המועדון, שמתאמן במתנ"סי "שרגא רפאלי" ו "נפלאות" בעיר, הגיע בסגל חסר לתחרות ובעיקר ללא ברוך שמאילוב, המדורג רביעי בעולם, מאחר ובשבוע הבא הוא צפוי להתחרות בתחרות גדולה בצרפת ובמועדון לא רצו לסכן אותו. "ויתרנו על ניצחונות בטוחים במשקל שלו", הסביר ורדי האב. שמאילוב, בכל מקרה, הגיע לאילת ועודד את חבריו לקבוצה.
כתוצאה מכך במועדון נאלצו לעשות שינויים – עידו רבין (18), אלוף ישראל לנוער, התחרה במשקל 60 ק"ג. ליאור רפאלוב, הצעיר מרבין בשנה, ומתחרה איתו באותה קטגוריית משקל, נאלץ להתחרות במשקל 66 ק"ג. השניים, אגב, חולקים את המקומות 1 ו-2 בארץ ובקרוב יתמודדו זה מול זה על אליפות ישראל.
את מקומו של שמאילוב במשקל 73 ק״ג מילא החיזוק שהגיע מהוד השרון, עומר מיארה הצעיר, שניצח בכל הקרבות בהם התחרה.
למשקל 81 ק"ג הוקפץ הקפטן הוותיק של המועדון, ברק שורקי בן ה-44, אלוף ישראל לסניורים (וותיקים). "עד היום, כשברק מגיע להתאמן, כל הספורטאים במועדון מסתכלים עליו בהערצה והוא נותן המון מוטיבציה לצעירים", סיפר עידן ורדי.
ורדי עצמו שב והתחרה בתחרות במשקל עד 90 ק"ג, שהיא גם גבוהה מזאת שהוא רגיל אליה, אולם הקושי העיקרי היה שהספורטאי המוכשר בן ה-22 פרש למעשה מהשתתפות בקרבות בשנה האחרונה, עקב רצף פציעות וניתוחים בכתף ובמותן. "ניסיתי לחזור כמה פעמים, אבל בכל פעם קיבלתי מכה כואבת והלב נשבר", סיפר ורדי, "הגעתי למסקנה שהחלום הגדול על מדליה אולימפית צריך להשתנות. עכשיו החלום הוא להוביל את החבר'ה הצעירים של המועדון להישגים האלה.
אני לא בשיא כושרי, אבל חזרתי עבור המועדון. זאת תחרות שחייבים להשתתף בה. אין ברירה אחרת".
במשקל הפתוח (מעל 90 ק"ג) לא היה לקבוצה מתחרה, כך שהיא למעשה החלה כל תחרות מול מועדון יריב בפיגור 1:0. למרות זאת, מספר עידן: "הגענו כדי לזכות באליפות. באנו בגל חסר, רק אנחנו, המשפחה המורחבת וידענו שיהיה קשה, אבל שום דבר לא עניין אותנו".
המועדון מפתח-תקוה ניצח ברבע הגמר את אילת ובחצי הגמר, בו נטל חלק כספורטאי גם דור ורדי, המאמן שפרש לפני שנים ארוכות והפיל את יריבו באיפון מהדהד, גבר גם על חולון. בגמר, כמו בשנה שעברה, המתין המועדון מבת ים. אחרי שש קרבות לא הושגה הכרעה והתוצאה הייתה 3:3. בקרב האחרון ניצח עידן ורדי המותש את יריבו באיפון. על פי התקנון, במצב של שיויון מגרילים את אחד המשקלים ולפיו נקבע הקרב שיכריע את הזוכה. "אם היה עולה בגורל המשקל הפתוח, הם היו זוכים בניצחון טכני, לכן כשעלה המשקל שלי, כולם שמחו, אבל אני הייתי גמור", הודה עידן, "אני לא מתאמן כמעט, מקסימום פעם בשבוע. לא בניתי על קרבות ארוכים ופתחתי חזק כדי להכריע אותם מהר. מה עושים? אין יותר מדי זמן לחשוב. ניערתי את הידיים, הסתכלתי על אבא ועל אחי, על כל הספורטאים מהמועדון שהגיעו במיוחד לאילת, נתנו לי גב וקראו בשמי. עליתי בידיעה שאני חייב לשחזר את הניצחון ושמתי את העייפות בצד".
איך נערכים לקרב שני מול אותו יריב בתוך כמה דקות בענף טקטי כמו ג'ודו?
"הקרב השני יותר קשה. היריב פתח חזק כדי לנקום. הוא חיפש אותי בכל מיני תרגילים והיה מוכן אליי. בקרב ג'ודו אתה לא חושב הרבה, אתה פשוט מרגיש את היריב. יש אולי טקטיקה לפתיחה, אבל גם לצד השני יש. אתה צריך לבוא פתוח, לדעת הגיב ולהיות מרוכז. הצלחתי לתפוס אותו בתרגיל אחר ולהפיל אותו".
אחרי 2:38 דקות של קרב, עידן ורדי הפיל את יריבו, קיבל איפון והאליפות חזרה לפ"ת. "הצבעתי על הקעקוע של ידי עם האות V שפירשו גם ורדי וגם ויקטורי (ניצחון)", שיחזר האלוף הנרגש, "אבא, אחי ואני עשינו אותו והוא מעיד על הכח שלנו כמשפחה וכל המועדון הוא חלק ממנה. ההתרגשות גדולה, גם עבורי וגם עבור הילדים הקטנים של המועדון, שהסתכלו, למדו וקיבלו השראה. הם הדור שלנו וייצגו אותנו בעוד כמה שנים. לא רק את המועדון והעיר, אלא גם את מדינת ישראל. כיף לראות שהספורטאים האלה נותנים בחזרה ומראים כמה המועדון חשוב להם. זה האופי שלנו. אנחנו משפחה".
