כששגית וירון (השמות בדויים) עמדו מתחת לחופה לפני כעשור, הם היו בטוחים שנועדו זה לזו. אבל מה שהתחיל כסיפור אהבה הרמוני נגמר בגירושין – בגלל חדר הכושר.
"בהתחלה הייתי גאה בו", מספרת שגית. "הוא התחיל ללכת לחדר כושר, להשתתף במרוצים ולשמור על תזונה בריאה. אבל עם הזמן זה הפך להיות כל מה שהוא חשב עליו. לא היו לנו יותר ארוחות משפחתיות כי הוא ספר קלוריות, ולא היה זמן לזוגיות כי הוא תמיד התאמן".
לדבריה, ירון הפך את אורח החיים הבריא לפרויקט חייו, והיא נשארה מחוצה לו. “כשניסיתי לדבר איתו, הוא אמר שאני לא תומכת בו, אבל אני פשוט רציתי את בעלי בחזרה".
ירון, מנגד, הרגיש שלא מקבלים אותו כפי שהוא. "החלטתי לקחת אחריות על הבריאות שלי, והיא כל הזמן התלוננה שאני לא בבית. ניסיתי לשכנע אותה להצטרף אליי, אבל היא לא רצתה. זה גרם לי להרגיש שהיא לא מבינה את הצרכים שלי".
עם הזמן, בני הזוג התרחקו זה מזו עד שהפערים היו בלתי ניתנים לגישור.
אחרי חודשים של מתחים, שגית וירון החליטו לפרק את החבילה ופנו אליי. הצעתי להם תהליך גישור שהתמקד בהבנת הערכים של כל צד. שגית הרגישה נטושה וירון הרגיש שלא תומכים בו. המטרה הייתה להכין עבורם הסכם שמאפשר לכל אחד להיות נאמן לעצמו, אבל גם לשמור על כבוד הדדי.
קראו גם:
בהסכם הגירושין תואמו זמני האימונים מראש, כדי לשמור על איזון בחיי המשפחה; עלויות הטיפולים הבריאותיים לילדים חולקו כדי לוודא שהם מקבלים את כל הדרוש; ויועץ משפחתי מלווה עזר להם להסתגל למצב החדש. "זה לא היה קל, אבל בזכות הגישור הצלחנו לראות את הצד השני", אומרת שגית. "הבנתי שהוא לא מנסה לברוח, אלא באמת רוצה לשמור על עצמו". וירון הוסיף: "הבנתי שאפשר לשמור על אורח חיים בריא מבלי להזניח את המשפחה. אנחנו כבר לא יחד, אבל יש לנו שותפות הורית טובה".
הסיפור של שגית וירון הוא תזכורת שאפילו נושאים כמו פעילות גופנית יכולים להשפיע עמוקות על מערכת היחסים, אבל גם מאבק כואב ניתן להפוך להסכם שמכבד את כולם. ואם אתם שואלים האם ירון כבר מצא פרטנרית חדשה, אז כן, את ריצות הבוקר הוא עושה עם חובבת ספורט כמוהו.
