בר BeerZ: "שפכנו 600 ליטר של בירה"
שי קוריאט, בעלי הבר "BeerZ", ברחוב פרומקין במרכז העיר, גויס בשבת השחורה היישר לעוטף עזה ולתותחנים. ב-12 באוקטובר הוא פרסם פוסט בדף הפייסבוק של העסק וכתב: "לקוחות יקרים, לאור פניות רבות, הבר סגור עד הודעה חדשה. יצאנו להילחם על הבית. נתראה בימים יפים יותר".
בהמשך נפתח הבר לשעות ספורות ביום, רק לטייק אוואי של בירות, וכעבור למעלה משבועיים מאז פרוץ המלחמה נפתח לראשונה לישיבה במקום, לשעות ספורות וללא הזמנות מהמטבח, שסגור בינתיים.
"יש לי עובד שגויס, שלושה בחל"ת ועובדת אחת שמתפעלת את המקום", מספר קוריאט. "במשך שבועיים-שלושה לא היה לי מצב רוח לפתוח, והייתי גם באזור בלי קליטה. כרגע אנחנו פותחים במתכונת מצומצמת אחרי שזרקנו כמויות גדולות של מזון ו-600 ליטרים של בירות. ספגנו הפסדים גדולים, באזור 85-95 אחוז ירידה בהכנסות".
איך אתה מתמודד עם המצב?
"זה פחות ההיעדרות מהמקום, כמו תחושת חוסר האונים. רוב הזמן אני בלי קליטה ודי חסר שליטה על מה שקורה. בינתיים אשתי, המשפחה וחברים מנסים לעזור, אבל מתסכל אותי שאני לא שם.
"פרסמתי פוסט בדף שלי ובכמה קבוצות בתחום הבירה והרבה אנשים פרגנו והגיעו. גם ספקים נרתמו ויזכו אותי על חלק מהבירה שנשפכה. הרגשתי חיבוק מהרבה אנשים שתומכים וזה מרגש בתקופה שנראה שהכל בורח לי מבין האצבעות. הייתי שמח לראות אנשים באים וקצת מנקים את הראש בתקופה הזו. אני מחכה לראות מה קורה עם הפיצויים כדי לבחון את המשך הצעדים שלי. המחשבה לסגור עוברת אבל אני מקווה שלא יקרה".
הסיפור שלנו: "הפרויקטים נעצרו באמצע"
בימים כתיקונם, מקדיש ליעד עובד מפתח תקוה תשע שעות עבודה ביום עבור המיזם בו הוא שותף "הסיפור שלנו" (Our story) שנועד לשמר סיפורי חיים אישיים, ובנוסף הינו בעל שירותי צילום. אלא שמאז תחילת המלחמה, מרגע שגויס למילואים לגדוד חי"ר בשומרון, הוא מצליח לעבוד לדבריו 3 שעות בחודש.
"מעבודה מסביב לשעון, כל הפעילות נעצרה", הוא אומר. "גם אני וגם אנשי צוות נוספים במילואים ויותר קשה לנהל את זה. יש פרויקטים שנעצרו באמצע, ואנחנו מנסים פה ושם להזיז אותם, כדי לתת לאנשים את המוצר שמגיע להם. פרויקטים חדשים ממש קשה לייצר כרגע".
כיצד מגיבים הלקוחות?
"הלקוחות מבינים את הסיטואציה ומכילים את המצב. המטרה העליונה כרגע היא ביטחון של עם ישראל. גם אני כרגע פשוט מכיל את המצב בעסק. אני מאמין שעם הזמן דברים ישתפרו. כרגע אני עסוק במשימה שלי בצבא. גם אם לא היו קוראים לי למילואים היה לי קשה לשבת בבית, בידיעה שיש איום קיומי וצריכים אותנו. גם אם ניפגע כלכלית, נתמודד עם זה. זה צו השעה וכאן צריך להיות. צריך להשתדל להיות כמה שפחות במחשבות איפה אני עכשיו, ורע לי, כי זה לא עוזר. עדיף להסתכל קדימה ולעבור כל יום ביומו.
"במיזם שלנו אנחנו עוסקים באנשים בשנות ה-70 לחייהם פלוס שמספרים על חוויות שמהם צמחו ולרוב בקונוטציות חיוביות. בעקבות המצב כנראה שנעבור שינוי ונספר גם את סיפור חייהם של הנופלים. המטרה תהיה לבנות סיפור חיים בהיבט ההנצחה".
קרוספיט סופרדרייב: "יש ביטולים, המצב לא פשוט"
במועדון "קרוספיט סופרדרייב" ברחוב השפלה מנסים להמשיך בשגרת עבודה, אך לדברי הבעלים, אורי מאנש, "יש ביטולים, הקפאות חריגות, המצב לא פשוט. ביומיים הראשונים המקום היה סגור אבל מאז אנחנו מקפידים לעבוד בשעות הפעילות הרגילות כדי לתת למתאמנים זמן לנקות את הראש".
מאנש, שמשרת במילואים בגבעתי בדרום הארץ, החליט שבניגוד למדיניות שבשגרה, לפיה המתאמנים זכאים להקפאת מנוי בת 14 יום, כרגע "כל מי שגויס, המנוי שלו יוקפא ללא הגבלה. אני לא יכול לומר מה הנזק כרגע כי את ההפסדים נראה רק בהמשך, אבל נכון לעכשיו, 15 אחוז מהמנויים בהקפאה ועוד 5-7 אחוז בוטלו, וזה רק יילך ויגדל ככל שהמלחמה תימשך".
למרות ההפסדים, מאנש מדגיש שהוא לא מחפש תרומות. "אנחנו בסדר, את העזרה צריכים החיילים והמפונים", הוא אומר. "יש הרבה מתאמנים שבאים לקראתי ואומרים, 'תמשיך לחייב, הכל בסדר, אנחנו צריכים את המקום, ומוכנים לשלם גם אם לא מגיעים'. אותו דבר הם עשו גם בתקופת הקורונה".
קראו גם:
איך זה מרגיש להשאיר את העסק מאחור?
"עליתי מארה"ב בשביל להתגייס בגיל 24 והייתי לוחם. באותה שבת היה לי מובן מאליו שאקבל צו 8 ורציתי לקבל אותו, לא הייתי יכול להישאר בבית. אני גאה לשרת את המדינה ובכל דבר אחר נטפל אחר כך. כרגע הכי חשוב לדאוג למדינה. אני רגיל להיות בעסק שבעה ימים בשבוע, וקשה לא להיות בקשר עם המתאמנים. זו התקופה הכי ארוכה שלא הייתי בעסק מאז שהקמתי אותו, והכל נופל על אשתי כרגע. היא באמת לוחמת, עובדת במשרה מלאה וגם מנהלת את המקום. אני אהיה במילואים עד שישחררו אותי, וזה מצריך את המחיר שזה מצריך. העסק שלי זה כמו הילד שלי, ולוותר עליו יהיה לתת לאויב לנצח".
