כשזהר חובב (57) הגיע לפני כחודש למרכז הרפואי של מכבי שירותי בריאות בפתח תקוה, הוא רק רצה לוודא שקוצר הנשימה ממנו הוא סבל בשבועיים האחרונים לא מעיד על משהו חמור יותר.
"אני לא בן אדם שרץ לרופא על כל דבר. הקושי בנשימה ובהליכה נמשכו שבועיים ברצף עד שהחלטתי שאלך לרופא, רק כדי להיות בטוח שהכול בסדר", מספר זהר.
הוא הגיע למרכז הרפואי של מכבי בשפיגל והמתין להיכנס לחדר האחיות. אך עוד לפני שהגיע מספרו בתור, המזכירות שנכחו באזור ההמתנה, מלי רובינשטיין ואילנה מרקוס, הבחינו בו והזעיקו את האחות ריקי חריר. "מלי ואילנה התקשרו וביקשו שאכניס אותו מידית. הן סיפרו שהוא מתלונן על כאבים בחזה וראו שהוא מתקשה לנשום ושהצבע בפניו חשוד והחליטו להסב את תשומת ליבי".
זהר נכנס לחדר האחיות שם ריקי לקחה לו מדדים וביצעה בדיקת א.ק.ג. תוך כדי ביצוע הבדיקות, ריקי שוחחה עם זהר וביקשה שיתאר מה הוא מרגיש, כמה זמן זה נמשך ומה עוצמת הכאבים שהוא חש.
לאחר כמה דקות הגיעו תוצאות הא.ק.ג שהצביעו על מדדים תקינים.
קראו גם:
"המדדים של הבדיקה יצאו תקינים אבל אני ידעתי שמשהו לא כשורה. הקשבתי למה שהוא מספר, הסתכלתי על ההיסטוריה הרפואית שלו וידעתי שזה לא תקין. 32 שנות ותק במקצוע עושות את שלהן, תחושת הבטן שלי לא הניחה לי לשחרר אותו".
ריקי מבקשת מהרופאה שנכחה במקום לבצע בדיקה נוספת לזהר. גם תוצאות הבדיקה השנייה יצאו תקינות ועדיין, החליטו ריקי והרופאה להזעיק ניידת טיפול נמרץ למקום "גם התוצאות של הבדיקה השנייה היו תקינות אבל מצד שני ראיתי את המצב שלו, ראיתי שהוא סובל, כבר הבנתי שמדובר באירוע לבבי שעלול להתפתח בכל רגע ולכן החלטתי להזעיק ניידת. ידעתי שתחושת הבטן שלי והאבחנה הקלינית נכונות".
זהר מובהל לבית חולים השרון וגם שם במיון מבצע בדיקות נוספות.
"בבית החולים עשו לי בדיקות דם ועוד חמש בדיקות א.ק.ג שכולן יצאו תקינות. רופאים נכנסו ויצאו מהחדר שלי ואני לא הבנתי מה קורה. כבר הרגשתי כמו הילד שזעק זאב זאב. שאולי אני מדמיין ובאמת אין לי כלום. פתאום נכנס לחדר רופא בכיר וביקש להכניס אותי מיד לחדר צנתור. המצנתר תוך כדי צנתור והכנסת סטנט אומר לי שאם לא הייתי מגיע בזמן והייתי מתעכב הייתי עובר התקף לב".
זהר עבר צנתור ובו התגלתה חסימה של 70% בעורק הראשי בליבו. חייו ניצלו בזכות התושייה, הערנות, הניסיון ובעיקר ההקשבה של ריקי לתלונות שלו.
בזמן ששהה בבית החולים, ריקי התקשרה אליו כדי לברר מה שלומו "השיחות טלפון מריקי רגשו אותי עד עמקי נשמתי. גם אחרי שיצאתי מבית החולים ריקי המשיכה להתקשר ולהתעניין בשלומי. היא התקשרה כמה פעמים והראתה המון דאגה ואכפתיות. אני בטוח שהיא לא הייתה חייבת לברר מה שלומי וזה ממש לא מובן מאליו.
ריקי ברגישותה הרבה ובהקשבה שלה למצוקתי כנראה הצילה לי את החיים.
כיום זהר מתאושש בהדרגה וחוזר לחיי שגרה. הוא מקפיד על אורח חיים בריא ופעילות גופנית. הוא נפגש עם האחות ריקי חריר לפני כשבוע כדי להודות לה על הטיפול המסור והתושייה שהצילה את חייו "32 שנות ניסיון כאחות במכבי לימדו אותי להקשיב למטופל" כך ריקי מעידה. לפני הבדיקות ולפני המכשירים. המילים שזהר בחר כדי לתאר את מצבו הבהירו לי שאני צודקת ואני שמחה שהכול נגמר בשלום בסופו של דבר".
