה כי לחוק העזר בנושא רעש לא היה קיים צו עבירות קנס - בחמש השנים האחרונות העירייה מקדמת צו עבירות קנס והוא אושר בימים אלו ע"י ועדת חוקה חוק ומשפט.
"יצויין כי אגף הביטחון מבצע באופן שבועי הערכות מצב ונערך מיפוי יסודי לכל הפניות אשר מתורגמים לאכיפה בפועל. אגף הביטחון יוזם מבצעי אכיפה נרחבים לטובת, בין היתר, טיפול במפגעי רעש".
