קרן גולץ היא פצצת אנרגיה. ב־13 השנים האחרונות הספיקה לזגזג בין אינספור קריירות, עיסוקים ומערכות יחסים. היא הייתה דוגמנית, עורכת דין פלילית, מלצרית, מארחת ותסריטאית והשתתפה גם בשתי תוכניות ריאליטי. בעת האחרונה היא המציאה את עצמה מחדש כיזמית נדל"ן.
גם חייה הרומנטיים של גולץ ידעו תהפוכות — היא נישאה לכדורגלן רן יצחק, התגרשה ממנו כעבור שנה, ועוד לפני שהספקנו לדפדף במדורי הרכילות הפכה מרווקה פריקית שגרה בדירה שכורה בתל אביב לבורגנית מכפר שמריהו ואם לשניים.
"גיליתי שיש בי חוסר עקביות", אומרת גולץ, 29, שגדלה בשכונת גבעת טל בקריית אתא, "אני יכולה להיות טובה מאוד במשהו ולעזוב. אני נקרעת מאוד בין עולם החומר לעולם הנפש". נכון לעכשיו, כאמור, היא בחרה להתמקד בעולם החומר והשיקה אפליקציה בשם Chatlist, לתיווך נגיש בין שוכרים ובין בעלי דירות.
כוכבת ריאליטי
"למה השתתפתי בשתי תוכניות ריאליטי? כי לפעמים אני מקבלת החלטות מטומטמות", מודה גולץ בחינניות. "כנערה נורא רציתי להיות דוגמנית. לא הצליח לי יותר מדי, למרות שנראיתי מדהים אז. השתתפתי בתוכנית כי רציתי לפרוץ לעולם הדוגמנות. ב'נשות הכדורגלנים' השתתפתי כי למדתי משחק אז וחשבתי שהתוכנית תשמש מקפצה. הגעתי לשם על תקן המלומדת, אבל אני יותר מדי ישירה ומנסה להתחכם. הבנתי שאני יוצאת ממש רע בריאליטי, וזה לא משקף את מה שאני. אני מצטערת שהלכתי לתוכנית".
נכווית?
"זו תוכנית שטחית, ואנשים מסתכלים על הבחירה שלך להגיע לטלוויזיה בצורה עקומה. נראה להם שאת צמאה לפרסום. גם היו שאמרו שאני מקנאה בשיר אלמליח, שגם השתתפה בתוכנית. הרגשתי שנפלתי למלכודת של ההפקה, והסכסוך שהיה לי עם שיר יצא מנופח, אבל לא נורא. אני לא לוקחת דברים קשה".
יש סיכוי שתשתתפי בריאליטי נוסף?
"הישרדות זה החלום שלי. זה הכי אני, אבל לא אשאיר את הילדים הקטנים שלי בבית. יצאתי עם בעלי לסוף שבוע בלי הילדים ונקרעתי. הילדים גמרו לי את החיים. הפסקתי לבלות".
עורכת דין
כשהבינה גולץ השאפתנית שלא תהיה בר רפאלי החדשה היא החליטה להשתמש בנתוניה השכליים, ולא הגופניים. היא למדה משפטים במכללת נתניה, התמחתה בתחום הפלילי ועבדה במשרד של קרן נהרי ז"ל, ואחר כך אצל אביה בני נהרי.
"זה משרד הארד־קור", אומרת גולץ. "טיפלתי בתיקים הכי כבדים ומלוכלכים כמו של רוז פיזאם, המאבטח ארז אפרתי, והכי מזעזע, של דניאל אמבש, סוג של גואל רצון. קראתי את התיק עליו והקאתי ברכב".
לא נגעלת להגן על עבריינים מהסוג הזה?
"הייתי חולה על זה, וזה הגועל. לא נגעלתי מעצמי, אבל אני יודעת להגיד שזה מגעיל. היה בי סוג של ניתוק רגשי, וזה איתגר אותי שכלית. הדרך שלי להתמודד הייתה לא להתייחס לנפשות הפועלות אלא רק לעובדות בתיק, כדי לקבל זיכוי או מעצר בית. היום לא הייתי יכולה לעשות את זה. יש לי ילדים, וטיפלתי גם בהטרדות מיניות של ילדים.
"אין ספק ששכחתי את המצפון שלי ונכנסתי לסחרור. יש לי מוח של קרימינלית. אני מוצאת דרכים לא דרכים כדי להגיש טיעון ונשענת על פרשנויות של פסקי דין. היה לי כישרון לזה. היו גם נקודות אור, של חפים מפשע שנזקקו להגנה".
שחקנית
גועל או לא גועל, אחרי תקופה שבה טחנה שעות כעורכת דין החליטה גולץ לנטוש את התחום והלכה ללמוד משחק. "תמיד היה לי חלום לשחק. למדתי משחק ועפתי על הפאבים בתל אביב. זו הייתה תקופה נפלאה שהצילה את חיי, בגלל שעברתי תהליך עם עצמי. המשחק זה לא רק לימוד טקסטים אלא כמעט כמו טיפול פסיכולוגי.
"אתה מגיע לעומקים ומכיר את עצמך. התפתחתי מאוד בשנה הזאת. התחלתי לכתוב אז סדרת דרמה משפטית עם עוד שני אנשים. אפילו ההומור שלי השתנה. הפכתי גם ליותר ליברלית".
גרושה
השינויים שחוותה גרמו לפרידה מבעלה רן יצחק. "עברתי תהליך עם עצמי, והוא, בהרגשה שלי, נשאר באותו מקום. זה גרם להרבה משקעים בינינו. בתקופה שכתבתי הייתי זקוקה לתמיכה כלכלית, וזה לא מצא חן בעיניו. הוא קיבל אותי כעורכת דין ולא אהב את הטוויסט בעלילה. הוא העדיף שאחזור לעבוד. ההתנהגות שלו הזכירה לי את הילדות שלי. גדלתי בבית שהיה בו כסף, וההורים שלי תפסו אותי בביצים בעניין הזה. למשל, 'אין לך אוטו בשבת אם את מפספסת ארוחת ערב שישי'.
"כשרציתי לנסוע עם חברות לתאילנד, ההורים הסכימו לממן לי טיול רק אם אסע לארצות הברית. עם רן שוב הרגשתי שמחזיקים אותי קצר בעניין הכסף, וזה נורא עצבן אותי. הוא בחור מקסים, אבל באיזשהו שלב הרגשתי שכבר אין לנו דברים משותפים. בטיפולים פסיכולוגיים הבנתי שהחיבור בינינו היה על רקע שותפות גורל. הכרנו בבית החולים, כשאבא שלי ואימא שלו היו על ערש דווי".
מלצרית
גולץ עזבה את הקן המשותף ועברה לגור בדירה שכורה בתל אביב. "אחרי הפרידה הוקל לי", היא אומרת. "הגעתי לכוך קטן שהיה ארמון מבחינתי. הקשבתי לשיר 'אוהבת אותך עוזבת אותך', לקחתי חצי ג'וינט והייתי מאושרת. פרנסתי את עצמי. עבדתי כמארחת וכמלצרית כדי שאוכל לכתוב. זה היה תענוג ברמות אחרות, הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. הרגשתי חזקה, שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה".
הדרמה המשפטית שכתבה וכבר הייתה במגעים מתקדמים עם הוט, לא יצאה לפועל בסופו של דבר. "כתבנו דרמה שבועית, ואז הם החליטו שהם רוצים דרמה יומית. היה צריך לעשות המון שינויים, ולא עמדתי בקטע הכלכלי. אני אוהבת מאוד לחיות טוב והייתי צריכה כסף. אני מתכננת לעשות כסף ואז לכתוב".
לא שקלת לחזור לעריכת דין?
"לא. אני מבינה רק בתחום הפלילי, וסיוט לעבוד בזה. צריך לעבוד קשה מאוד, שעות לא שעות, ולטפל במעצרים. גם קשה לגבות את הכסף מהאנשים האלה. מה, תשבי לעבריין על הראש כדי שיביא כסף? זה לא הכי נעים".
נדל"ניסטית
כדי לעשות כסף החלה גולץ לעבוד במשרד נדל"ן, אבל לא כמתווכת מן המניין חלילה, כי חיש מהר עלה בראשה הרעיון לאפליקציית תיווך נגישה. היא לקחה הלוואה של מאות אלפי שקלים מהבנק ולפני כחודש השיקה את האפליקציה שלה. "כבר יש 3,000 משתמשים והיצע של כמעט 400 דירות. עד עכשיו האפליקציה פועלת רק בתל אביב, ובחודש הבא היא תהפוך לארצית. אני גם מתכננת להפוך אותה ללוח מודעות שיציע למכירה מוצרים שקשורים למעבר דירה".
מאין הכינוי 'הטינדר של הנדל"ן'?
"מעולם לא ביליתי בטינדר, אבל ההשוואה פשוט קליטה והפורמט דומה. את מחפשת דירה כמו שמחפשים דייט ללילה. מדפדפים בין התמונות וצריך ללחוץ על לייק לדירה. שוכרים בוחרים דירות לפי הלייקים ואז נכנסים לצ'אט ישיר ומידי עם בעל הדירה".
המעבר לעולם העסקים קשה?
"בהתחלה נקרעתי ועבדתי בבאסה, אבל השלמתי עם זה. אני לא רוצה להיות תלויה באף אחד מבחינה כלכלית. אני רוצה לעשות את זה לבד. בן הזוג שלי הוא גב כלכלי, אבל אני לא משתמשת בו. אין לנו חשבון משותף. מובן שאם ארצה משהו אקבל. יש לי חיים טובים ויש מטפלת בבית, אבל אני מתנהלת עם ההכנסות שלי. בסופר־פארם, למשל, אני קונה בכסף שלי".
נשואה
גולץ מתגוררת בבית יפה בכפר שמריהו עם בן זוגה, אבי בן בסט, הבעלים של רדיו "לב המדינה", שמבוגר ממנה ב־12 שנה. השניים הכירו באמצעות שידוך של אימא שלה, אילנה, שהייתה בעלת משרד פרסום ופשטה את הרגל בעקבות פרשת ענבל אור, שהייתה לקוחה שלה.
"אימא שלי אמרה לי, 'רק הוא יהיה מסוגל להחזיק מעמד איתך'. עד אז היו לי כל מיני מערכות יחסים שהרגשתי בהן חנק, שאני ממצה, מתחילה להשתעמם או שגיליתי שהבחור פרימיטיבי מדי בשבילי".
השניים נפגשו לדייט ראשון בחמארה שבמסעדת רפאל. "היה כיף, מגניב וזורם. חברים של אבי הגיעו לדייט והצטרפו אלינו, למרות שהוא אמר להם לא להגיע". בסוף הדייט הפגין הבחור ג'סטה אבירית ובקיוסקים שבדרך קנה לה סטנד מלא ביצי קינדר וקופסה שלמה של טורטיות.
שלושה חדשים אחרי שהכירו כרע בן בסט ברך. "כשהכרנו אבי היה בן 40. רווק נצחי שמעולם לא גר עם חברה. היחסים התפתחו לאט. סבלתי ממנו בהתחלה, הוא לא הראה רגשות. בשלושת החודשים הראשונים הייתי בחוסר ודאות אם הוא בעניין או לא. כשנפרדנו נסעתי לאימא שלי, והוא הגיע לשם והציע לי נישואים, אבל החלטנו לא להתחתן. אין לי חשק, במיוחד אחרי טקס הגירושים המטומטם ברבנות".
על מה מבוסס החיבור ביניכם?
"אנחנו דומים מאוד. הוא אינטליגנטי וחריף ובא ממשפחה טובה. הוא מחונך, אבל יכול להיות גם ברברי. אני רוצה מישהו שיהיה גם ערס, כמוני. אני ערסית ומקללת הרבה, אוהבת לשמוע מוזיקה מזרחית וללכת למועדונים של מוזיקה מזרחית, אבל גם ל'חתול והכלב'. הוא בדיוק אני. זה מטורף".
הטרדות
גם גולץ, כמו מרבית הנשים ביקום, ספגה הטרדות מיניות, אבל מסרבת לעשות מזה עניין. "נשים הגדירו מחדש מהי הטרדה מינית, אבל עושות לעצמן נזק", היא אומרת. "מטשטשים את הגבול בין הטרדה למצב לא נעים. גברים מתחילים איתי ושואלים אם אפשר להתחיל איתי או שזו הטרדה מינית. הם צוחקים על זה ומזלזלים במושג, כי כל אחת מתלוננת היום, גם אם לא הוטרדה אלא סתם חוותה מצב לא נעים. נוצרה זילות של המושג. לרוב האנשים אין מושג מה זאת הטרדה מינית בכלל. צריך לעשות הסברה בעניין הזה".
לא הגיע הזמן שנשים יתלוננו?
"כל התלונות האלה מוציאות אותנו קטנות, חלשות ומסכנות. אם אנחנו רוצות לחיות בעולם של גברים, אנחנו צריכות לדעת להתנהל עם פליטות הפה שלהם ועם זה שהם יצריים. נכון שזה לא בסדר שגברים משתמשים בכוח שלהם, במיוחד כשמדובר בילדות בנות 16, אבל אם הגבר רק הציע ורמז, זה לא בעייתי. אני מאמינה שאם הייתי מספיק טובה בתחום הדוגמנות, הייתי מצליחה, למרות שסירבתי ללכת עם צלמים שהציעו לי לשתות קפה".
