ישי טוכפלד, נער בן 17, הגיע למוקד הרפואה הדחופה של "מכבי שירותי בריאות" בפתח תקוה בעקבות נפיחות שהופיעה על פניו.
הוא הגיע לנילי ברטל, אחות במכבי שעבדה במוקד באותו יום. בין השניים התפתחה שיחה מרתקת שהתגלגלה על הטיול שחזר ממנו בלוס אנג'לס, על הסרטן שהחלים ממנו ועל חוויות שצבר. אלא שהשיחה הידידותית הפכה במהרה לרצינית כשנילי התחילה לחשוד שהנפיחות מצביעה על בעיה חמורה יותר. היא שלחה אותו לרופאה לבדיקה והיא הפנתה אותו לספירת דם.
"עמד מולי נער מלא חיים וכריזמה. היה קשה להישאר אדיש אליו. כשראיתי את תוצאות ספירת הדם שלו הבנתי מיד שמדובר בסרטן. אני זוכרת שאמרתי לעצמי כמה זה לא הוגן. למה נער כל כך צעיר צריך להתמודד עם מחלה כזאת?", משתפת האחות ברטל.
ישי טוכפלד אובחן לראשונה לפני שנתיים כחולה בסרקומה, לפני כשנה הוא סיים את פרוטוקול הטיפולים והוגדר כמחלים. "הוא חזר מטיול בלוס אנג'לס. ראיתי שהפנים שלו נפוחות. למחרת ראיתי שהנפיחות החמירה, אז ניגשנו למוקד של מכבי לעשות ספירת דם ושם נפגשנו לראשונה עם נילי האחות. לא חשבתי לרגע שמדובר שוב בסרטן", מספרת אימו שירה. ישי אובחן כחולה בלוקמיה שנגרמו מהטיפולים הכימיים שעבר כדי לטפל בסרקומה. "זאת תחושה קשה מאוד, הפחד הזה שהסרטן יחזור - התממש, זאת חרדה מתמשכת שאנחנו חיים איתה".
כדי להילחם בלוקמיה ישי זקוק לתרומה של טסיות דם - טרומבוציטים. "המטרה היא 'להרוג' את מח העצם הקיים כדי לקבל את מח העצם החדש בהשתלה. לכן ישי זקוק לטסיות דם כל הזמן לאורך כל תקופת הטיפולים", מסבירה שירה. מכיוון שקיים מחסור חמור בטסיות דם, יצאה המשפחה במבצע לאיסוף תרומות מהציבור הרחב. אנשים רבים שיתפו את סיפורו של ישי ברשתות החברתיות, ביניהם גם המוזיקאי ואיש התקשורת יאיר ניצני.
קראו גם:
נילי נתקלה במקרה בפוסט שפרסם. "ניצני סיפר בפוסט על נער בשם ישי טוכפלד שאובחן כחולה בלוקמיה וזקוק לתרומת טסיות דם. מיד הבנתי שזה הוא - הילד שהיה אצלי במוקד. לא התלבטתי לרגע. ביררתי איפה אפשר לתרום ונסעתי לשם. הלוואי שכמה שיותר אנשים יעשו את זה כי התרומות האלה מצילות חיים ועוזרות לילדים, נערים ומבוגרים להחלים מהמחלה. אני שמחה שהצלחתי לתרום קצת מעצמי למען ישי ולעזור לו להילחם בסרטן. אני מתפללת שהוא יצא מזה במהרה וחזק יותר", אמרה נילי ברטל.
כשאימו של ישי גילתה שנילי תרמה דם לבנה, היא לא הצליחה להסתיר את ההתרגשות. "כששמעתי שנילי תרמה טסיות, היו לי צמרמורות. היא פגשה את ישי רק פעם אחת, לפני כמה שבועות. אני מניחה שהיא פוגשת עוד המון אנשים במסגרת העבודה שלה מידי יום. האנושיות והחום שלה הם משהו שאני מעולם לא פגשתי בו. שוחחתי איתה וסיפרתי לה כמה זה נגע בנו. הלוואי שבזכות המעשים הטובים והכוחות שהיא נותנת לנו, ישי יחלים במהרה".
