"לפי תרחיש הקיצון, במידה ותהיה רעידת אדמה משמעותית בארץ, הצפי בפתח־תקוה הוא לנזק בהרבה מבנים ומאות בודדות של הרוגים".
כך אומר השבוע עמית אייזנברג, מנהל מחלקת היערכות לחירום בעירייה, בעקבות שתי רעידות האדמה שפקדו את צפון הארץ בשבועות האחרונים. עם זאת, מרגיע אייזנברג ואומר כי "אנחנו לא מדברים על קריסת העיר, נדע לתת מענה לפי הצורך".
כזכור, שתי רעידות אדמה שהורגשו בצפון הארץ העלו חשש בקרב לא מעט תושבים מפני רעש משמעותי שיתרחש במדינה השוכנת בצמוד לשבר הסורי־אפריקאי או בשמו הנוסף - בקע ים המלח.
קראו גם>>>>
החשש נובע בעיקר לאור אירועי העבר, שמלמדים כי רעידת אדמה עוצמתית מתרחשת בארץ בכל 80-100 שנה, כשהאחרונה שבהן הייתה ב־1927 וגבתה את חייהם של מאות אנשים.
כדי לברר מה צפוי בפתח־תקוה במקרה של תרחיש כזה שוחחנו עם גורמים בכירים בעירייה, קצין בפיקוד העורף ומומחה לרעידות אדמה. החדשות הטובות מבחינתם הן שהרשויות והגורמים הרלבנטים נערכים לכך בצורה הטובה ביותר שיכולה להיות.
החדשות הפחות טובות: לא ניתן לחזות את עוצמת הרעש הצפוי, ולכן התרחיש עליו מדברים הגורמים המעורים הוא בגדר הערכה בלבד.
שאלת הממ"דים
אז מה הסיכוי לרעידת אדמה משמעותית בקרוב? "אפשר לומר ודאי, אני רק לא יודע אם זה חודשים או שנים", אומר חיליק סופר, בעל תואר דוקטור לרעידות אדמה מאוניברסיטת בן גוריון ומנכ"ל חברת "שיא דיפנס", שמתמחה בתמ"א 38 ופינוי־בינוי. "הכלל אומר שבכל מקום שהיו רעידות, יהיו גם בעתיד.
"לא הרבה זוכרים אבל ב־1995 הייתה רעידת אדמה חזקה 150 ק"מ דרומית לאילת וכתוצאה מכך נפגעו תשתיות בעיר. אם הרעידה הייתה 150 קילומטר צפונה, היו יכולים להיות אלפי הרוגים".
לאור המיקום הגאוגרפי של פתח־תקוה, עד כמה השבר הסורי־אפריקאי אמור להשפיע עליה בהיקף הפגיעה?
"זה תלוי בעיקר במוקד הרעש ובעוצמתו. אם הוא יהיה בקו אנכי אז רעידת אדמה בעוצמה של 6.5 תפיל בניינים גם בתל אביב וגם בפתח־תקוה. אם תהיה רעידה בעוצמה 5 או 4.5, כנראה שפחות תשפיע על העיר בגלל המרחק. כמו כן, אם מקור הרעש יהיה בצפון, אז כנראה שעל פתח־תקוה זה לא ישפיע כל כך כי הגלים הסיסמיים נחלשים.
7 צפייה בגלריה
אוז'לבו: "הבניינים הכי רגישים הם אלו על עמודים בני 3-4 קומות שנבנו לפני 1980 .
( מיקי לנגנטל)
"אבל אנחנו לא יכולים להעריך במדויק, ולכן צריך להיערך לרעידה חזקה בנקודה שהכי סמוכה לפתח־תקוה. זו ההנחה לפיה צריך לפעול כל ראש עירייה".
אז כיצד נערכים בעיריית פתח תקוה לאירוע שכזה? מהנדס העיר, איציק אוז'לבו, אומר כי "אנחנו נערכים לפי התרחישים שקבועים בחוק ובתקן לרעידות אדמה. התפקיד שלנו, למעשה, הוא להביא כמה שיותר מבנים להתאמה לתקן עמידות בפני רעידות אדמה בכמה שפחות זמן".
מהם אותם מבנים בעייתיים?
"הבניינים הכי רגישים הם אלו על עמודים בני 3-4 קומות שנבנו לפני 1980. לעומת זאת, בניינים שיושבים בפועל על קומת קרקע סגורה הם פחות רגישים לרעידות אדמה, גם אם נבנו באותן שנים למרות שעדיין יש סיכוי שבתנודות מסוימות גם להם יגרם נזק, בעיקר בגלל החומר ממנו הם בנויים".
כמה מבנים רגישים יש בעיר לפי הידוע לכם?
"אנחנו מעריכים שיש סך הכל כ־2,000 מבנים שלא עומדים בתקן לרעידות אדמה ונבנו לפני 1980. מדובר על השכונות הוותיקות - בעיקר סביב מרכז העיר, יוספטל, קצת בעמישב, לאורך ציר אורלוב וקצת באזור כפר אברהם.
"כמו כן, יש בין 200-300 מבנים שלא נמצאים בסכנת קריסה אלא בסכנה של נפילת אלמנטים שונים כמו טיח או אבן כלשהי, ואנחנו במעקב אחריהם".
איך מביאים למצב שהבניינים יעמדו בתקן?
"בעזרת התחדשות עירונית ותמ"א 38, למרות שהאחריות לתקינות של כל נכס והעמידות שלו חלה על התושבים המתגוררים בו. יש לנו את מנהלת ההתחדשות העירונית 'כרמים', שקידמה את הנושא באופן משמעותי על ידי תכניות של שכונות, מתחמים ספציפיים ובניינים בודדים. בנוסף, יש לנו את יחידת תרבות הדיור העירונית".
על פי נתונים של התאחדות הקבלנים ובוני הארץ, נכון לשנת 2020 כמעט 50 אלף דירות בעיר, יותר ממחצית ממספרן הכולל, הן ללא ממ"ד. כיצד אתם פועלים בנושא?
"ממ"דים נותנים מענה לתרחיש אחר של נפילת רקטות ויכולים לסייע במצב של רעידת אדמה, רק אם עושים את החיזוק נכון בהתאם לתקן. לכן, כפי שציינתי, הפעילות מתרכזת בהתחדשות ובתמ"א 38 על כל גווניה".
מה מצבם של מבני הציבור והחינוך בעיר?
"כל המבנים עומדים ברעידות אדמה, אבל יש מספר מבנים ותיקים שדורשים חיזוק. רוב מבני הציבור צמודי קרקע ולכן מטבעם יותר חזקים מבנייני המגורים על העמודים. יש כרגע תכנית עירונית רב מערכתית לטיפול באותם מבנים יחד עם משרד החינוך, אבל אין מבנה שכרגע יש לו חשש ספציפי למסוכנות".
יש משהו שאתה חושב שצריך לשנות או לעשות אחרת?
"מה שהייתי רוצה שיהיה אחרת זה שאנשים ייקחו יותר אחריות על הנכס שלהם. אנחנו רואים לא מעט מקרים שאנשים מחכים ומצפים שמישהו אחר יפעל ויעשה את העבודה עבורם".
"ערוכים למענה"
עמית אייזנברג, מנהל מחלקת הערכות לחירום בעירייה, אומר כי ברמה המבצעית "אנחנו ערוכים במתן מענה להמשך ניהול העיר במצב של רעידת אדמה".
אילו פעולות אתם מבצעים לשם כך?
"מטה החירום והמכלולים השונים בעיר מתאמנים ומתרגלים זאת מספר פעמים בשנה. לאחרונה חנכנו גם חפ"ק עירוני, יש לנו גם את המשל"ט העירוני שעובד 24/7 והוא זה שינהל את הכוחות גם בשלב הראשון של רעידת אדמה.
7 צפייה בגלריה
גרוצקיה: "מה שמשפיע על כמות הנפגעים זו רמת המוכנות של האוכלוסייה, והיום היא מאוד מוכנה"
(דו"צ)
"בנוסף, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם ארגוני החירום השונים כדי לתת את המענה הכי טוב לתושב.
"גם בתגובה מיידית, קרי מענה ללכודים או מבנים שיקרסו, מעבר לפיקוד העורף שיגיע בהמשך, יש לנו יחידת חילוץ עירונית, סע"ר (סיוע עצמי ראשוני) - יחידה מאומנת של תושבים מתנדבים שמחולקים לשישה צוותים ומפוזרים ברחבי העיר, וכך יכולים לתת מענה ראשוני. כמובן שהם מצוידים בכל האמצעים כדי לבצע פעולות חילוץ איכותיות".
מה הנזק שצפוי לעיר על פי ההערכות שלכם?
"יהיה פה הרס אבל אנחנו ערוכים לתת מענה למה שצריך. מדברים על נזק בהרבה מבנים, וסדרי גודל של מאות בודדות של הרוגים ואלפי פצועים. יחד עם זאת, אנחנו לא מדברים על קריסת העיר ולא נישאר לבד.
"יש פה רשויות מסביב שנותנות מענה, אם זה כל משרדי הממשלה וארגוני החירום. במיוחד ברעידת אדמה המענה הוא הרבה יותר לאומי מאשר של הרשות המקומית".
מה אמור לקרות בעיר מבחינה לוגיסטית בזמן רעידת אדמה? האם יש מבנים אליהם יפונו מחוסרי בית או פצועים?
"תרגלנו פינוי תושבים לאתר השהייה, ואנחנו ערוכים עם 34 מתקני קליטה בשעת חירום, כשבדרך כלל מדובר במבנים שמבוססים על בתי ספר שיש סבירות גבוהה שלחלקם לפחות נוכל להכניס תושבים שביתם נפגע. מדובר במענה לשעות הראשונות עד אשר יימצא פתרון עבורם. לא מדובר במתקנים לפינוי פצועים".
בשורה התחתונה, התושבים יכולים להיות רגועים מבחינת היערכות העירייה?
"אני חושב שהתושבים יכולים להיות רגועים מהתהליך של העירייה, אבל יש כאלו שלא מבינים מספיק את חשיבות ההיערכות מבחינתם והם צריכים להיות מוכנים גם בעצמם".
מי שדווקא חושב שהתושבים כן מוכנים מבעבר הוא סגן נוי גרוצקיה, קצין מבצעים של מחוז ירושלים-מרכז בפיקוד העורף, שאומר כי "מה שמשפיע על כמות הנפגעים זו רמת המוכנות של האוכלוסייה, והיום היא מאוד מוכנה, הרבה יותר מאשר בשנים הקודמות.
"זאת לאור האירועים שקורים בחו"ל, והעבודה הקשה שמתבצעת בנושא בלי הפסקה, בין אם ברמת בתי הספר, הסברות לאוכלוסייה או הדרכת מתנדבים ברשויות. כשיש פלטפורמות שונות להפצת מידע, התושבים יודעים מה צריך לעשות במצב שכזה ובכך הנזקים קטנים".
כיצד בעירייה צריכים לנהוג בעקבות שתי רעידות האדמה האחרונות?
"צריך לחזור ולרענן את הנהלים וההנחיות, ולבדוק אם כולם זוכרים מה לעשות. יחד עם זאת, לא צריך להילחץ".
אתה חושב שפתח־תקוה ערוכה מספיק לאירוע שכזה?
"אי־אפשר לומר עכשיו שתהיה רעידת אדמה עוצמתית והכל יעמוד, אבל פתח־תקוה ברמת מוכנות גבוהה. אנחנו אחרי אימונים עם יחידת סער של המתנדבים, ואנשי המילואים שלנו מתאמנים ומוכנים לאירוע. לכן יש תחושת מוכנות גבוהה, הרבה יותר מלפני עשרות שנים".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
