אחת הבעיות הקשות של מערכת החינוך, שגוברת בשנים האחרונות, היא תופעת החרמות, השיימינג והאלימות הפיזית והמילולית בקרב בני נוער. את הנושא הנפיץ הזה סרחיו גולצמן (54), סגן ראש העירייה וראש מינהל החינוך, מכיר מקרוב.
"כשהייתי ילד גמגמתי בצורה קשה ועד היום אני מגמגם אך באופן פחות בולט", הוא מספר. "באחד הימים בכיתה ד', כשהייתי תלמיד בבית הספר בארגנטינה, המורה העמידה אותי ליד הלוח והכריחה אותי לקרוא טקסט אל מול כל הכיתה למרות שהיא ידעה שקשה לי. הרגשתי מושפל וזה משהו שמלווה אותי לאורך כל חיי".
איך האירוע השפיע עליך?
"עד לאחרונה לא נאמתי או דיברתי בפני קהל מתוך תחושת פחד. גם כשהייתי יו"ר ועד הורים, תמיד נתתי לסגן שלי לדבר. רק כשמוניתי לסגן ראש העיר התחלתי לדבר בפני קהל. נאמתי במהלך יום הזיכרון לחיילי צה"ל, גמגמתי ולא התביישתי. הייתי גאה שאני עומד בראש מינהל החינוך שכל כך חשוב לעיר ולעתיד שלנו. המשימה שלנו היא לדאוג שאף ילד לא יחווה השפלה כזו. אנחנו צריכים לראות כל ילד ולתת לו הרגשה שהוא לא שונה מאחרים. זה מה שלמדתי ממה שעברתי ואמשיך לפעול בנושא בכל הכוח".
כיצד אתם פועלים באגף החינוך כדי למגר את התופעה?
"יש לנו בעיר את קבוצת 'ים של חברים', שבנויה מנערים ונערות בכל הגילים שעברו אלימות וחרמות והם יושבים ומדברים, ואתה רואה איך השיח מעלה את הביטחון של הילד. אתה מבין כמה חשוב שיש מי שרואה אותו. במקביל אנחנו עובדים קשה מאוד בבתי הספר בין היתר באמצעות פרויקטים חברתיים, התחייבות אישית, ותוכנית 'סייף סקול' בה המחנכים מעבירים שיעורים בנושא. אני חושב שהטיפול שלנו באירועים לא פחות מהיר מאיך שהאירוע מתחיל, כשכל הצוות נרתם בצורה מדהימה.
"כשחוויתי את האירועים הלא נעימים בילדותי לא הייתה מודעות, ואני חושב שהיום היא הרבה יותר גדולה. המעורבות של ההורים עם צוותי החינוך חשובה מאוד, והטיפול הרבה יותר טוב. אנחנו נמשיך לעבוד כדי שכל ילד וילדה יקבלו את החיבוק שהם צריכים ולא יישבו בצד".
עובדים על רזרבות
בעוד שבוע בדיוק יסתיים החופש הגדול ותיפתח שנת הלימודים החדשה. למרות שכמיטב המסורת, גם הפעם מרחף איום ההשבתה על חלק ממערכת החינוך, אלפי התלמידים והתלמידות בפתח תקוה נערכים בימים אלו לקראת החזרה לבתי הספר ולגנים. במקביל, הצוותים החינוכיים פועלים מאחורי הקלעים סביב השעון כדי לוודא שהכל מוכן לקליטת הילדים ובני הנוער, במטרה לפתוח את השנה בהצלחה וללא תקלות.
מי שנושא על כתפיו את המשימה הוא גולצמן. למעלה מ-20 שנה הוא היה פעיל בוועדי ההורים ולפני כשנה וחצי עבר לצד של מקבלי ההחלטות, כשהחליף בתפקיד את חבר הכנסת רון כץ (ראש העירייה רמי גרינברג מילא את התפקיד בתווך באופן זמני, מ.ד).
"חינוך הוא התחום שהכי מושך אותי ונותן לי את הכוח", פותח גולצמן. "אין דבר שאני מחכה לו יותר מאשר להגיע ל-1 בספטמבר ולראות את הילדים שעולים לכיתה א' ואת בני הנוער שעוברים מהיסודי לחטיבה ומהחטיבה לתיכון. זה מרגש בכל שנה מחדש ואני סופר את הדקות".
גולצמן ממתין לפתיחת השנה, אבל לא בטוח כלל שהיא תצא לדרך, לפחות בבתי הספר התיכוניים. נכון לסגירת הגיליון, ארגון המורים ומשרד החינוך טרם הגיעו להסדר בנוגע לתנאי העסקתם של המורים – תנאים שבגינם נרשם מחסור בצוותים חינוכיים בבתי הספר, לא רק בפתח תקוה אלא בכל הארץ.
"שביתה במערכת החינוך היא הדבר הכי נורא שיש", מבהיר ראש מינהל החינוך. "יחד עם זאת, הם נלחמים על התנאים שלהם וזו זכותם. אני אישית לא הייתי פוגע בבתי ספר כי גם בקורונה הרגשנו עד כמה כל יום לימודים הוא חשוב. אנחנו פועלים כדי לתת גיבוי במידה ואכן תהיה שביתה. אני חושב שהמורים צריכים לקבל תנאים ומשכורת, שיעודדו אותם לבחור במקצוע. כולי תקווה שבמשרד החינוך יבינו זאת וב-1 בספטמבר נפתח את השנה בלי שביתות מיותרות.
"בינתיים אנחנו מפרסמים מודעות במגוון פלטפורמות כדי לעזור בגיוס מורים וממליצים על מועמדים מתאימים למשרד החינוך. המצב כרגע לא אידיאלי, אנחנו לא מוכנים ב-100 אחוז, אבל בתחילת השנה נעמוד ביעדים והילדים יקבלו את השעות שהם צריכים".
מלבד מחסור באנשי הוראה, בעיה חמורה נוספת היא המחסור בסייעות ובגננות. ההורים מתפללים מדי יום שהגן של ילדיהם ייפתח למחרת.
"אין מחסור של סייעות כרגע בפתח תקוה. אנחנו עובדים גם על רזרבות למקרה וסייעות ייעדרו ולא חוסכים בזה. רבים לא יודעים, אבל בכל יום ב-6 וחצי בבוקר אני בגני הילדים, יושב עם הצוות ועם הטלפון, ומטפלים בכל גן וגן. אם יש סייעת שמתקשה להגיע לגן בזמן, אני מסיע אותה באופן אישי. אם יש ילד בחינוך מיוחד שפספס את ההסעה, אני נוסע לבית שלו עם המזכירה כמלווה ולוקח אותו. אני פועל מתוך אחריות שההורים והילד לא יישארו בבית. ברגע שמשרד החינוך לא שולח מחליפה לגננת אנחנו עושים שמיניות באוויר, שולחים סייעת מחליפה ונותנים לה תוספת במשכורת כדי שתמלא את החלל של אותה גננת".
אפקט הקורונה
גולצמן, יחד עם צוותי החינוך, פועלים בימים אלו לשדרוג מערכת החינוך בעיר. לטובת המשימה הוקצו השנה כ-890 מיליון שקלים, לעומת כ-810 מיליון בשנת 2022. זאת בנוסף ל-150 מיליון שקלים עבור בינוי ושדרוג מוסדות חינוך.
"אנחנו משקיעים בשיפוצים רבים במוסדות החינוך, במתן מענה מיטבי לכלל התלמידים, אם זה בחדרי מחשבים ומעבדות חדשניות, מעבדת דמיון שנפתחת השנה בבית הספר פאול קור לראשונה בחינוך היסודי, מגמות שונות, תגבור במתמטיקה בשילוב רובוטיקה בכיתות ד', תוספות של שעות הוראה ועוד. בנוסף, אנחנו משקיעים כמובן גם בחינוך המיוחד ופותחים השנה 10 גני תקשורת חדשים", מציין גולצמן.
לצד השיפוצים, היו בשנים האחרונות בתי ספר שאוחדו או נסגרו, ביניהם חטיבות אחד העם ורבר ורשיש, ובית הספר יד לבנים. האם יש צפי לסגירה או איחוד של בתי ספר נוספים בקרוב?
"כרגע לא צפויים מהלכים נוספים לסגירה או איחוד. אנחנו מנסים לאזן את כל החטיבות, התיכונים ובתי הספר היסודיים, וגם ליצור איזון בין מספר התלמידים בכל כיתה, שזה חשוב מאוד. כרגע אנחנו אפילו פועלים לפתיחת בית ספר יסודי ממלכתי חרדי במרכז העיר. בתי הספר אמיר וחיים חפר יהפכו בהדרגה למונטסורים והם מצטרפים לאלימלך כנר, שהפך למונטסורי לפני שלוש שנים".
קראו גם:
הזכרת קודם את התגבור שאתם מעניקים לתלמידים. תקופת הקורונה פגעה בלא מעט ילדים, הן מקצועית והן נפשית. איך דואגים להם בעירייה?
"כשילד נמצא בבית ולא מגיע לבית הספר תקופה ארוכה, בוודאי שזה פוגע. אלו היו שנתיים קשות ואנחנו נותנים דגש בלמידה רגשית וחברתית כדי לצמצם את הפערים. השירות הפסיכולוגי נותן מענה מקיף וגם בצד המקצועי אנחנו עובדים על כך מדי יום, אם זה באמצעות התוכנית 'אלפא סקול', המקדמת חדשנות פדגוגית במציאות משתנה, ואם באמצעות חיזוקים במקצועות שונים".
גרינברג ואני
גולצמן כאמור נכנס לתפקיד בינואר 2022, והחליף את חבר המועצה לשעבר וחבר הכנסת היום רון כץ. "לא באתי לכאן לשנה וחצי והחלום שלי הוא להמשיך להיות אחראי על החינוך בעיר. העניין הכלכלי בכלל לא מושך אותי, אני נהנה כשאני רואה את הילדים בנקודות ציון משמעותיות. זה נותן אנרגיות ורוח גבית מטורפת".
איך היחסים שלך עם רמי גרינברג? הוא ליכודניק מובהק ואתה איש מפלגת העבודה.
"היחסים בינינו בסדר גמור. אני מסתכל על החינוך של הילדים ויש שיתוף פעולה בינינו בנושא. אני נגד הרפורמה המשפטית והולך להפגנות אבל אסור לנו לשים את העתיד שלנו ואת החינוך ולערבב אותם עם הפוליטיקה, אחרי הכל אנחנו מערכת עירונית ולא ארצית".
יש לא מעט גורמים עירוניים שיגידו שגרינברג הוא זה שאומר את המילה האחרונה. עד כמה אתה מרגיש שיש לך חופש פעולה?
"יש לי חופש פעולה מלא. גם בדיונים על התקציב הייתי שותף בכל הפגישות ובהחלטות. אני מקיים פגישות בלשכה עם מנהלי האגפים אבל ברור שרמי מעודכן. בסך הכל אני מרגיש שותף מלא".
מה הבעיה הכי גדולה שאתה מזהה כרגע במערכת החינוך?
"היום ילדים מתחילים לעבור אבחונים רק מגיל 3-4. אני חושב שאפשר וצריך להתחיל אותם בגיל צעיר יותר, כדי שנזהה בשלב מוקדם את הצרכים שלהם וכך נוכל לתת להם גם מענה טוב יותר בהמשך. את זה אני שם לי למטרה לעתיד הקרוב".
פתח תקוה: החינוך במספרים
82,630 תלמידים יפתחו את שנת הלימודים
3,078 עולים לכיתה א'
3,026 יתחילו את כיתה ז'
2,813 יתחילו את כיתה י"ב'
12,752 ילדים ילמדו ב-533 גני ילדים
28,440 ילמדו ב-61 בתי ספר יסודיים
22,997 בבתי הספר העל יסודיים: 3 חטיבות, 17 בתי ספר שש שנתיים ו-5 תיכוניים טכנולוגיים
4,450 תלמידים ילמדו בחינוך המיוחד
