אורי מלמיליאן
חלוץ גדול, ואדם גדול עוד יותר
כבן אדם שמקורב ליהדות כמוני, שביקר בשבעה ומאמין בבורא עולם, אפתח במשפט אחד: שתהיה נשמתו של משה זיתון שמורה בגן עדן. עזבו אתכם רגע מהיכולות שלו על המגרש, כולם ידעו שמשה היה שחקן גדול וסקורר ענק, אבל הרבה אנשים לא הכירו אותו כבן אדם.
הייתה לו ענווה, צניעות, הוא כמו שאמרו פעם 'עמך'. גם כשהוא ניצח משחקים, לא הרגשת שהוא עם האף למעלה. להיפך. אני זוכר אותו עם הראש למטה, חיוך בקצה השפתיים, עם דרך ארץ. שמח בשמחת כולם. לצערנו זה העולם. בסופו של יום אף אחד לא נשאר לנצח ובסוף אנשים הולכים לעולמם.
אגיד את זה כך, למרות שזה יהיה כואב: משה הלך צעיר ויפה. ליבי-ליבי באמת עם המשפחה. שבאמת לא יידעו עוד צער. בטח אחרי המוות המפתיע והבלתי נתפס הזה. תמיד כשבן אדם הולך, אומרים עליו דברים טובים. כולנו מכירים את זה.
אני אגיד משהו ולא בגלל שאהבתי אותו. משה היה חלוץ ענק. באמת, שאם היה חלוץ בסדר, הייתי מספר לכם שהוא היה חלוץ נחמד ואיש מדהים. פה מדובר בשחקן גדול ובן אדם אפילו גדול יותר. התעלולים שלו עם הכדור היו פנומנלים. היתה לו את משיכת הכדור האדירה הזו, בדומה לשלום אביטן, שהפחידה מגנים. הגדולה שלו הייתה שמדובר היה שחקן שהבין את המשחק, גולר, אבל לא רק. היה לו את כל מה שחלוץ צריך. משחק ראש למרות שלא היה גבוה, בנוי מדהים ושחקן טכני.
משה לא ייזכר כאחד מגדולי החלוצים רק בגלל התקופה בה שיחק. אל תשכחו באיזה שנים הוא כיכב. אז לכל קבוצה היה כוכב וחלוץ ענק. היום הוא היה סופרסטאר, מעל הליגה. קבוצות היו פותחות את הארנק ומשלמות הרבה כסף.
שאלו אותי אם אני זוכר משחקים שלו, או אפילו שער מסוים. את האמת, ממש לא. אני פשוט אפילו לא זוכר משחקים שלי. כזה אני. אבל בטוח שכל מי שראה אותו זוכר הרבה יותר ממני, ויש הרבה מה לזכור.
אייל לחמן
אליל ילדות
סיני? מלמיליאן? אוחנה? כנער צעיר שגדל בפתח תקווה, דווקא משה זיתון היה אליל ילדותי. הייתי בן 13, אולי 14, כשראיתי אותו לראשונה - והוא היה פשוט כוכב. מבחינתי, ואני לרגע לא מקצין או מפאר יתר על המידה, משה זיתון הוא אחד החלוצים הגדולים שנולדו בכדורגל הישראלי. כן, אמיתי. אני שלם עם זה ב-100 אחוז.
בדעת הקהל הוא אולי לא נחקק כאחד הסקוררים הגדולים של המדינה, אבל מי שראה אותו - יודע על מה אני מדבר. וזה מבלי שדיברנו על האדם שהוא. בקיצור, אימפריה. מי שזכה לראות את זיתון משחק, נמצא איתי באותו קו.
אעשה השוואות כדי שגם החבר'ה הצעירים יבינו. עבורי זיתון היה שחקן עם דריבל של רונאלדו הברזילאי וניתור של איבן זמוראנו הצ'יליאני. שילוב של השניים במדים הכחולים של הפועל פ"ת במדינת ישראל הקטנה. כוכב כדורגל. והוא היה עבורנו הרבה יותר מעוד כדורגלן. עלם חמודות. בפתח תקווה הוא כבש כל לב אפשרי. אנשים באו לראות אותו משחק והוא היה מחזיר להם את החיוך בסוף 90 הדקות.
עד היום אני זוכר אותו מלהטט בדרבי המאלבסי. שנות ה-80. משחק בצד שמאל ועושה בית ספר לכולם. הייתה לו הטעיה מטורפת. היה מושך את שחקני היריבה והם נופלים כמו קוביות דומינו. זה לא הספיק לו, אחר כך עשה את זה עוד פעם. אתמול חשבתי על משחק אחד בבלומפילד. אני כילד, נוסע ומאחר למגרש, שומע ברדיו שירים ושערים. השיר של שרי 'דם חם' מתנגן בין הדיווחים. פתאום איתות, השיר נעצר והשדר אומר: 'דם חם? חם גם למשה זיתון'. כשהגעתי לאצטדיון ראיתי את השני שלו, מבישול של ציון יוסף בצד ימין.
ביום שישי שעבר, יום לאחר פטירתו הפתאומית, הזכרתי את זיתון בשידור של המשחק מליגה א' - וזה הציף אותי. כי משה זיתון הוא באמת אחד השחקנים שהכי ריגשו אותי בכדורגל הישראלי. אין קבוצה ששיחק ולא היה בה טוב. תשאל אוהדים של מכבי שעריים, הפועל אשקלון, הפועל פ"ת והפעול לוד. נקרע הלב. אגדת כדורגל שהלכה לעולמה.
אלי מחפוד
האיש שטייל באוויר
מושיקו ואני שיחקנו יחד והיינו חברים טובים מאוד. שנה אחרי שעליתי לבוגרים הוא הצטרף להפועל וכבר מהיום הראשון אפשר היה לראות שהוא מקובל מאוד, חברתית ומקצועית.
הוא היה שחקן ברמות הכי גבוהות שיש עם איכויות ייחודיות לו. גם בלי להיות גבוה במיוחד, היה לו משחק ראש מדהים בגלל הניתור והיכולת לשהות באוויר זמן רב, כאילו הוא מטייל שם. הייתה לו יכולת מדהימה באחד על אחד ובעיטה מצוינת. שחקן כמוהו, בכדורגל היום, מסיים כמלך השערים של הליגה.
מעבר לכך, חברתית הוא היה מאוד אהוד ואהוב. הוא התגורר בלוד, אבל כשעבר לשחק בהפועל, למרות המרחק הקצר, הוא שכר דירה בפתח-תקוה והיינו באים אליו כמעט בכל שבוע.
קיבלנו את דבר פטירתו בהפתעה גמורה. עד היום האחרון הוא היה פעיל מאוד, הגיב בפייסבוק, בפורום של הפועל, בקבוצת וואטסאפ של שחקני העבר וגם השתתף בסרטון שעשתה עמותת "הכחולה". תמיד מעורב, פעיל, מביע את דעתו. תמיד מחייך חיוך גדול.
ההלם הוא גדול. זאת אבידה לכולנו.
