4 צפייה בגלריה
"דיברנו 20 פעם ביום". בני סלע (מימין) ובנו גיל. צילום: עודד קרני, מנהלת ליגת העל בכדורסל נשים
באיחור של שבוע, פתחה בשבוע שעבר הפועל "בני" פתח-תקוה את עונת 19/20' בליגת העל בכדורסל נשים. אולם יהיה גורל העונה הזאת אשר יהיה, היא תהיה שונה מקודמותיה.
שבועיים לשריקת הפתיחה של העונה, השלים יו"ר הקבוצה והאיש הכל יכול של המועדון, בני סלע, את ההכנות. הוא הסדיר את ענייני הבקרה התקציבית, רשם את השחקניות באיגוד הכדורסל. במוצאי יום כיפור נסע לסופר ומילא את המקרר בביתן של השחקניות הזרות שנחתו בארץ כמה שעות מאוחר יותר.
בשדה התעופה, אליו נסע כדי לאסוף את שלוש השחקניות הזרות שהגיעו מארה"ב, התמוטט סלע אחרי שחטף דום לב למול עיניה של מוניק ריד, אחת הזרות וחבר הנהלה נוסף. הוא הובהל לבית החולים "תל השומר", אולם ימים אחדים לאחר מכן נפטר כשהוא בן 75.
הקבוצה, כפי שאפשר להבין משמה, נקראה על שמו של מי שהיה ממקימיה מחדש לפני 30 שנים ומי ששמו הפך לשם נרדף להפועל פ"ת.
בעשור האחרון, למעט שלוש שנות הפסקה, מאמן הקבוצה הבוגרת של המועדון גיל סלע, בנו של בני ז"ל. בעיצומן של ההכנות לעונה שבפתח, איבד המאמן את האיש הקרוב לו ביותר. "המערכת כולה חטפה זעזוע", אמר השבוע סלע בכאב, "עד עכשיו אני לא ממש מתעסק בכדורסל. אני לא עוד לא יודע בדיוק מתי ואיך אחזור לעשות זאת. לבוא ולאסוף את עצמי לשישה אימונים בשבוע ולהביא את האנרגיות לכך, כשאני מטפל גם בכל הדברים שמסביב זה קשה מאוד. המצב רגיש".
את מקומו של סלע ממלא, בינתיים, רועי לזר, שאימן בעבר במשך שנתיים בקבוצה. ביום שני שעבר, באיחור של שבוע בשל בעיות מול הבקרה התקציבית, שמקורן בביטול הערבות האישית שהפקיד בני סלע, פתחה הקבוצה את העונה במשחק חוץ מול רמה"ש, שניצחה 78:96. "הקבוצה עדיין לא התאוששה מהטראומה, גם רועי וגם השחקניות, בטח מוניק שראתה את זה קורה מול עיניה", הסביר סלע, שהגיע למשחק, שנפתח בדקת דומיה לזכר אביו, "איך הרגשתי? בקושי עמדתי על הרגליים בתחילת המשחק. היה לי קשה מאוד. רעדתי כולי, בכיתי. זה לא קל".
בינתיים, מנסה סלע להשאיר את הקבוצה הבוגרת על הרגליים ולהיכנס לנעליים העצומות של אביו. "צריך לנסות ולהתקדם, אבל זה לא קל", מספר סלע, "כל הביורוקרטיה, הטפסים. אבא עשה את הכל. רשימה שלא נגמרת. אני מנסה לטפל בזה ולהבין את המצב לאט לאט. בזמן השבעה התקשרתי לבקרה התקציבית כדי להסביר שדברים השתנו. הם אמרו שלא יטרידו אותי במצב הזה. ביום של המשחק שאמור היה לפתוח את העונה, מול בנות הרצליה, בדיוק קמנו מהשבעה ועלינו לבית העלמין ובאותו יום נודע לנו שיש בעיות עם הערבויות האישיות". המשחק מול הרצליה נדחה ויתקיים ב-28/11.
מערכת היחסים בינך ולבין אביך, לא הייתה כמו של כל אב ובנו.
"לאנשים קשה להבין עד כמה. זה היה קשר מאוד מיוחד. דיברנו אולי 20 פעמים ביום בטלפון רק סביב הקבוצה. אכלנו צהריים ביחד, בערב. בכיפור האחרון הוא ישן אצלי ובצאת הצום נסע עם אשתי למלא את הבית של הזרות, כדי שלא יחסר להן דבר. הוא גם היה סבא מאוד מעורב, שעזר עם הילדים, חוגים, הוציא מהגן, הסיע לשיעורים פרטיים, בא לראות אותם משחקים כדורסל. כל היום שלי סבב סביבו ועבר דרכו.
"ביום שבו אבא נפטר, יום ראשון, בשעה 9 בבוקר הגוף שלי הרגיש שאני צריך ללכת לאימון. אמרתי לבנות שבינתיים אני פה ולא יודע מה הלאה. ואז נסעתי לבית החולים והודיעו לי שזה נגמר. לא הספקתי להתעסק כמעט בכדורסל. אני לומד ומנסה, כל הזמן בטלפונים, אבל אין ספק שזה אירוע שהשפיע, משפיע וישפיע על הקבוצה.
הוא מאוד חסר לי עכשיו. אנשים אומרים לי "זה דרכו של עולם ואין מה לעשות". ואני מבין את זה, אני לא ילד. אבל נוצר פה בור עצום בחיים שלי, משהו שדורש את הזמן שלי עם עצמי כדי להתמודד. אבל לא היה לי את הזמן הזה בגלל הסיפור סביב הקבוצה. באחד מימי השבעה, בשעת לילה מאוחרת, ישבתי עם רועי ועשינו "חפיפה". לא הייתה לי דקה להיות אבל".
לא כל מאמן היה לוקח על עצמו את עתיד המועדון במצב כזה.
"ביום המשחק מול רמה"ש ישבתי בקומת הקרקע של הבניין בו יושבת הבקרה ובמשך שעה וחצי חשבתי אם אני מציל את המועדון הזה או לא. אם אני ממשיך ונלחם ועושה את הכל כדי שנמשיך. אבל ידעתי שכל הדבר הזה, כל ההישגים שעשינו בשנים האחרונות, כל המועדון שקם פה, לא היה קיים בלי אבא שלי, שתרם המון מזמנו ומכספו. ידעתי שמה שעומד על הפרק הוא מפעל החיים של אבא".
אחרי המשחק מול רמה"ש יצאה ליגת העל לפגרה בת שבועיים ומחצה, שבאה בדיוק בזמן עבור הפועל "בני" פ"ת. "אני מקווה שזה יעזור לנו, אבל אין לדעת", אמר סלע, "יהיה קשה לשחזר את מה שעשינו בשנתיים האחרונות, כשהעפלנו לפלייאוף העליון. יש לנו סגל צעיר, עם שחקניות שעוד צריכות להוכיח את עצמן. הסיטואציה המוכבת בה אנחנו נמצאים לא תוסיף ואי אפשר להתעלם מזה. אבל אנחנו נמשיך להילחם".
ביום חמישי הקרוב (18:45) לפני משחק הליגה מול העולה החדשה מכבי חיפה ייערך טקס לזכרו של בני סלע באולם תיכון "יצחק שמיר" בעיר. על הקווים יעמוד, כאמור רועי לזר, שקיווה לקחת שנת חופש מכדורסל, אבל נקרא לדגל שבועיים לפתיחת העונה. "בני והפועל פ"ת היו הראשונים לתת לי צ'אנס בליגת העל וזאת הייתה זכות עבורי להיות מסוגל לגמול להם בסיטואציה הקשה הזאת", הסביר לזר, "באתי לזמן שיצטרכו אותי ולאיזה תפקיד שיידרש. עבדתי בתיאום מלא עם גיל וניסיתי לעשות זאת לפי דרכו. הדגשתי לשחקניות שאני בא על תקן של עוזר מאמן ואם אידרש לכך, אמשיך לעשות זאת גם אחרי שגיל יחזור. אני ישן בתקופה הזאת שלוש שעות בלילה, כי אני ממשיך בעבודתי כמנהל ארגוני באליצור פ"ת.
"לא תכננתי את זה, אבל אני אוהב לאמן כדורסל ובלי קשר – גיל ואני חברים טובים וחברות אמיתית נמדדת ברגעים הקשים, לא ביפים".
איך השחקניות מתמודדות?
"הקבוצה עברה טלטלה עוד לפני שהחלה העונה. כמו שלנו המצב לא ברור וקשה לנו, אין ספק שגם הן בחוסר ודאות. הקבוצה צריכה להיכנס לתלם, לסדר, בתקווה שזה יקרה בהקדם. יש חומר לעבוד איתו. המשחק מול חיפה צריך לתת שקט למערכת, אבל גם יכול לייצר לחץ ולכן נצטרך לדעת להתכונן כראוי ולנטרל את כל רעשי הרקע, עם כל הקשיים".
