לאן תתגלגל פרשת החקירה נגד ראש העירייה רמי גרינברג, המנכ"ל שלו, יניב בניטה, ושורה ארוכה של חשודים נוספים? עוד מוקדם לקבוע. מה שברור הוא שגרינברג הוא לא ראש העירייה הראשון שנאלץ להתמודד עם חשדות כאלה במהלך כהונתו - ומן הסתם גם לא האחרון.
כן, לא מעט ראשי ערים הסתבכו בשנים האחרונות בפלילים. בחלק מהמקרים הוביל מעצרם לכתב אישום, להרשעה ואפילו לריצוי עונש מאסר בפועל. במקרים אחרים, לא מועטים אגב, הסתיימו החקירות בלא כלום. כך או אחרת, אין ספק כי עיריית פתח־תקוה הולכת למספר חודשים ואולי אף יותר לא פשוטים תחת חוסר ודאות לאור אירועי השבוע האחרון.
כיצד על רמי גרינברג להתנהל בתקופת הדמדומים הזו? מהותית והיסטורית, תהליך החקירה עד הגשת כתב אישום יכול לקחת זמן רב, אפילו שנים. ראשי הערים שקדמו לו לא מיהרו לעזוב את התפקיד, ובצדק - חלקם הוחזרו לבניין העירייה בהחלטת בית משפט - אחרים הצליחו להתמודד ויצאו זכאים לחלוטין.
3 שנים עד לכתב אישום
אחת הערים שחוו זאת היא חדרה, כשראש העירייה, צביקה גנדלמן, נעצר בשנת 2018 בחשד לעבירות שוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים יחד עם בכירים נוספים בעירייה - כמעט אירוע זהה למה שהתרחש אצלנו בפתח תקוה. שישה ימים אחרי הוא שוחרר למעצר בית של שבוע והורחק מבניין העירייה למשך חודש וחצי. חצי שנה לאחר שחרורו הודיעה המשטרה שהחקירות ביססו תשתית ראייתית לביצוע העבירות שיוחסו לו. כשלוש שנים אחרי הגישה נגדו הפרקליטות כתב אישום.
בשלב הזה החליט משרד הפנים להתערב ולהשעות את גנדלמן בחודש ינואר השנה מכהונתו, וזאת לתקופה של כחצי שנה. במצב העניינים הזה בחרה מועצת העיר ראש עירייה בפועל, ניר בן חיים, שישמש בתפקידו עד השבוע הבא. בצעד לא פחות מדרמטי החליטה הוועדה להשעיית ראשי רשויות במשרד הפנים להחזירו לתפקיד החל מה־23 באוגוסט, וזאת בניגוד להמלצת היועצת המשפטית לממשלה. ההליך הפלילי נגד גנדלמן ממשיך להתנהל.
מי שגורלו שפר עליו פחות הוא שלומי לחיאני, ראש עיריית בת ים לשעבר, שהואשם באוקטובר 2013 בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, והודח מתפקידו שבועות בודדים לאחר מכן על ידי בג"ץ. עם זאת, הותר לו להתמודד בבחירות המוניציפאליות, שבהם זכה ונבחר שוב לראשות העירייה.
אלא שבעקבות כתב האישום הושעה לחיאני מתפקידו לשנה, ובמאי 2014 הורשע בעבירות של הפרת אמונים, וזאת במסגרת הסדר טיעון. כתוצאה מהעונש שנגזר עליו הוא נאלץ לעזוב את תפקידו. נגזר עליו עונש של 8 חודשי מאסר בפועל, מתוכם ריצה חמישה. במקביל נגזרו עליו 7 שנות קלון - מה שאומר שיוכל להתמודד כבר בבחירות המקומיות הקרובות בעוד שנה.
קראו גם:
אבל יש גם מקרים אחרים, אופטימיים יותר. כזה הוא המקרה של ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, שנעצרה על ידי המשטרה בשנת 2016 בחשד לקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים.
שנתיים מאוחר יותר, בבחירות ב־2018, היא התמודדה תחת עננה כבדה, אבל נבחרה לכהונה נוספת. ואז הגיעה הבשורה המשמחת מבחינתה: כשנה לאחר הבחירות הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק נגדה מחוסר ראיות.
היכן יתמקם רמי גרינברג ברשימה הזו? יש כמה נקודות שאפשר לנסות ולהסיק מהניסיון המשותף במקרים של ראשי הערים שקדמו לו.
- זה לוקח זמן, למעשה שנים ארוכות, עד שמגיעים לכתב אישום. הבחירות, להזכירכם, הן בעוד שנה בלבד. מה יקדים את מה?
- כדאי להיאבק משפטית עד הרגע האחרון, מדובר בסעיפים לא פשוטים להוכחה - שוחד, מרמה והפרת אמונים - שלא תמיד מגיעים לקו הסיום בהצלחה, מבחינתה של הפרקליטות.
- המעורבות של משרד הפנים חשובה, והחלטותיו יכולות לסמל את ההבדל בין ראש עירייה מתפקד, לכזה שהוא בעצם סוג של "ברווז צולע". דוגמת גנדלמן מחדרה מוכיחה שראש עיר יכול להיות מצוי בהליך פלילי - ועדיין לחזור לעירייה.
