ניסיתם פעם לשחק כדורסל על דשא? כדורגל על הקרח? טניס על חול? כנראה שלא ובטוח שניסיון כזה יהפוך את המשחק לחסר ערך ומקור להרבה קטעים לתכנית חדשה של "פספוסים".
אולם בפתח-תקוה, כך נראה, מאמינים שכך אפשר לנהוג והמציאות העגומה עימה מתמודדים בעשור האחרון שחקני ההוקי של מועדון WINGS פתח-תקווה כבר לא משעשעת אף אחד מחבריו.
כבר עשר שנים קיים המועדון ההוקי גלגיליות בעיר והוא קוצר לא מעט הצלחות וניצחונות וזאת למרות שהוא המועדון היחיד בליגה שלא יכול לארח משחקים בביתו ומתאמן על מגרש שאינו תקני למשחק המורכב. הסיבה? פשוט אין כזה בעיר. בכורח הנסיבות, כל 600 השחקנים שעברו במועדון (כיום פעילים בו כ-130 שחקנים ושחקניות מגיל ארבע ועד 60) מתאמנים במגרש הכדורסל/רגל הסמוך למתנ"ס "עולמות" בעיר, כשאימוני ההוקי הקרח נעשים בהיכל הקרח בחולון.
את המועדון ייסד שחקן נבחרת ישראל בהוקי, מקס בוז והוא מאמן את כל קבוצות המועדון עד היום.
אך בעוד את העניין הקרח עוד ניתן לקבל (קיימים רק שני מגרים תקניים בכל הארץ), במועדון זועמים על ההתעלמות לה הם זוכים בכל הקשור להוקי הגלגיליות. "יש התפתחות אדירה להוקי בארץ", מספרת נירית, אם לילד המשחק במועדון, "בכל הארץ יש לא פחות מ-30 ערים ויישובים, חלקם קטנים מאוד, עם מגרש ייעודי להוקי "רולר". נבחרת ישראל בהוקי זכתה לאחרונה באליפות העולם דרג ג' ועלתה לדרג ב', שחקנים מהמועדון שלנו יוצאים לנבחרות הצעירות והבוגרות אנחנו הקבוצה היחידה בליגה הישראלית שלא מארחת משחקים וכל משחקיה הם משחקי חוץ. הרבה מהשחקנים שעזבו, עשו זאת בגלל היעדר המתקן. לאורך השנים, הצלחנו להיות רוב הזמן בצמרת הטבלה, אבל אליפות לא לקחנו, כי האימונים לא תואמים את המשחקים".
סרטון מחאה שיצר זיו אפלברג עבור המועדון. קטע מתוך הסרט "עולמו של ווין":
מגרשי ההוקי גלגיליות שונים במהותם ממגרשי האספלט עליהם משחקים כדורסל וקט-רגל. הם דורשים משטחי בטון וציפוי מיוחד. "אנחנו משחקים על אספלט והציוד, שגם ככה יקר וממומן כולו על ידינו, נשחק ונהרס כל הזמן", מספרת אורית, אם נוספת מהמועדון, "אנחנו מחליפים את המחבטים והגלגלים ללא הפסקה. כיוון שהמגרש מקורה רק בחלקו, אם יורד קצת גשם, האימון מבוטל. אי אפשר להתגלגל על מגרש רטוב". יש לציין כי המועדון לא זוכה למימון וכל ההוצאות הם על הורי השחקנים.
בעיה חמורה נוספת, המתעוררת מהיעדר מגרש תקין נעוצה בעובדה שבמגרש הוקי יש חומה המקיפה את המגרש והיא חלק מהמשחק. "השחקנים משתמשים בה כעוד שחקן, כדי למסור, לחלוף על פני שחקנים וכו'", מספרות האימהות, "במגרש שלנו אין את האפשרות הזאת והשחקנים צריכים לשחק עם הקיר, אבל להתאמן בלעדיו. זה יותר המון בעיות. מעבר לכך, אין מיגון רשתות מסביב למגרש, שאמור להגן על הצופים מפני חבטות בדיסקית (המשמשת ככדור)".
לדברי הורי המועדון, לאורך השנים נעשו כמה וכמה פניות לעיריית פ"ת, בבקשה שזו תסייע למועדון ותקים מגרש ייעודי בעיר. "מבדיקות שערכנו, לא מדובר בהשקעה שעולה על 200 אלף שקלים", אומרת נירית, "זאת גם לא משימת בנייה מורכבת. רק צריך לעשות. נוכל סוף סוף לארח פה קבוצות, השחקנים יוכלו להתאמן כמו שצריך והספורט הנהדר הזה יוכל להמשיך להתפתח וללכת עוד כמה צעדים קדימה. זה ספורט שמשלב תחרות, אבל הוא גם קהילתי וחברתי. יש לנו במועדון עולים מרוסיה, לצד ותיקים והחיבור בין כולם מקסים".
קטע מאימון הקבוצה. צילום: זיו אפלברג
ואכן, כשהגעתי לאחד האימונים של המועדון, בערב יום ראשון, עשרות צעירים הקיפו את המגרש, שיחקו באגרסיביות, אבל לא באלימות וקל מאוד היה להתרשם מהאהבה הגדולה למשחק. "אנחנו בתהליכים מול העירייה כבר כמה שנים", מסכמת אורית, "כבר הקצו לנו שטח ואז שינו את הייעוד. יש פה פוטנציאל לעשות משהו מדהים. אנחנו לא רוצים לבוא על חשבון אף אחד, לא להפריע לאיש. אבל עכשיו הגיע תורנו".
מעיריית פ"ת נמסר בתגובה: "לקבוצת הוקי גלגליות הישגים מרשימים וזאת על אף שהם מתאמנים במגרש שאינו מותאם לפעילותם. עיריית פתח תקוה בדקה את האפשרות להקמת המגרש המתאים ושיבצה את הקמתו בתכנית האב בתחום הספורט, לקראת שנת 2020. אנו מצרים על אי הנוחות אך חשוב לציין כי גם בעת הקמת הענף בעיר היה ידוע לכל המעורבים והמשתתפים כי אין בעיר מגרש מתאים לאימונים".
בקבוצת ההוקי לא מתרשמים מתגובת העירייה ומתכוונים לצאת בפעולות מחאה והסברה, על מנת לזעוק את זעקתם ולקבל את אשר מגיע להם. בין השאר, החלו להחתים עצומה, הן ברשת האינטרנט והן ברחבי העיר ובכוונתם להגיע לאחת מישיבות מועצת העיר הקרובות בכדי להעלות את מצוקתם על סדר היום. בהמשך, הם מבטיחים, צפויות עוד הפתעות נוספות. וממי שכבר עשר שנים מצליח לנצח כנגד כל הסיכויים, אפשר לצפות כי לא יוותרו עד אשר תושג מטרתם.
