כששואלים את מיכאל לנדאו, סטודנט שעובד במרכז הקהילתי רמת ורבר בפתח־תקוה, למה הוא מתגורר דווקא בעיר הזו הוא אומר: "משפחתה של אימי קבעה בעיר את מקומה, ואני נולדתי, חונכתי וגדלתי כאן.
"חבריי הקרובים ביותר עברו איתי פה הרבה", הוא מסביר. לנדאו (23) מוסיף כי "למדתי להכיר דעות ואנשים שונים, ואני יודע שכאן, בפתח תקוה, העתיד שלי".
עם מי היית רוצה לשבת לקפה?
"הייתי שמח להיפגש עם דיוויד בלאט, מאמנה לשעבר של מכבי תל אביב, שאף זכה איתה באליפות אירופה בשנת 2014. באותה עונה שהוא אימן את הקבוצה היא נחשבה לנחותה, אבל בעזרת נחישות והתמדה הצליח לנצח יריבות חזקות יותר על הנייר. הייתי רוצה לשמוע ממנו איך הנחיל לשחקניו מנטליות כזו שהובילה אותם לזכות בתואר היוקרתי".
מה הפינה האהובה עליך בעיר ומדוע?
"מוזיאון פתח־תקוה לאמנות, מקום שהייתי בו בתור ילד, ומאז יצא לי לבקר בו פעמים ספורות. יש בו שילוב בין אמנים צעירים וותיקים, נושא שאני תמיד אוהב לראות. מצד אחד השוני ביצירות ומצד שני הסינרגיה בין האמנים ושיתוף הפעולה, דבר שאני מאוד מעריך, במיוחד שזה נוגע לאמנות".
קראו עוד>>
מה היית רוצה לשנות או לשפר בפתח־תקוה?
חינוך סביבתי. לתת לדור הצעיר כלים ודפוסי מחשבה שיובילו אותו לעשות טוב יותר עבור העתיד. להסביר לו את נושא הקיימות וללמד אותו לדאוג לדורות אחריו. זה דבר שהדורות לפנינו לא שמו עליו דגש משמעותי".
דבר לא שגרתי שעשית בעיר?
"נושא שראיתי שהוזנח בעיר הוא השילוב בין קהילה וסביבה. במסגרת עבודתי במרכז הקהילתי רמת ורבר, אנו עובדים על גינה קהילתית שתשרת תושבים רבים מהאזור, תוך שילוב של קבוצות שונות כמו גמלאים, ילדי גנים ותלמידים בבתי ספר. כל זאת על מנת לחבר בין נושא החינוך הסביבתי לקהילה ולחברה".
מה הרוח של פתח־תקוה?
"ההשקעה בדור ההמשך כי אני רואה איך המחשבה של מקבלי ההחלטות בעיר מתמקדת בהשפעה של ההחלטות שלהם על העתיד. זה מתבטא ביותר גינות, פארקים ובניית אזורים משותפים עבור הקהילות המגוונות בכל אזור בעיר".
כיצד הקורונה השפיעה על עיסוקך?
"בתור חייל משוחרר תכננתי לטייל בארץ ולמצוא דברים ששונים ממני. לבסוף יצא שהייתי הרבה בבית. בהתחלה זה היה נראה לי מאוד שלילי, אבל גיליתי בדיעבד שהלבד הזה סייע לי להגיע לתובנות שלא הייתי מגיע אליהן ללא החישוב מחדש והעצירה הפתאומית שהביאה איתה המגיפה. אז אני יכול לומר שהיא השפיעה לטובה במקרה שלי".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
