בבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה נגד שניידר בפתח תקוה בסך למעלה מ-2.5 מיליון שקלים. על פי הטענה בכתב התביעה, ילד בן 4 נפטר מקלקול קיבה לאחר טיפול לקוי לכאורה של הצוות הרפואי.
על פי כתב התביעה, למרות שבבדיקות אותן עבר, כשבועיים לפני מותו, התגלה כי לקה בזיהום של חיידק השיגלה בשל אוכל מקולקל אליו נחשף בבית מלון בטבריה. חרף כך, על פי הנטען, התעקשו בבית החולים 'שניידר' לטפל בפעוט כאילו הוא סובל מדלקת קרום המוח.
כתוצאה מהאבחון השגוי והטיפול הלקוי הפעוט נפטר בבית החולים – כך נטען בתביעה שאותה הגיש עו"ד רן שפירא ממשרד עוה"ד אלמוג - שפירא, בשם משפחת הפעוט המנוח, נגד בית החולים שניידר, קופת חולים 'כללית' ונגד המלון בטבריה שם נחשף הילד לזיהום.
לדברי עו"ד שפירא, הילד המנוח נולד עם בעיות בטחול, שהשפיעו בעיקר על מערכת החיסון שלו. כתוצאה מכך הוא סבל מזיהומים תכופים, שאופיינו בשלשולים ובחום, שבגינם אף אושפז מספר פעמים. עקב רגישותו ומצבו הרפואי, עבר הפעוט מעקב רפואי רצוף בבית החולים 'שניידר'.
על פי התביעה, באוגוסט 2022, נסעה משפחת הפעוט לנופש במלון בטבריה. תוך כדי הנופש החל הילד סובל מחום גבוה, וההורים, שהיו מודעים לרגישותו הרבה, התעקשו לפנותו למרכז הרפואי 'שניידר', כדי לאשפזו במחלקה שמכירה את עברו הרפואי.
לדברי עו"ד שפירא, במחלקה נטלו מהילד המנוח דגימות צואה ובדיקות דם, אך למרות שסבל מדם בצואה, שצולם, כך נטען, על ידי הצוות הרפואי, הוא לא עבר בדיקת PCR לאבחון זיהום חיידקי בדמו.
במחלקה שיערו כי הילד סובל מדלקת קרום המוח עם בסיס חיידקי, בדומה למקרה שבגינו אושפז שלוש שנים קודם לכן. על כן החליט הצוות הרפואי לתת לפעוט זריקה אנטיביוטית מסוג 'רוצפין', והוא שוחרר לביתו, עוד לפני שתוצאות הבדיקות חזרו מהמעבדה.
למרות שהפעוט שב לאיתנו והלך לגן, העידה האם כי המשיכה לבדוק מדי יום באתר קופת חולים כללית, האם הגיעו תוצאות לבדיקות הדם שנלקחו ממנו.
על פי הנטען, בחלוף כעשרה ימים, התקשרו ממשרד הבריאות, והודיעו לאם, כי בבדיקות הצואה של בנה, שנלקחו בשניידר, התגלה חיידק שיגלה. כמו כן, נאמר לה, שהזיהום ככל הנראה הגיע מהמטבח של המלון בטבריה שבו שהו, אשר נסגר לאחר שמשרד הבריאות מצא שהיו בו חריגות היגייניות קשות.
על פי התביעה, בנקודה זו ניסתה האם ליצור קשר עם הרופאה המטפלת , אך זו שהתה בחו"ל. תחת זאת היא התקשרה למוקד קופת חולים 'כללית', שם הציעו לה לתת לילד 'אזניל', אנטיביוטיקה מסוג שונה. לדבריה, העצה נראתה לה מעט מוזרה, ולכן היא החליטה לחכות ליום ראשון, לשובה של הרופאה המטפלת ארצה.
אך ביום ראשון אחר הצהריים, מצבו של הילד החל להתדרדר. הוא החל סובל מחום גבוה של 39 מעלות צלזיוס, וההורים מיהרו עימו לבי"ח שניידר. בבית החולים הוא קיבל תרופות להורדת חום, והמדדים בדמו נצפו כתקינים.
חרף כך, התבקשה האם להישאר במחלקה עד שהילד יקבל זריקה נוספת של 'רוצפין'. אך על פי הנטען, כעבור מספר שעות, התמונה התהפכה באופן קיצוני. הילד עבר התקף קשה בשירותים במהלכו סבל מהפרשת צואה שחורה מסיבית ('מלנה'), פרכס ואיבד את הכרתו.
לדברי עו"ד שפירא, הופעת מלנה מעידה על דימום מסיבי במעיים. בגיליון האשפוז אכן נמדדה ירידה חדה בהמוגלובין של הילד, כ-3 שעות לאחר התפרצות המלנה. אך חרף ההתקף הקשה והצואה הדמית, הרופאים לא התייחסו כלל לאפשרות שהילד סובל מבעיית מעיים, ודבקו בסברה כי מדובר בדלקת קרום המוח. בשום שלב, כך נטען, לא הועלה החשד, כי התופעות מהן סובל המנוח קשורות לחיידק השיגלה שנמצא בצואתו באשפוזו הקודם.
וכך, על פי התביעה, חלפו שעות בהן המשיך הפעוט לקבל טיפול לקוי, שלא תאם את מצבו, שרק המשיך להתדרדר.
רק בשעות הבוקר בוצעה בילד המנוח בדיקה אנדוסקופית, במהלכה הוחדרה מצלמה למעיו, ועלו ממנה ממצאים המתאימים לזיהום מעיים חמור, אך אז כבר מצבו היה אנוש.
וכך, כנטען, בשעות הבוקר המוקדמות, ולאחר לילה רצוף של טיפולים שגויים בניסיון לייצב את מצבו, הילד נפטר, והותיר את ההורים המומים וכואבים.
לתביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית, אותה הגישו ההורים, צורפה חוות דעתו של מומחה לרפואה פנימית, מחלות טרופיות ומערכת החיסון, פרופ' צבי בנטואיץ.
קראו גם:
"פעילות מיידית הייתה בסבירות גבוהה מצילה אותו"
בפתח חוות דעתו קובע פרופ' בנטואיץ כי הזיהום שגרם למותו של הילד נובע מחיידק השיגלה בו נדבק.
"האם הזיהום בחיידק השיגלה שהיה לילד מסביר את השתלשלות המחלה הקטלנית של הילד?" שואל פרופ' בנטואיץ בחוות דעתו, ומשיב: "התשובה לשאלה זאת הינה חיובית וללא כל הסתייגות. אין ספק שזיהום מסוג זה תואם בהחלט את התמונה הקלינית שהייתה לילד בעת אשפוזו הראשון בבי"ח שניידר."
"הטיפול התרופתי הבלתי מספיק שקיבל בעת ההיא בצד הפגיעות הגדולה של הילד לזיהומים על רקע החסר החיסוני שלו, אפשר לזיהום להמשך ולפרוץ שנית וללא מפריע כעבור עשרה ימים. התמונה שהתגלתה באנדוסקופיה שבוצעה אצלו לפני מותו תואמת בהחלט את מה שצפוי מזיהום בשיגלה ובוודאי אצל ילד הסובל מחסר חיסוני כפי שהיה לו ואשר זכה לטיפול חלקי בלבד בזיהום בעת האשפוז".
בהמשך מתייחס המומחה לאחריות הצוות הרפואי בשניידר למותו של הילד: "האם הייתה רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בחולה האחראית לתוצאה הקשה של המחלה והאם ניתן היה למנוע השתלשלות זאת? גם התשובה לשאלה זאת הינה חיובית וללא כל הסתייגות, והייתה לרשלנות זאת תוצאה קטלנית בכמה מן השלבים של מחלתו של הילד" קובע פרופ' בנטואיץ.
לדבריו, תחילתה של ההתרשלות נעוצה בכך שבאשפוז הראשון כלל לא נלקחה מהילד המנוח בדיקת PCR, למרות מצבו הרפואי והרקע הבריאותי שלו, בדיקה שהייתה מאתרת באופן מיידי את חיידק השיגלה שאליו נחשף, וכך החיידק היה מטופל ומושמד.
לדבריו, המשך ההתרשלות התבטא בכך שאיתור השיגלה מתרבית הצואה לא זכה לתשומת לב מהצוות המטפל, בייחוד על רקע היותו של הילד בעל חסר חיסוני בולט.
"הרשלנות באי ביצוע צעד זה חמורה עוד יותר בהתחשב בכך שלבית החולים היה המידע כי מדובר בילד הסובל מחסר חיסוני ברור אשר מסכן אותו באופן משמעותי יותר מילדים אחרים לחשיפה והדבקה בזיהום על ידי חיידק אלים כמו השיגלה. מסירת המידע הזה למשפחת החולה בזמן, כלומר בעת שנמצאה תרבית הצואה חיובית לשיגלה, הייתה מביאה עימה ללא ספק את הטיפול המתאים והמיידי כנגד החיידק אצל הילד, ובכך מסירה ממנו את האיום הקטלני" קובע המומחה.
"האם הייתה רשלנות רפואית בטיפול ובאבחון של החולה באשפוזו השני בבי"ח שניידר? גם התשובה לשאלה זאת הינה חיובית. ברור שהמחשבה הדומיננטית שהייתה באותו זמן בחדר המיון של בי"ח שניידר כי הילד סובל מזיהום מנינגיאלי (דלקת קרום המוח) הייתה מוטעית והדבר נעשה ברור יותר כמובן מיד לאחר שהופיעה המלנה המסיבית עם צניחה מאוד משמעותית של רמת ההמוגלובין בדם".
"חשוב לציין שהצניחה הדרמטית של ההמוגלובין הייתה שלוש שעות לאחר המלנה מה שאומר כי הייתה חשיבות מאוד משמעותית לפעולה הנמרצת כנגד הדימום מיד לאחר הופעת המלנה ולא רק שלוש שעות לאחר מכן!! במילים אחרות לא נעשו הצעדים הנדרשים והמחויבים לבירור או טיפול במצב החרום שהיה מונח לפניהם. פעילות מיידית כנגד התמונה ההמטולוגית החריפה והקטלנית הייתה בסבירות גבוהה מצילה אותו מה שהיה כבר מאוחר מידי כמה שעות לאחר מכן" דברי פרופ' בנטואיץ.
בתביעה, שהוגשה בימים אלה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מבקש עוה"ד שפירא לחייב את בית החולים שניידר, את קופת חולים 'כללית' המפעילה אותו, ואת בית המלון, לפצות את הורי הפעוט המנוח בסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט (ולכל הפחות ב-2.5 מיליון שקלים).
טרם הוגש כתב הגנה.
