המאמן עמיר נוסבאום. צילום: סער כרמלי, הפועל פ"תהמאמן עמיר נוסבאום. צילום: סער כרמלי, הפועל פ"ת
המאמן עמיר נוסבאום. צילום: סער כרמלי, הפועל פ"ת
(המאמן עמיר נוסבאום. צילום: סער כרמלי, הפועל פ"ת)
הפועל פ"ת סיימה את משחקיה בסיבוב הראשון של הליגה הלאומית בכדורגל עם ניצחון צנוע 0:1 על בני לוד, שהציב אותה במצב מאוזן לחלוטין – חמישה ניצחונות, חמישה הפסדים וחמש תוצאות תיקו, כשהיא בדיוק במרכז הטבלה.
כנראה שאפשר להתווכח (ותהיו בטוחים שאוהדי הפועל לא מחמיצים הזדמנות לעשות זאת) במשך שעות ארוכות האם זאת הצלחה, כישלון או עמידה בציפיות, המצב יכול היה להיות טוב בהרבה, אבל גם חמור משמעותית. בסופו של דבר, אגב, הפועל מסיימת את הסיבוב במאזן כמעט זהה למאזנה בסיום הסיבוב הראשון בעונה שעברה. גם אז צברה 20 נק' (אולם 11 הופחתו ממאזנה) והפרש שעריה שעומד כיום על 18:19 היה אז 17:19.
הרבה ציפיות היו לאוהדי הפועל מהעונה הזאת, הראשונה אותה הם פותחים כשעמותת הכחולה שהקימו היא הבעלים על המועדון. עמיר נוסבאום קיבל את תפקיד המאמן לראשונה בקריירה שלו אחרי שלוש עונות בבית הספר של ברק בכר בב"ש. הפתיחה הייתה מבטיחה, עם העפלה לחצי גמר גביע הטוטו ושבע נקודות בשלושת המחזורים הראשונים של העונה, ששמו אותה בפסגת טבלת הלאומית לראשונה מזה שלוש וחצי שנים.
אולם מאז ניצחה במחזור השני והשלישי, הקבוצה לא הצליחה לחבר יותר מניצחון אחד והעונה הפכה לחסרת יציבות. אחרי שני הניצחונות הגיעו שלושה הפסדים רצופים ומאז לא רשמה הפועל את אותה תוצאה בשני מחזורים רצופים. בששת המחזורים האחרונים אף רשמה ניצחון, תיקו והפסד בכל שלושה מחזורים. התוצאה – מעמדו של נוסבאום אמנם לא נמצא בסכנה, אולם כל משחק בתקופה הקרובה יהווה מבחן מסוים למאמן, שכבר נאלץ לשמוע אוהדים קוראים להתפטרותו.
עוז פרץ חוגג עם רם לוי. סיבוב נהדר לחלוץ. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"תעוז פרץ חוגג עם רם לוי. סיבוב נהדר לחלוץ. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"ת
עוז פרץ חוגג עם רם לוי. סיבוב נהדר לחלוץ. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"ת
(עוז פרץ חוגג עם רם לוי. סיבוב נהדר לחלוץ. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"ת)
מה עוד היה לנו שם? נבחן ונראה:
תעודת הצטיינות – עוז פרץ – כשהחלוץ בן ה-25 נחת בהפועל, היו כמה אוהדים שלא סלחו לו על על השנים במדי היריבה העירונית. מהר מאוד גם הם שמו בצד את העבר והבינו שפרץ הוא נקודת האור של המועדון העונה. זאת לא רק העובדה שהוא מלך שערי הקבוצה עם שישה כיבושים (ועוד שני שערים חוקיים, בליגה ובגביע הטוטו, שנפסלו), אלא גם הנמרצות, הפעלתנות והעובדה שיכול היה להיות גם מלך הבישולים אם חבריו היו מחקים את החדות של פרץ. ראויים לציון: השוער ברק לוי והקפטן רם לוי.
אי אפשר איתו, אי אפשר בלעדיו – לטוב ולרע, הפך אמאדו סוקונה לשחקן הכי מסקרן של הפועל פ"ת העונה. את החשיבות שלו להפועל בעונה וחצי האחרונות אפשר למצות בנתון הבא – מאז נחת בקבוצה, הוא כבש ב-13 משחקים. 11 הסתיימו בניצחון הקבוצה ושניים נוספים בתיקו. העונה הוא החמיץ לא פחות מחמישה משחקים בתואנות פציעה שונות ופעם נוספת בשל "סיבות מקצועיות". בחמשת המשחקים בהם לא שותף, הפועל ניצחה רק פעם אחת. מצד שני, נראה שסוקונה לא תמיד "מת" להיות בהפועל ולא מפגין את הגישה המקצוענית והמנהיגותית שיש לצפות מאחד השחקנים הכי מנוסים בקבוצה. התוצאה שהוא החלוץ הצרפתי כבש עד כה רק שלושה שערים (לצד שלושה בישולים) ובקבוצה לא בטוחים עדיין כיצד כדאי לנהוג בו.
פרויקט "תגלית" – בעונה שעברה עוד שיחק מתן גושה (20) בקבוצת הנוער של המועדון, אבל העונה הפך לאחד ה"באנקרים" בהרכב הקבוצה. כמצופה משחקן בגילו, גושה מתמודד עם לא מעט עליות ומורדות ביכולתו, אבל בסך הכל הכללי מדובר בבלם מבטיח שמצדיק את האמון שנותן בו נוסבאום. אליו אפשר לצרף גם את בר ירוחם, שהפך לשחקן הראשון מזה שנים ארוכות שהפועל משלמת על רכישתו. זה לקח קצת זמן, אבל עם שער ושלושה בישולים, כולם בחמשת המחזורים האחרונים, הפך ירוחם לאחד השחקנים הכי מסוכנים בקבוצה האפורה למדי.
חגיגה בכחול אחרי הניצחון הראשון העונה. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"תחגיגה בכחול אחרי הניצחון הראשון העונה. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"ת
חגיגה בכחול אחרי הניצחון הראשון העונה. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"ת
(חגיגה בכחול אחרי הניצחון הראשון העונה. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"ת)
אתה יכול יותר – קשה לדבר על אכזבה בסגל שהורכב מלא מעט שחקנים אלמוניים, אבל בכל זאת אפשר להתייחס לנפתלי בלאי ויוסף עוודי כמי שאפשר היה לצפות מהם ליותר. בלאי, הקשר שהגיע ממכבי נתניה הוחתם בהפועל בשלב מוקדם של הפגרה, אבל הפגין חוסר יציבות לאורך רוב הסיבוב, הגנתית והתקפית, עד שאיבד לפרקים את מקומו בהרכב. לזכותו ייאמר כי במחזורים האחרונים רשם התקדמות ושיפור. עוודי, שחזר ללאומית אחרי שנים ארוכות בליגות הנמוכות לא הצליח להשכיח את עזיבתו של עומר ורד ונראה שאיבד את מקומו בהרכב לבן לוי המתקדם והמשתפר.
רגע השיא – ההעפלה לחצי גמר גביע טוטו אחרי תיקו בדרבי הייתה בהחלט רגע שאוהדים יקחו מהעונה הזאת, אבל הניצחון המרשים באשקלון במחזור השלישי, שהעלה את הקבוצה לפיסגה, הפיח הרבה תקוות, בעיקר כשהאוהדים ראו קבוצה נמרצת ומצליחה. לצערם, לא היה לכך המשך.
רגע השפל – גם אם לא היה ההפסד השלישי ברציפות של הקבוצה, הפסד בדרבי הוא רגע קשה לכל אוהד ושחקן. במחזור השישי נראה היה שהפועל הולכת לעונה קשה של מאבקי תחתית, שלפחות בינתיים, נחסכו ממנה.
אופי לפני יופי – הפועל הובילה ולא ניצחה בחמישה משחקים העונה והצליחה להימנע מהפסד בשלושה משחקים בהם פיגרה. היו אלה שלושה משחקים רצופים במחזורים 7-9. מול כפר קאסם חזרה הקבוצה מפיגור 2:0 ל-2:2, מול עכו הפכה פיגור 1:0 לניצחון 1:3 ומול נוף הגליל חזרה מפיגור 1:0 ליתרון 1:2, אך איבדה שוב את היתרון והסתפקה ב-2:2. במשחק אחד, מול אשקלון, הצליחה לנצח במשחק בו איבדה את היתרון הראשון שהשיגה.
סוקונה מוכשל. השחקן שמעורר הכי הרבה עניין בהפועל. לטוב ולרע. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"תסוקונה מוכשל. השחקן שמעורר הכי הרבה עניין בהפועל. לטוב ולרע. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"ת
סוקונה מוכשל. השחקן שמעורר הכי הרבה עניין בהפועל. לטוב ולרע. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"ת
(סוקונה מוכשל. השחקן שמעורר הכי הרבה עניין בהפועל. לטוב ולרע. צילום: עדי ברקוביץ', הפועל פ"ת)
שער הסיבוב – הפועל לא כבשה הרבה שערים מרהיבים העונה, אבל שלושה בהחלט הצליחו להתבלט. היפה שבהם – בעיטה חופשית אדירה של אמאדו סוקונה מ-25 מ' היישר לרשתה של הפועל עכו, שער שקבע 1:1 בניצחון הביתי 1:3 במחזור השמיני. שני הנוספים הובקעו במשחק אחד, שהסתיים בתוצאה זהה, במחזורה שלישי באשקלון. בר איבגי כבש דקה אחרי השיוויון של אשקלון בבעיטה שאמורה הייתה להיות הגבהה מהאגף השמאלי ונחתה היישר בחיבור של ליאור חדריאן השוער המקומי. עשר דקות לאחר מכן הסתיימה התקפה מסודרת של הפועל בהגבהה של סוקונה מהאגף ובבעיטה של עומר בוארון מהאוויר, שקבעה גם את תוצאת המשחק.
תורת המספרים – הפועל, כאמור, ניצחה חמישה משחקים ועשתה זאת בשתי תוצאות בלבד – 0:1 (שלוש פעמים) ו- 1:3 (פעמיים). שלושה מארבעת הניצחונות הביתיים הושגו עם שער אחד בלבד. כל משחקי הבית של הפועל הוכרעו – ארבעה ניצחונות לצד שלושה הפסדים. בחוץ, לעומת זאת, למעלה מ-60 אחוז ממשחקיה הסתיימו בתיקו (חמישה מתוך שמונה), לצד ניצחון אחד בלבד, אותו ניצחון מרשים באשקלון ושני הפסדים.
טבלת היריבות אותן ניצחה ולהן הפסידה היא הוכחה מצוינת לפערים שנוצרו העונה בלאומית בין הצמרת לתחתית. הפועל הפסידה לכל ארבע הראשונות וניצחה רק קבוצה אחת מהשמינייה המובילה של הטבלה – הפועל רמה"ש והפסידה רק לקבוצה אחת מהשמינייה הסוגרת את הטבלה (נתון שנכון לפני נעילת משחקי המחזור האחרון, כשבת ים יכול להשתחל לשמינייה הראשונה וכך גם עכו אותה הפועל ניצחה).
עליות שערים? הפועל כבשה ב-12 משחקים וספגה במספר זהה של משחקים, כשרק שלוש קבוצות (רמה"ש, רמת גן ולוד), אותן ניצחה הפועל 0:1 לא כבשו מולה. הפועל גם ספגה בכל שמונת משחקי החוץ שלה העונה.
לרבים מהאוהדים, כאמור, יש לא מעט טענות למאמן, אבל משהו בשיחות בחדר ההלבשה עובד – 6 מתוך 19 השערים שכבשה הובקעו ברבע השעה הראשונה של המחצית השנייה, לצד ארבע נוספים שהובקעו בין הדקות 61-75.
לצד זאת, נראה שלהפועל בעיה מסוימת בסיומי משחקים – היא כבשה רק פעמיים ברבע השעה האחרונה, שני השערים הובקעו בתוספת הזמן (אחד מהם היה שער ניצחון מול רמה"ש והשני קבע 1:3 על הפועל עכו). יריבותיה כבשו לא פחות מעשרה שערים, יותר ממחצית השערים שפסגה הקבוצה, בחצי השעה האחרונה, כולל חמישה החל מהדקה ה-75.
מתן גושה (בלבן) מול תאי בריבו ממכבי. הכוח הצעיר בשתי הקבוצות. צילום: סער כרמלי הפועל פ"תמתן גושה (בלבן) מול תאי בריבו ממכבי. הכוח הצעיר בשתי הקבוצות. צילום: סער כרמלי הפועל פ"ת
מתן גושה (בלבן) מול תאי בריבו ממכבי. הכוח הצעיר בשתי הקבוצות. צילום: סער כרמלי הפועל פ"ת
(מתן גושה (בלבן) מול תאי בריבו ממכבי. הכוח הצעיר בשתי הקבוצות. צילום: סער כרמלי הפועל פ"ת)
בכלל, נראה שעדיף להגיע למשחקי הקבוצה במחצית השנייה – 12 שערים בלבד נכבשו במשחקיה במחצית הראשונה (7 כבשה הפועל) לעומת 25 בשנייה (11 כבשה הפועל ו-14 ספגה).
15 מהשערים שכבשה הפועל הגיעו כתוצאה מבישולים. בר ירוחם וסוקונה מובילים את טבלת המבשלים עם 3 כ"א, עמית מזרחי ובר איבגי בישלו פעמיים וחמישה שחקנים רשמו בישול אחד כ"א.
מסורת זו מסורת – הפועל, יודעים כל אוהדיה, היא קבוצה עם קיבעונות. יריבות שלא ניצחה שנים, אחרות מולן היא מרגישה בנוח. בסיבוב הראשון של העונה, היא הצליחה לשמר כמה מהן. התיקו במחזור הפתיחה בעפולה היה אמנם מאכזב, אבל ממשיך רצף של שבע עונות בלאומית שנפתחות ללא הפסד. מעברו השני של הסיבוב - הניצחון הדחוק על לוד היה השמיני ברציפות במחזור סיום הסיבוב הראשון בלאומית. אם נוסיף למשוואה גם את ליגת העל – מאז עונת 2008/9 מכבי ת"א הייתה הקבוצה היחידה שניצחה את הפועל במחזור זה.
במפגשים מול הקבוצות – הפועל התאכזבה אמנם מהתיקו מול עפולה במחזור הראשון, אבל היא שמרה על מאזן נקי מהפסדי חוץ בבירת העמק – ארבעה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. רמה"ש, פעם מנחוסית גדולה של הפועל, ניצחה אותה רק פעם אחת ב-11 המפגשים האחרונים שהאחרון שבהם – במחזור השני של העונה הסתיים ב – 0:1 דרמטי להפועל.
הסיפור עם הפועל קטמון הוא הפוך – קבוצת האוהדים הייתה פעם יריבה מאוד נוחה להפועל, אבל קבוצת האוהדים החדשה יותר לא ניצחה בחוץ את רעותה כבר חמישה משחקים רצופים.
במחזור השמיני הגיעה הפועל עכו למגרש שהיא מאוד מחבבת, בו ניצחה את הפועל המקומית שלוש פעמים ברציפות, אבל – לא לעולם חוסן. הפועל הצליחה להפוך פיגור מוקדם לניצחון 1:3.
שבוע לאחר מכן יצאה לעילוט, שם פגשה את הפועל נוף הגליל (מפגש ראשון אחרי שינוי שמה של העיר הגלילית) והמשיכה את רצף המשחקים ללא ניצחון חוץ מול נצרת עילית/נוף גליל. הפועל ניצחה רק פעם אחת ב-14 משחקי חוץ, המשחק האחרון הסתיים בתיקו 2:2.
במחזור ה-14 שבה הפועל לעילוט וסיימה בתיקו 1:1 מול אחי נצרת. היה זה תיקו שלישי ברציפות ורביעי בחמשת המפגשים האחרונים בין הקבוצות במגרש הצפוני. אם נוסיף לכך את התיקו שרשמה הקבוצה העונה מול נוף הגליל והתיקו והניצחון אשתקד מול הפועל איכסל, נקבל שש תוצאות תיקו בשמונת הביקורים האחרונים של הפועל בכפר הסמוך לנצרת.