כשאפרת ושקד (שמות בדויים) גילו שהם עומדים להפוך להורים, הם לא ציפו שהרגע המאושר בחייהם יהפוך למשבר. אבל מה שהתחיל כשיחה על שמות אפשריים לתינוק הפך לריב בלתי נגמר – שהוביל אותם היישר להליך גירושין.
"רק לא השם הזה". אפרת, שהייתה מחוברת למסורת ולמשמעות שיש בשמות עבריים קלאסיים, רצתה לקרוא לתינוק בשמות כמו “שלמה” או “דוד” או שיבחרו ביחד שם אחר מהתנ"ך. שקד, מנגד, התעקש על שם עכשווי ומתאים לתקופה הנוכחית כמו “אור” או “קדם”, במקרה שהיא ממש תתעקש על שם ענתיקה. “חשבתי שזה יהיה דיון קליל”, מספרת אפרת, “אבל זה הפך לוויכוחים יומיומיים שהשפיעו על כל מערכת היחסים".
“היא לא רואה אותי”. שקד הרגיש שהוויכוח על השם הוא רק סימפטום לבעיה גדולה יותר. “היא התעקשה על הבחירות שלה בלי להתחשב ברצונות שלי. זה גרם לי להרגיש שאין לי מקום בהחלטות החשובות".
כשהמצב התדרדר, הם הגיעו למשרדי. במקום לעסוק רק בפרידה, זיהיתי את השורש הרגשי של הסכסוך והצעתי פתרון יצירתי ויוצא דופן: "הסכם שמות" מיוחד.
הסכם השמות הראשון בארץ. ההסכם כלל סעיף שבו נקבע ששם הילד ייבחר מתוך רשימה משותפת של שמות. נוסף על כך, כל אחד מהם יוכל לבחור שם לפי טעמו, כך שלילד יהיו שני שמות – אחד מכל הורה.
קראו גם:
מוזר, אבל עובד. אפרת הודתה: “לא חשבתי שאפשר לפתור דבר כזה דרך עו”ד, אבל פתאום הבנו איך אפשר לשלב את הרצונות שלנו בלי להילחם", ושקד הוסיף: "הבנו שהשמות חשובים, אבל לא יותר מהילד או מאיתנו כהורים".
סוף בסימן התחלה. אפרת ושקד נפרדו כזוג, אבל ההסכם שלהם מסמל התחלה של שותפות הורית מכבדת. ובסופו של דבר, התינוק זכה בשני שמות יפים ומוצלחים.
