ב-7 באוקטובר, התעוררה נבחרת הכדורגל של קטועי הגפיים, ששהתה בבלגיה בטורניר ליגת האומות, עם החדשות הנוראות שהגיעו מישראל. "קיבלנו החלטה שאנחנו יוצאים למשחק למרות שהלב והדאגות היו מופנות כולם למה שקורה בארץ", מספר המאמן שרון פז.
השחקנים עמדו בהמנון ודמעו מהתרגשות אבל עלו לכר הדשא והביסו את בלגיה המקומית 1:4. אחרי שהנבחרת סיימה ב-0:0 עם יוון ואוקראינה היא נסעה באוטובוס לאמסטרדם, ובזכותו של יעקב שחר, נשיא מכבי חיפה שדאג להם לכרטיסי טיסה, הם נחתו בישראל.
42 אלף צופים
הנבחרת המיוחדת הזו הוקמה על ידי צח שחרור, שרגלו נקטעה בגיל 30, בעקבות תאונת דרכים שעבר בגיל 8. "חיפשתי קבוצת כדורגל לקטועי גפיים ולא מצאתי כזו", הוא סיפר. בשלב מאוחר יותר, כשצפה בגמר אליפות אירופה לקטועים עם 42 אלף איש ביציעים, החליט להקים את נבחרת ישראל לקטועי גפיים ומינה למאמן את שרון פז, שאימן עד אז במחלקות ילדים ונוער, וקבוצות נשים.
שחרור: "בשבילי זו התגשמות של כל חלום אפשרי - תמיד ישבתי בצד והיום לא רק שאני משחק כדורגל, אלא גם נוטל חלק בקבוצה שמייצגת את ישראל בעולם. חיפשתי פשוט לשחק כדורגל כמו ילד בשכונה להצטרף למשחק אבל כאן זה פשוט היה ענף שלא היה קיים. בשבילי אין זכות גדולה מזו. אני מאד אוהב כדורגל ותמיד הייתי סביבו. גם כעורך דין ייצגתי מועדוני כדורגל. האמנתי שלא ייתכן שבאירופה יהיו נבחרות כדורגל קטועי גפיים, אבל לא בישראל.
"לאט לאט הצטרפו שחקנים, חברת ההשקעות אלשטושלר שחם ושחר פרשו עלינו חסות ויצאנו לדרך. הוגדרנו כעמותה שהוזמנה להצטרף לאיחוד האירופי ולאיחוד העולמי וכבר העפלנו ליורו בפולין ב-2021. השתתפנו בחמישה טורנירים גדולים וזכינו בשניים מהם".
ניפגש במגרש
על פי החוקים במשחק כדורגל לקטועי גפיים, זמן המשחק הוא 25 דקות בכל מחצית. אין נבדלים, השוערים הם קטועי יד, ההרכב מורכב משישה שחקני שדה ואין הגבלת חילופים. המגרש שעליו משחקים הוא בגודל של 60x40 - שלושים מ' פחות מאשר מגרש כדורגל תקני-מקצועני.
הנבחרת שהוקמה בינואר 2020, מגדילה למרבה הצער את קאדר השחקנים שלה, במיוחד אחרי הפציעות הרבות של חיילים ואזרחים במלחמת חרבות ברזל. כרגע היא מונה שלושה שוערים ו- 16 שחקני שדה. אחד מהם, הכדורגלן בן בנימין שהוא וחברתו גלי נפצעו מרימון אחרי שהתחבאו במיגונית כשנסו על נפשם מהמסיבה בנובה - מצא בנבחרת הזו, תחליף לקריירת הכדורגל שלו שהופסקה בעקבות הפציעה אחרי ששיחק בליגה א' ובמספר קבוצות מהליגה הלאומית.
"אני שמח שאני יכול לקחת חלק בנבחרת ושיש לי מקום שממלא לי את החלל שנפער בכדורגל ואני מחכה כבר ליורו שבו נשתתף. אם היתה לי את רגל ימין כנראה שהייתי מעל הרמה פה למרות שהרמה כאן טובה. אתה רץ על הידיים וקופץ על רגל אחת, אין יכולת עם הכדור כמו עם שתי רגליים וזה לא אותו דבר אבל זו נחמה גדולה. אני חשבתי בשלב מסויים שלא אלך על הרגליים. לא ידעתי שאלך, שיש בכלל דבר כזה פרוטזה ושאשחק כדורגל. בת הזוג שלי גלי, שנפצעה איתי במיגונית, שמחה בשבילי כי עד שהגעתי לנבחרת היתה לי פקעת של אנרגיה בשיקום שלא הצלחתי לפרוק וזה היה גורם לי לעצבים. הנבחרת הזו בשבילי היא תרפיה והיא גורמת לי להוציא את הדברים הטובים שבי".
עזי בן שאול (49) הוא השחקן המבוגר בסגל. בן שאול איבד את רגלו לפני תשע שנים בתאונת דרכים ובאופן מדהים מתייחס לפציעה שלו בהומור. "אני אומר לכולם שזה כמו פנצ'ר בגלגל. מחליפים גלגל וממשיכים הלאה. יש לנו המון הומור שחור בקבוצה שהיא כמו משפחה. אם מישהו לא בועט טוב, אומרים לו 'מה אתה נכה?'. אם מישהו לא מוסר שואלים: "ראית פעם רגל רודפת אחריך?'. אני מנסה להראות לחבר'ה הצעירים, כולל החיילים שנפצעו במלחמת חרבות ברזל, שאפשר לנהל אורח חיים רגיל לגמרי, הדבר היחיד הוא שאין לך רגל אבל אתה יכול לעשות הכל. אני את הרגל שלי קברתי בבית העלמין ומאז אני עולה לרגל".
שקד ביטון בן ה-22, חייל גבעתי, נפצע בסוף נובמבר במהלך הלחימה בעזה כשנורה מכדור של צלף ברגל ובבטן וכתוצאה מכך איבד את רגל ימין. "כשהייתי במחלקת טראומה הגיעו אליי שלישיית מה קשור ושלום מיכאלשווילי אמר לי שהוא משחק פוצ'יוולי עם קטוע רגל. הוא ארגן מפגש וצח הגיע אליי לבית החולים והסביר לי על קבוצת הכדורגל ועל הסיפור האישי שלי ומה כן אפשר לעשות עם פרוטזה".
אבירן אוחנה נולד עם רגל קצרה ועבר כמה ניתוחים וכיום ההפרש בין הרגליים הוא תשעה סנטימטר. "אני עדיין עומד בקריטריון", הוא אומר בחיוך, "כי אני עם רגל אחת באוויר. הצטרפתי לפני שנתיים דרך חבר שהתאמן איתי בכדורסל בספיבק, מרכז ספורט לאנשים עם מוגבלויות, ועניין אותי להצטרף לנבחרת. זו חוויה מדהימה וסגירת מעגל כי לא הצלחנו להיות כדורגלנים מקצועניים אז עושים את בצורה אחרת. אנשים כאן מדהימים ואנחנו נפגשים גם מחוץ למגרש וכולם מחבקים את כולם".
בן ממן כדורגלן בעברו שעבר תאונת אופנוע כשליח פיצה במהלכה איבד את רגלו. "הצטרפתי לנבחרת וזה סוג של חלום. היה לי עתיד מזהיר לפי מה שאמרו עליי ובהתחלה שנכנסתי לנבחרת אמרתי 'אני משחק כדורגל כמו נכה' וממש הייתי בדיכאון, אבל היום זה כבר יורו וריגוש שאין בכדורגל רגיל".
יורו טריפ
בתחילת יוני תצא הנבחרת ליורו בצרפת, בו ישתתפו בסך הכל 16 נבחרות. המאמן פז, שאימן בעבר קבוצות ילדים נערים ונשים, הוא גם אביו החורג של סאן מנחם. הוא מתייחס לכל אימון וכל משחק כאילו מדובר בגמר גביע העולם. הוא לא עושה לאף אחד הנחות בגלל המגבלה שלו, אם כבר, הוא גורם להם להרגיש שהם נמצאים במסגרת רגילה ותחרותית לגמרי.
"יש דברים שאפשר ללמוד בקורס מאמנים ויש דברים שלא" הוא מסביר. "אני מבקש מהם לתת הכל בכל אימון ובכל משחק ואם לא, אני קורא אותם לסדר בדיוק כמו שקורה במועדונים בליגת העל. אנחנו פה כדי לנצח, כדי לייצר קבוצה שיש לה משמעת טאקטית, שהיא באה לכל משחק כדי לשחק את הכדורגל שלה" הוא מסביר.
הנבחרת תמריא לצרפת בסוף מאי ובראשון לשישי יחל היורו. הבית אליו הוגרלה ישראל הוא מאתגר כי יהיו שם תורכיה, אלופת העולם, אירלנד ואזרבג'ייאן. "נסתכל בלבן של העיניים לכל נבחרת", אומר פז, "אנחנו מאמינים בעצמנו ובאים לעשות את המקסימום".
שמונה הנבחרות שיעפילו לרבע הגמר (שתיים מכל בית) יזכו בכרטיס אוטומטי למונדיאל וזו בדיוק המטרה של הנבחרת. "לא רוצה לצאת בהצהרות כי יש לנו משוכה קשה כמו תורכיה", אומר בן בנימין, "אבל נבוא לתת הכל ולייצג את הדגל ואת המדינה בכבוד". שקד ביטון כבר לא יכול לחכות: "אנחנו באים לתת בראש", הוא אומר.
קראו גם:
אוחנה חולם, "להביא גביע אבל צריך להיות ריאלי. קשה לי להאמין שנעבור את הבית כי מדובר בבית קשה, אבל אלה הדברים היפים בכדורגל, וגם אנחנו רוצים להיות סינדרלה. במיוחד מול תורכיה, גם בגלל שהיא אלופת העולם אבל בעיקר בגלל שיש לנו כישראלים חשבון כללי איתם. זה מתאים בול דרך הכדורגל להראות להם מי אנחנו למרות שברור שיש להם איכויות".
בן ממן מסכם: "בואו נגיע לטופ 8, נשיג את הכרטיס למונדיאל ואחר כך נראה".