מסאי דגו הצליח לשרוד עוד שבוע כמאמן הפועל פ"ת, אבל מערכת היחסים דגו-הפועל עדיין לוטה בהרבה מאוד ערפל.
לראשונה הביע הדירקטוריון אי שביעות רצון פומבי (בקבוצת וואטסאפ, לא חלילה בהודעה מסודרת לתקשורת), לגבי הביצועים של המאמן. מה שבלט יותר מכל בהודעה היא העובדה שהדירקטוריון אפילו לא מסוגל להחליט, ומשחק הלחץ הבוטה מול המאמן שכל כך חיזרו אחריו, לא מכבד את מי שמתיימרים להציג כדורגל אחר.
כן, הפועל כושלת. אבל שוב להחליף את המאמן, מתברר, לפחות על פי הניסיון שלנו בחמש השנים האחרונות, זה לא הפתרון. השאלה הייתה ונותרה האם הפועל חושבת שדגו הוא איש מקצוע ראוי. ומתברר שכן, הרי החתמתו לא הייתה ברירת מחדל.
אז עכשיו, בהנחה שהפועל לא רוצה לחזור על טעויות העבר, היא צריכה לתת לו את כל הכלים כדי להצליח, ובמקום להוציא למעלה ממאה אלף שקלים על פיטוריו, היא צריכה לשבת איתו על השינויים הדרושים בקבוצה, תוך הצבת מטרות חדשות וריאליות, לקראת חלון ההעברות הבא, סוף העונה וזאת שתבוא אחריה.
יותר משדגו ראוי לגבש את הקבוצה מחדש ולהוביל אותה להצלחות מרשימות יותר על המגרש, הנהלת הפועל חייבת לאמץ לעצמה נורמות ניהוליות מרשימות יותר. מה שווה קבוצת אוהדים אם היא פועלת על פי כל אותם קודים ישנים ורדודים.
***
באנגליה, שחטפה מהלומה קשה יותר מישראל בכל הנוגע לתחלואת הקורונה (ולא יצאה לסגר כולל שני אלא קבעה הגבלות דיפרנציאליות), הודיעו השבוע על תוכנית חזרת האוהדים למגרשים החל מה-1 בדצמבר (כן, בעוד פחות שבוע). בדומה למה שתכננו בישראל, אנגליה מחולקת לשלוש רמות של תחלואה על פי ערים ומחוזות. בערים ברמה 3 – תיאסר כניסת צופים, בערים ברמה 2 יאפשרו כניסה של עד 2,000 צופים, ובערים ברמה 1 תתאפשר כניסה של עד 4,000 צופים. אצלנו? למרות שמרבית הארץ צבועה בירוק, אפילו לא קובעים תנאים אבסורדיים לחזרת אוהדים, פשוט מדברים על סגר שלישי. מתברר שלפחות בכל הנוגע לאוהדים, משחק הלחץ של הממשלה עובד יופי.
