לצד הסיפורים הטראגיים הרבים שפקדו את מדינת ישראל מאז אותה שבת ארורה, ישנם גם סיפורי גבורה והישרדות יוצאי דופן של אנשים, אזרחים וחיילים, שראו את המוות בעיניים אבל הצליחו לשרוד בדרכים הרואיות.
אחד מהם הוא יואב חבר בן ה-24 שבילה במסיבה ברעים, שנורה על ידי מחבלים בשני מקרים שונים אך הצליח להיחלץ כעבור שעות על ידי הצבא. לאחר שהיה מאושפז במשך שבועיים בבית החולים בילינסון הוא שוחרר לביתו. "יש לי מזל גדול שנשארתי בחיים", הוא אומר בהתרגשות.
באותה מסיבה שהפכה בהמשך לזירת אסון, בילה יואב, תושב תל אביב, עם חברים עד שהגיע הבוקר השחור.
"מייד כשהחלו האזעקות חבר שלי ואני רצנו לרכב והתחלנו בנסיעה הביתה", הוא משחזר. "אחרי זמן קצר מאוד הסתערה לכיווננו חוליה של ארבעה מחבלים שהגיעה משדה סמוך והתחילו לרסס את הרכב. שנינו נפגענו, אני קיבלתי שני כדורים ביד ימין ועוד אחד בשמאל, כשגם חבר שלי נפגע בידו. כשירו בנו הבנו שאנחנו נמצאים באירוע מסובך מאוד.
"באותו רגע חבר שלי ביצע פרסה ונסענו בחזרה לאזור המסיבה בתקווה למצוא את האוהל של מד"א. אחרי ששאלנו אנשים הגענו אליו, חבשו אותנו ואמרנו שנמתין קצת עד שיעלו אותנו על אמבולנס. לא עברו 10-15 דקות עד שהגיעה חוליית מחבלים נוספת והתחלנו לברוח רגלית תוך שאנשים צועקים 'מחבלים!מחבלים!'.
"מאותה נקודת זמן, ובמשך מספר שעות, רצנו בין שיח לשיח כדי להתחבא כשברקע אנחנו שומעים יריות ואת המחבלים. תוך כדי נפלו החבישות הזמניות ששמו לי באוהל של מד"א והתחלתי להשתמש בבגדים שלי כחוסמי עורקים".
לאחר רגעי חרדה רבים, כשהוא פצוע וכמעט ללא בגדים, הבחין יואב בטנק צה"לי שנכנס לאזור, אז החליטו הוא וחברו לצאת ממקום מחבואם בתקווה שבקרוב יחולצו בשלום. "הלכנו לכיוון הטנק, צעקתי 'אני פצוע, אני צריך עזרה'. השכיבו אותי על הרצפה וחובש שהיה במקום שם לי חוסם עורקים ואחרי זמן מה היה אזרח שאמר לי להיכנס לרכב שהיה שם ולנסוע איתו לקיבוץ רעים ומשם אמבולנס יפנה אותי.
"בעוד חבר שלי נשאר במקום כדי להמתין לרכב פינוי הבא, נכנסתי עם אותו אזרח לקיבוץ רעים, רק שלא ידענו אז שהוא לא בשליטה ישראלית. תוך זמן קצר התחיל ירי על הרכב ובנס גדול אף אחד מאיתנו לא נפגע. הרכב כן ניזוק אבל הצלחנו לנסוע איתו עוד קצת עד שהוא הושבת לחלוטין".
איך אתם פועלים באותו רגע?
"מצאנו מסתור בקיבוץ, שכבנו שם, ואחד האנשים שהיו איתי ניסו להתקשר למשטרה אבל אמרו לנו שאין להם כל כך איך לעזור ושננסה לברוח. אחרי קרוב לשעתיים נוספות, הגיעו שני רכבים צה"ליים לאזור, שאחד מהם הסיע אותנו לתחנה של איסוף פצועים ובהמשך פינו אותי לבית החולים סורוקה ומשם לבילינסון".
חשבת שתצא בחיים מהאירוע הזה?
"אחרי שנקלעתי ברעים לשדה קרב נוסף, וגם הייתי בלי בגדים, כבר לא ידעתי אם אצא משם בחיים. לא ידעתי אם מישהו יבוא אם בכלל. בזמן שחילצו אותי הייתי כמעט מחוסר הכרה אחרי שאיבדתי המון דם והייתי בלי מים. השקעתי את כל הכוחות והמחשבה שלי כדי לא להתעלף. בבית החולים הייתה הקלה שנשארתי בחיים ושניצלה לי היד, זה לא מובן מאליו".
בבית החולים שהו לצד יואב קרובי משפחה וחברים רבים שעטפו אותו בהמון אהבה, אך הוא זכה גם לביקור מרגש ולא צפוי בדמות שחקני הווה ועבר של הפועל תל אביב בכדורסל ובכדורגל אותן הוא אוהד. בין היתר הגיעו לחזק אותו שביט אלימלך, עומר דמארי, בר טימור, תומר גינת ומתן נאור. "זה משמח מאוד, והיה כיף לראות את ההירתמות של כולם", אומר יואב. "זה נותן איזשהו רגע משמח בימים הלא קלים האלו".
קראו גם:
מה מצבך בימים אלו?
"שחררו אותי הביתה, אחרי שלושה ניתוחים ביד ימין שאמורה לחזור לתפקוד. ביד שמאל הפציעה יותר רצינית.
איך האירועים השפיעו עליך נפשית?
"זה לא קל, אני מדבר עם פסיכולוגים כמה שאפשר, לשמחתי היה סוף טוב לסיפור. גם חברים שלי ניצלו".
איך ממשיכים הלאה?
"אין ברירה אלא להמשיך הלאה. ברגע שהמוסדות האקדמאיים ייפתחו, אנסה גם להתחיל את הלימודים כפי שתיכננתי".
