מרכז פתח תקוה, ובעיקר אזור השוק העירוני, מוכר במשך שנים כחצר האחורית של העיר. התשתיות הישנות, ההזנחה הקשה והפשיעה הגואה עושים את שלהם ומרחיקים משם אנשים.
כחלק מהרצון לשנות את המציאות ולהפוך את האזור למקום בילוי תוסס ומזמין, התגבש לו לפני כשנה גרעין קשה של צעירים, כולם על טהרת ההתנדבות, שהקים את בסטה 43 המהווה בר, גלריה לאמנים מתחילים ופלטפורמה לקיום אירועים שונים.
הבסטה, שמושכת אליה צעירים בליינים מרחבי האזור, נחשבת עד עתה להצלחה גדולה. הגרעין המייסד מקווה כעת כי מדובר בסנונית ראשונה, שתמשוך בעקבותיה יזמים ואנשי עסקים שיפתחו מסביב מקומות בילוי ויהפכו את האזור למושקע ותוסס.
"התלהבתי מהפוטנציאל"
"הכל החל מהרצון והחזון של ראש העירייה, רמי גרינברג, להחיות את מרכז העיר ולהפוך אותו למוקד משיכה לצעירים, כולל למגורים ולבילוי", מסביר אלון חוטר (34), רכז מעורבות חברתית וקהילות, מרכז צעירים "חממה", שהחל את הפרויקט. "כחלק מהמטרה קיבלנו שתי חנויות בשוק העירוני שניצבות זו מול זו והיו נטושות הרבה שנים.
קראו עוד>>>
"גייסתי בהתחלה משהו כמו 15 צעירים שהתלהבו מהרעיון וחשבו כמוני שאפשר לפתח כאן משהו שונה ואטרקטיבי. בעירייה הבחינו בהתלהבות ובנכונות והקצו משאבים לשיפוץ. השם נגזר מהמיקום של הבסטה על המפה. החלטנו שזה המותג ושככה נקרא לו".
מה זה בעצם בסטה 43?
"שתי חנויות אחת מול השניה, כשאחת מהן היא כפולה, וביניהן יש מסדרון. כרגע המקום כולל בר וגלריה לאמנות, ועיקר האירועים ופרישת השולחנות מתבצעים במסדרון שבין שתי החנויות כי אפשר לאכלס בו יותר אנשים".
אחד מאותם חבר'ה צעירים שנענו לאתגר הוא בר כהן (26), סטודנט למשפטים בקריה האקדמית אונו, שהיה בעבר יו"ר מועצת הנוער בפתח־תקוה. "אני עוסק הרבה שנים בעשייה חברתית", הוא מספר. "אני מכיר את אלון הרבה לפני הפרויקט. הוא סיפר לי עליו והגעתי, הכרתי את כל החבר'ה ומאוד התלהבתי מהפוטנציאל.
"גם המטרה שלי היא להחיות את מרכז העיר, שלצערי לא מגיעים אליו הרבה אנשים בשעות הערב כי החנויות סגורות והאווירה פחות נעימה. כשהמקום החל לפעול ראית פתאום התעוררות ובעקבותינו נפתחות עוד חנויות במרכז העיר.
"פתאום אתה רואה שם חיות וצבע. באופן אישי אני מאוד מחובר למרכז העיר, ואחרי שאתחתן אני גם מעוניין לגור בו".
איזה אירועים הספקתם לקיים?
בר: "הרצאות שונות, שני טורנירי שש בש, מימונה גדולה, טורניר קטאן, הופעות של אמנים צעירים, ערב של אבירים, משחקי פיפ"א ועוד. בנוסף, הציגו בגלריה אמנים צעירים ומתחילים".
מתי הבסטה פתוחה?
אלון: "בשלישי וחמישי בערב, ובשישי בצהריים. נוצר קהל מתוך האירועים והפעילות היא בסגנון של חבר מביא חבר. פתאום אתה רואה שיש היענות ושמרכז העיר כבר לא מקום שומם בערבים".
כמה אנשים מגיעים מדי ערב?
אלון: "בערבים רגילים כמה עשרות, וכשיש אירועים שונים כבר עברנו את המאה. האמת שקשה להכיל יותר מזה. אנחנו מרגישים שהמקום מתעורר. בשבוע שעבר יצאתי לסיור ברים במרכז פתח־תקוה ורואים התעוררות. המקום הופך לסוג של דאון טאון, שמושך אליו אנשים".
בר: "אני שם לב שבקמפוס שבו אני לומד אנשים מתחילים לדבר על בסטה 43. יש מעין באזז באוויר. לא סתם מגיעים הרבה אנשים לאירועים שאנחנו מקיימים ויש כבר לקוחות קבועים".
"סתם סטיגמה"
התדמית של מרכז העיר והשוק העירוני לא מסייעים למיתוג הבסטה, אבל אלון ובר מסרבים להתרגש מכך. "כשסיפרתי לחברים שלי שיש בר בשוק של פתח־תקוה, היו קצת הרמות גבות וחשש", מספר בר. "אבל כשהגיעו למקום הם הבינו שזו סתם סטיגמה. אז נכון שזה לא אזור מפותח עדיין כמו יכין סנטר אלא משהו בתהליך.
"אזור השוק מואר ואתה מרגיש בו בטוח. אין שיכורים שמסתובבים לידך. אתה כן מרגיש שמשהו טוב קורה. מרכז העיר קרוב יחסית להרבה מקומות".
מי מפעיל את המקום?
בר: "כולנו, המתנדבים. כל מי שרוצה להגיע מוזמן לעזור. קודם כל חשוב לתת את האווירה והמוזיקה הטובות. אנחנו מתפעלים את המקום ברמה של לדאוג לאירוח, לניקיון, לסדר ולשולחנות".
אלון: "יש לנו טבלת משמרות של פתיחה, תפעול וסגירה. חשוב להבהיר שאין כאן מטרות רווח והכל מבוסס על התנדבות. יש פה קהילת צעירים שלוקחת אחריות על הדבר הזה. אנשים שנמצאים במשמרת יושבים עם החברים שלהם ונהנים איתם. כל אחד מגיע ונותן משהו מעצמו.
"אנחנו עדיין בתהליך שיפוץ וצריכים גם לבנות בר מקצועי בתקצוב העירייה. אנחנו הסנונית הראשונה בתקווה שמשקיעים ויזמים, שכבר היום אתה רואה אותם מסתובבים בשוק, יבואו אחרינו. אני מאמין שבקרוב נראה כאן עוד עסקים מסביבנו שיפתחו בתי קפה, גלריות וברים.
"הראנו להם שהקהל כבר כאן. היעד הוא להיות כמו מחנה יהודה בירושלים או נחלת בנימין בתל אביב".
יש מצב להביא למקום אמנים מוכרים?
אלון: "לא נצליח להכיל אנשים שיגיעו למשל להופעה של עידן חביב כי המסדרון לא גדול. בגלל שאנחנו הסנונית הראשונה יש מגבלות. המטרה היא לייצר את האטמוספירה מסביב לכל השוק. כשיהיו פה עוד מקומות בילוי, אני מאמין שיהיה ניתן לארח בהם אמנים עם שמות גדולים.
"כרגע אנחנו עוד לא שם, אלא מתמקדים באמנים מקומיים מתחילים. אנחנו עובדים עם מה שהחבר'ה מביאים. המודל שלנו הוא לאפשר לקהל הרחב לקבוע את התכנים".
"תהליך חדש"
אחרי שנה של פעילות השניים מכתירים את הפרויקט כהצלחה. "התחלנו מחנות נטושה ומאובקת, בלי תקציב ובעקשנות, ועשינו דרך ארוכה כמו שדמיינתי", אומר אלון. "עדיין יש הרבה מה לעשות ונגיע גם לשם".
בר: "אני מאוד מרוצה. זה לא דבר מובן מאליו מה שנבנה פה. יש פה רצון כן ואמיתי להשקיע במרכז העיר. אני כל יום רואה פה תהליך חדש ועוד ועוד אנשים שמצטרפים. אנחנו רק באמצע הדרך".
הבסטה תורמת לקהילה מעבר להפעלת הבר?
אלון: "כן, אחרי שהפעילות מסתיימת בימי שישי מתנדבים שלנו מקבלים סחורה מדוכני השוק, מקבצים אותה אצלנו ומחלקים אותה לאנשים בצורה מכובדת. בסופו של דבר יש באזור הזה לא מעט אנשים קשיי יום וזו עוד דרך שלנו לעזור".
בר: "יש לנו פה פינה של סיפור חוזר. מדובר בספרים יד שנייה שאנשים תרמו ואנחנו מוכרים אותם במחיר זול של 20 שקל".
איך הסתדרתם בתקופת הקורונה?
אלון: "הגענו עם מסיכות תחת המגבלות. בסגרים כמובן שהייתה הפסקה של הפעילות השוטפת. אבל עצם העובדה שהרמנו את הפרויקט בתקופת המגיפה מראה על הרבה כוח רצון".
הפרויקט הזה שגיבש סביבו הרבה צעירים הוליד גם חברויות בין אנשים?
אלון: "מאוד והרבה. אנשים הכירו פה והבינו שיש להם תחומי עניין משותפים. כשיש לך מקום כזה להיפגש, ברור שנוצרים גם קשרים חבריים".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
