הילה חביה, אחת הספורטאיות הכי טובות ולבטח מגוונות שיצאו מפ"ת בעשור האחרון, הוציאה אמש (חמישי) לאור את ההחלטה שהתבשלה בה תקופה ארוכה - בגיל 33, אחרי כ-25 שנות עיסוק בספורט, היא תולה את הנעליים ופורשת ממשחק פעיל.
כמעט את כל הקריירה העבירה בהפועל פ"ת, תחילה ככדורסלנית ואח"כ על הדשא הירוק ותמיד בהמון כישרון ובעיקר אהבה עצומה לספורט.
הילה נולדה וגדלה בפ"ת. אביה היה שחקן מכבי פ"ת ואחיו שיחק בהפועל. היא החלה לשחק כדורגל בשכונה, עם הבנים, כבר בגיל 7 ובחלוף שלוש שנים עלתה על מגרש הכדורסל. ב-1999 הייתה שותפה לאחד ההישגים הגדולים של ספורט הנשים בעיר, כשזכתה עם קבוצת הנערות של המועדון בגביע המדינה.
אחרי שירות צבאי וטיול לדרום אמריקה, היא חזרה למגרשים והפעם לכדורגל. למעט עונה אחת, בה יצאה להתאווררות ברמת השרון וקרית גת, היא שיחקה את כל שנותיה בהפועל פ"ת, מרביתן כקפטנית וכשחקנית המובילה והפכה לסמל הגדול של המועדון ושל הענף בעירה. בנוסף, היא אף זומנה לנבחרת ישראל.
בסיום העונה האחרונה, החליטה על פרישה מכדורגל. לפני פתיחת משחק הליגה האחרון של העונה, נערך לחביה טקס פרידה מרגש. עינייה של הילה, לא נותרו יבשות. צפו בטקס. צילום: ההתאחדות לכדורגל.
אמש, כאמור, הודיעה רשמית על החלטה, בפוסט מרגש בעמוד הפייסבוק שלה.
"לקח לי הרבה זמן להעלות את הפוסט הזה, אולי כי זה מעין חותם רשמי ואחרון לכך שאני פורשת ותולה את הנעליים", פתחה חביה, "נראה לי רק מי שספורטאית אמיתית יכולה להבין את התחושות שיש לי.
"הספורט הקנה לי כל כך הרבה דברים בחיים ואורח חיים כספורטאית עיצב את אישיותי וחלק גדול מהאופי שלי כיום הוא בזכות הספורט".
על הסיבות שהביאו לפרישתה כעת כתבה חביה: "ההחלטה לפ]רוש הגיעה אחרי שהבנתי שלא קל לנהל חיים כפולים ככדורגלנית מקצוענית ומתכנתת בחברת הי-טק, מכל הבחינות – פיזית, זמינות ועוד. כמובן שמגיע השלב שיש שאיפות נוספות בחיים. אבל הרעב, הרעב והתשוקה לא נגמרו ואולי גם לא יגמרו לעולם".
לסיכום ביקשה חביה להודות לכל מי שעמד לצידה ומאחוריה בדרך הארוכה: "זאת הזדמנות טובה להגיד תודה למועדון הפועל עירוני פ"ת בו העברתי את כל הקריירה שלי.
במיוחד להנהלה בשנים האחרונות, שבזכותם שנותיי האחרונות במועדון היו הכי קרוב לכל מה שחלמתי וניסיתי לעשות בכוחות עצמי שנים קודם לכן, שנים של מקצוענות ויחס שמגיע לשחקניות כדורגל. ולבסוף אפשרו לי לסיים את הקריירה שלי בכבוד עם טקס פרישה לעיני כל האהובים והאנשים היקרים בחיי. (תודה רבה לכל מי שהגיע)
תודה לחברות לכר הדשא שהפכו לאחיות קטנות שלי ונכנסו לי ללב.
אבל התודה הגדולה היא לאהבה שלי, סיוון, שספגה במשך שנים את כל הנלווה לכך, מחוסר שעות יחד ועד ל"דאונים" אחרי הפסדים.
תמיד האמנתי שהדרך חשובה יותר מהכל ושצריך להילחם עד הסוף.
מקווה שאצליח בעתיד להעביר גם לדורות הבאים את העקרונות והערכים שאני מאמינה בהם.
פורשת בדמעות אך מלאת גאווה.
הילה חביה 7, קפטנית הפועל עירוני פ"ת כדורגל נשים".
הפוסט זכה לתגובות רבות. דדה בר כליפא, המאמן האחרון שלה בהפועל פ"ת, כתב: "הילה יקירתי, הגדולה שלך היא שהותרת אחרייך מורשת, לא כל שחקנית יכולה להגיד דבר כזה. הדוגמא לחברותיך לכר הדשא היא מהמעלה הראשונה. בדור החדש בו הערכים טיפה שונים מאלה שעליהם בני דורי התחנכו, אני שמח שהתמזל מזלי לאמן מישהי שידעה מה ערכם של נאמנות למועדון ומחויבות לקבוצה. אני בטוח שנמצא יחד את הדרך שבה תעבירי מהידע והאישיות לדור הבא. מאחל לך חיים מלאי חוויות ואושר לפחות כמו שחווית בכדורגל. אני רוצה שלא תשכחי שבעצם הפרישה שלך הפסדנו גם שחקנית וגם צלמת".
רחל שטיינשניידר, חברתה לקבוצה, כתבה: "קפטנית יקרה! היית לי לדוגמה, ממך ראיתי איזה ערכים נחוצים לספורטאית כדי להוביל קבוצה לניצחון ובאותה נשימה להרים את הקבוצה אחרי הפסד. תחרותיות, מחוייבות והרבה הרבה נשמה! שמחה שזכיתי להכיר אותך. אין לי ספק שתצליחי בכל אשר תפני".
פאולה אוגרטה, החלוצה הארגנטינאית של הפועל פ"ת, סיכמה את היכרותה עם הילה בספרדית: "בזמן קצר, הפכת להיות אדם כל כך חשוב עבורי, שפתח את ידיו בשבילי מהדקה הראשונה. קשה למצוא אנשים כאלה בחיים – מקצוענית אדירה וחברה. תודה לך".
