בימים אלו נבנה לראשונה בתולדות העיר, בפארק דדו בסירקין הסמוך למגרשי האימונים של הפועל פתח־תקוה בכדורגל, מסלול אתלטיקה חדש לרווחת התושבים ובעיקר לספורטאים שיחלו שהפרויקט יקרום עור וגידים. נכון, לא מדובר באצטדיון אתלטיקה מפואר, תקני (מסלול בהיקף של 300 מטר במקום 400) או בעל רצפת רקורטן משובח, אבל זה טוב לעין שיעור מהמסלולים המאולתרים ברחובות הפתוחים שבהם משתמשים כרגע אתלטים ותושבים בעיר.
למרות הבעיות והתנאים הלא פשוטים, האתלטים הבכירים בעיר מצליחים להחזיק בלא מעט משיאי ישראל בריצות הבינוניות והארוכות. שניים מתוכם, גירמה אמרה (לשעבר שיאן ישראל לריצת מרתון) ואיימרו עלמיה (שיאן ישראל בריצת עשרת אלפים מטר) כבר השיגו את הקריטריון להשתתפותם באולימפיאדת טוקיו בקיץ הבא.
כדי להבין את מצב הענף בעיר וההכנות לאולימפיאדה, נפגשנו לשיחה עם הנציג האולימפי איימרו עלמיה, הרץ גזאצ'ו פנטה והמאמן גזאצ'ו יוסף.
עסק כביש
"כל השבוע אנחנו רצים בסמוך לכביש וזה לא נעים ואפילו מסוכן להתאמן ככה", מספר פנטה. "בתור תושבי פתח־תקוה היינו צריכים לנסוע להרצליה, לוינגייט ולהדר יוסף להתאמן. כשבניית האיצטדיון תושלם אני מקווה שיהיה אפשר להתאמן קרוב לבית".
יש לך הסבר מדוע לעיר הרביעית בגודלה בישראל בונים רק עכשיו מסלול אתלטיקה?
עלימה: "לא, אבל אנחנו שמחים שיש לפחות את היוזמה הזאת. יש לזה מטרה והיא לפתח את האתלטיקה בעיר בתקווה שיגיעו לענף בני נוער מקומיים. בתור ספורטאי אני רוצה לראות דור צעיר ועכשיו תהיה הזדמנות".
מה עוד חסר לכם להגיע לרמות הגבוהות יותר?
פנטה: "כמעט בכל עיר יש מרוצים מאורגנים. אשמח שנתחיל מ־10 ק"מ על בסיס קבוע ואולי יום אחד גם מרתון. אולי ככה תושבי פתח־תקוה יתחילו להכיר את האלופים שיש לנו בעיר".
עלמיה: "אין לנו חדר כושר מסודר, צריך לבנות עוד מסלולים בכל פינה שאפשר. בנוסף, צריך יוזמה של העירייה שתפיץ ותפתח את האתלטיקה. ריצה סוחפת את האנשים וגורמת להם לעשות פעילות".
איך משבר הקורונה השפיע עליכם?
פנטה: "הייתה שנה לא קלה לספורטאים מקצוענים. יש כאלה שהיו צריכים להשתתף באולימפיאדה שנדחתה. האימונים לא היו מסודרים וצריך להקפיד על ההנחיות. לי יצא אפילו לעשות מרתון בתוך הבית, וזה לא היה פשוט".
עלמיה: "בהתחלה זה לא כל כך השפיע עלי, אבל ברגע שהתרגלנו למצב וניסינו לחזור לכושר, גיליתי שחזרתי אחורה. כשקבעתי את הקריטריון לאולימפיאדה הייתי בשיא הכושר וידעתי שיש לי חצי שנה לעבוד קשה לתחרות הגדולה, ואז הכל נעצר ונפגעתי".
מה נראה בעתיד?
פנטה: "אני מאמין שבעוד כמה שנים מישהו בעיר יביא מדליה אולימפית. ברגע שהעירייה תמשיך לתמוך ונראה עוד תשתיות, אין לי ספק שבעוד כמה שנים נראה גם תוצאות".
"לעשות שינוי"
גזאצ'ו, המאמן שלצידם, היה בעברו 24 פעמים אלוף ישראל בריצות של 800 מטר עד עשרת אלפים מטר ולא מפסיק לקדם את הענף בעיר. "הקמת המסלול זו התחלה טובה", הוא אומר. "נכון שזה לא הכי סטנדרטי, אבל הוא ישמש אותנו לצרכים שלנו".
כמה זה באמת יעזור לספורטאים?
"זה יתרום הרבה כי כרגע אין לנו שום פארקים. לפעמים בחושך קשה לצאת לשדות וכשרוצים לפתח יכולות גופניות, צריך מקום מסודר ובית שאפשר לעבוד בו גם בימי גשם עם מסלול ראוי וחדר לציוד. יש בעיר הרבה כישרונות אבל רצים בכירים עוברים לאגודות אחרות. הם צריכים לייצג את פתח־תקוה ונראה לי שראש העירייה, רמי גרינברג, בעניין. אנחנו רוצים לעשות שינוי".
מה מצב הענף בעיר?
"אנחנו עדין רחוקים מערים רבות, אפילו בערד יש אצטדיון אתלטיקה. אין סיבה שבעיר, שיש בה כל כך הרבה תושבים, אין מקום להתאמן בו. מבחינת המרתון עצמו אנחנו מעצמה, מה שלא היה אף פעם. יש חמישה ישראלים שעשו קריטריון לאולימפיאדה ורובם תושבי העיר, ולכן צריך לנצל את המומנטום.
"יש ילדים שצמאים להשתפר ומקום ראוי זה הבסיס. אנשים רצים ברחובות וזה לא כיף. כולם צריכים להתגייס למטרה. לא עושים לנו טובה כי צריכים להרגיש גאווה שיש בעיר ספורטאים כאלה. ילדים בבתי הספר בפתח־תקוה צריכים לדעת מי הם גירמה ואיימרו".
מבחינה מקצועית מה חסר לנו כדי להגיע לרמה הגבוהה ביותר?
"ברמה ההישגית אנחנו כבר בטופ. חוץ מג'ודו והתעמלות אין הישגים כאלה. זה ענף שמאוד קשה להגיע לרמות האלה. מבחינתי, גמר באתלטיקה זה כמו מדליה בענפים אחרים. אני חושב שאנחנו יכולים גם להביא מדליות. מה חסר לנו? יש לנו שתי רגליים, שתי ידיים ולב כמו כולם. רק צריך להשקיע ולרצות.
"קח למשל מדינה כמו שבדיה. לפני עשר שנים הם שאפו להביא מדליה והחליטו להשקיע. כמה שנים לאחר מכן הם הביאו מדליות אולימפיות בקפיצה לגובה ובקרב 7. במה אנחנו שונים? כשהלכתי להתאמן איתם, ראיתי שזה עניין של עד כמה באמת רוצים את זה. הבעיה שכאן רוצים הישגים מהירים בלי בסיס. ברגע שבונים תשתית והיא רחבה, יהיה אחר כך הרבה יותר קל".
משקיעים מיליונים
גרינברג עצמו החליט להרים את הכפפה. "האתלטיקה בעיר במצב טוב", הוא קובע. "למעשה בעיר יש המון רצים, רק שלא היתה אגודה מקצועית שתקלוט אותם למסגרת. אנחנו בונים עכשיו תשתית חדשה. אני יכול להגיד שמרגע כניסתי לתפקיד חל שינוי בפיתוח מתקנים בעיר ורואים את הפירות. אנחנו משקיעים עכשיו למעלה מחצי מיליון שקל במסלול ריצה עבור הספורטאים הרצים".
נראה בעיר יום אחד גם ריצת מרתון?
"בהחלט עלתה מחשבה לכיוון הזה. אני יכול לספר שעד לפני שנתיים לא היה מרוץ בעיר וגם את זה קידמנו. ראינו שהייתה היענות גדולה ואני מאמין שבעתיד נראה פה גם מרתון פתח־תקוה".
מה עוד צריך לשפר?
"תמיד יש לאן לשאוף לשפר. יש לנו מטרה מרכזית להביא כמה שיותר כסף עבור הספורט, הן במתקנים והן בתמיכות. העירייה השקיעה בשנה האחרונה עשרות מיליונים בבניית אולמות, חדרי כושר, שיפוץ והקמת בריכות, מגרשי טניס ומגרשי כדורגל. אנחנו מאמינים שככל שיהיו יותר תשתיות, כך גם נראה יותר ויותר ספורטאים באולימפיאדות ובעוד תחרויות".
פנטה: "כמעט בכל עיר יש מרוצים מאורגנים. אשמח שנתחיל מ־10 ק"מ על בסיס קבוע ואולי יום אחד גם מרתון. אולי ככה תושבי פתח־תקוה יכירו את האלופים שיש בעיר"
גזאצ'ו: "לפעמים בחושך קשה לצאת לשדות וכשרוצים לפתח יכולות גופניות, צריך מקום מסודר ובית שאפשר לעבוד בו גם בימי גשם עם מסלול ראוי וחדר לציוד"
מימין: פנטה, יוסף ועלמיה. "הקמת המסלול זו התחלה טובה" | צילום: אורן אהרוני
