כשביקשתי לראיין את תומר בנבנישתי, קשר קבוצת הנוער של מכבי פ"ת ומי שחתום על אחד הרגעים הכי דרמטיים של הקבוצה בשנים האחרונות, הוא לא מיהר להסכים. בסוף, אתם מבינים, הוא ניאות לעשות זאת, אבל כפי שהסביר אבא שלו אבי "הוא צנוע מטבעו והוא לא חושב שעשה משהו מיוחד".
אבל הוא עשה משהו מיוחד. מאוד מיוחד. אל תתנו לצניעות הזאת להטעות אתכם.
מכבי פ"ת יצאה בשבת האחרונה למשחק חוץ מול האלופה מכבי חיפה. בדקה ה-90 עלתה המארחת ליתרון 1:2 וקבוצתו של בנבנישתי נראתה כצועדת אל עבר הפסד בכורה העונה.
"ספגנו את השער, לקחנו את הכדור, שמנו במחצית המגרש והתחלנו לתקוף", סיפר בנבנישתי, "בהתקפה האחרונה של המשחק, ארד בר, שכבש את השער הראשון, קיבל כדור באגף. אני אוהב לעשות תנועות לעומק, באתי מקו השני והוא מסר לי כדור מצוין. נשארתי לבד מול השוער ובעטתי לפינה הרחוקה". באותו קור רוח שתיאר את כיבוש השער, הבקיע אותו בנבנישתי.
השופט אפילו לא חידש את המשחק. אתם יכולים לנחש את הטירוף שאחז בתומר וחבריו. "אנחנו קבוצה עם הרבה אופי והאמנתי שנוכל להשוות שוב", אמר הקשר הכובש, "היינו באטרף, אבל מהר מאוד ירדתי חזרה לקרקע. אני לא מרשה לעצמי לרחף יותר מדי".
בעקבות הנקודה שחילצה בחיפה, שמרה מכבי על מאזן נקי מהפסדים, עם חמש נקודות אחרי שלושה מחזורים. "היה לנו פספוס גדול נגד סכנין במחזור השני (0:0), אבל העונה עוד ארוכה ונוכל לעשות דברים גדולים", הבטיח בנבנישתי. עד כמה גדולים? הכי גדולים. "אנחנו רוצים לעשות דברים יפים וללכת על כל הקופה, בליגה ובגביע", פסק, "אני מאמין שיש לנו סגל מצוין, מאמן מצוין ושיתוף פעולה מצוין ואפשר להדיח את מכבי ת"א וחיפה מתואר האליפות".
תומר בנבישתי עדיין לא חגג 18 (יעשה זאת בינואר), אבל הוא כבר משחק עונה שנייה בקבוצת הנוער. אשתקד הוא הוקפץ מנערים א', אחרי משחק אימון מוצלח, בו צד את עיניו של מאמן הנוער, אורי אוזן. "אורי משפר מאוד את המשחק שלי, נותן הרבה מעצמו ומקנה לי הרבה מאוד ביטחון", סיפר בנבנישתי.
שנה לפני שהוקפץ, עדיין שיחק הקשר בהפועל ראשל"צ. כשיהונתן שמל, מנהל החטיבה הצעירה במכבי, הגיע אליה מראשל"צ, הוא סיפר לאנשי קבוצתו החדשה על הנער המוכשר ומכבי שילמו לא מעט כסף כדי להעבירו לשורותיה. "ראשל"צ מועדון נהדר ותמיד יהיה הבית שלי, אבל ידעתי שבמכבי פ"ת אוכל להתקדם ולקבל הזדמנות אמיתית בקבוצה הבוגרת של מועדון גדול", הסביר בנבנישתי את המהלך, "בינתיים אני לא מתחרט לרגע שעשיתי את המעבר".
כדורגל הוא משחק מגיל שש, אבל אביו מספר שעוד לפני כן כבר היה צמוד לכדור. "היה לנו ברור מגיל צעיר שיש לו כישרון, שאפשר לפתח", סיפר אבי שבעצמו היה כישרון לא קטן שמעולם לא מומש, "לא רציתי שיגשים את החלום שלי, אלא את החלומות שלו". תומר: "ההורים מלווים אותי לאורך כל הדרך ועושים עבורי המון. אני חייב להם את כל ההצלחה".
אופיר לוזון, מנהל מחלקת הנוער, סיפר על התכשיט מראשל"צ: "תומר שחקן מצוין, עם רגל שמאל אדירה, יכול לשחק בכמה תפקידים באמצע, מאוד מגוון. מעבר לכך, הוא אדם נהדר, מקצוען אמיתי שמקדיש את כל חייו לכדורגל. השער נגד מכבי חיפה היה הבונוס על עוד משחק מצוין שבו עבד קשה מאוד. העבודה היא הכח העיקרי שלו".
בנבנישתי שמע את דבריו של לוזון ואמר "גם כשהקבוצה מפסידה, גם כשלא הולך לי, אני יודע שאני חייב לתת את הכל. להרוויח חזרה כל כדור שאיבדתי, לתת ספרינט חזרה להגנה, להתאבד על כל מהלך. זו הדרך היחידה להצליח".
ומה הוא צריך עוד לשפר? "את רגל ימין", פתח הקשר הנער והוסיף "מבחינה פיזית וגופנית, אני חייב להעלות את מסר השריר". כמו כדי להמחיש זאת, השיחה עימו נערכה בצאתו מחדר הכושר ביום החופשי של הקבוצה.
בנבנישתי, תלמיד כיתה י"ב ("לא מזניח את הלימודים") בתיכון "אמית עמל" בראשל"צ (שמצטיין דווקא בכדוריד), הספיק כבר לרשום כמה הופעות בנבחרות הצעירות של ישראל, אוהד נלהב של ברצלונה (וכמובן של מכבי פ"ת), אבל השחקן שהוא הכי אוהב מגיע דווקא מ...ריאל מדריד. לא קשה לנחש במי מדובר. "לוקה מודריץ' שחקן פנטסטי, שתמיד מורגש על המגרש, עושה תנועות לעומק, כובש ומבשל, בדיוק כמו שאני רוצה להיות", סיפר המעריץ, "אהבתי אותו מאז שהיה קטן. בקלאסיקו? שבארסה תנצח ומודריץ' יבקיע". החלום הגדול שלו הוא כמובן להגיע לרמות הגבוהות באירופה. רצוי בברצלונה, גם אם יצטרך לשחק מול האליל הגדול. בחיים, הוא כבר יודע, צריך לעשות וויתורים.
