סתיו עזר
בן 12 וחצי, עולה לכיתה ח' בכיתת המחוננים בחטיבת ”רשיש“.
בגיל שבע זכה בתעודת הוקרה ובסכום כסף על השתתפותו בסרטון באנגלית של הלן דורון. זכה במדליות שונות בקראטה.
כבר בגן חובה זכה בתעודת הוקרה על שקרא יותר ממאה ספרים. השנה זכה ב-20 מדליות, שחמש מהן בשל הישגיו בתחרות הדיבייט בשפה האנגלית, ועלה לשלב אלוף האלופים, שייערך בנובמבר באוניברסיטת ייל שבארה“ב.
מתי ההורים שלך הבינו לראשונה שיש לך יכולות יוצאות דופן?
”הייתי בערך בן שנה כשהוריי ראו שאני מאוד שונה משאר הילדים בגילי. כבר בגיל צעיר גיליתי יכולות של קריאה, כתיבה, סקרנות בלתי פוסקת ופתירת תרגילים מורכבים במתמטיקה. גם אהבתי מאוד אנגלית. בגיל שנתיים וחצי ידעתי לקרוא את כל האותיות באנגלית וחיברתי מילים ומשפטים. בגיל שנתיים כשטיילו איתי בעגלה בשכונה, הייתי קורא את כל השלטים ברחובות, וכשהאוטובוסים היו עוברים הייתי קורא את המספרים שלהם“.
באיזה גיל התחלת לקרוא ולכתוב?
”קצת לפני גיל שלוש“.
איך החברים מתייחסים ליכולות שלך?
”חלק מהחברים הקרובים מתייחסים אליי בהבנה, בכבוד ובנחמדות ואוהבים ללמוד ממני הרבה דברים. חלק אחר לא ממש מבין אותי ואת תחומי ההתעניינות שלי ואומרים לי שאני מתעסק עם דברים משעממים. הם טוענים שזה בזבוז זמן“.
מהם התחביבים שלך?
”הדבר הכי אהוב עליי זו השפה האנגלית, ואני מתעסק בזה המון: קורא ספרים, מאמרים, צופה בסרטונים ועוד. כמו כן, אני אוהב לפתוח כל בוקר את המחשב ולגלוש ברחבי האיטרנט בחיפוש אחרי מידע מרתק ומעניין. אני אוהב גם לחקןר את ההסטוריה המודרנית ולקרוא ספרי מדע בדיוני ופנטזיה“.
מי מודל החיקוי שלך?
”אלברט אינשטיין. לא בגלל שהוא שינה את עולם המתמטיקה אלא בגלל הדרך שבה הוא עמד על רעיונותיו, שאיתם אני נוטה להסכים“.
שאיפות לעתיד?
”השאיפה העיקרית שלי היא לחיות חיים שמחים ומאושרים כיוון שאני מאמין ששמחה ואושר הם הדברים הכי חשובים בחיים. שאיפה נוספת שלי זה להגיע להישגים שאנשים יזכירו ויזכרו. שאיפה נוספת ויותר מיידית היא להגיע להישגים מרשימים בשלב אלוף האלופים בתחרות הדיבייט באוניברסיטת ייל, ובכלל להצליח בנבחרת הדיבייט שאני ממש אוהב להיות חלק ממנה“.
גאיה קרסק
בת 14, עולה לכיתה ט‘ בכיתת המחוננים בחטיבת ”רשיש“.
זכתה במקום החמישי, יחד עם עוד תלמידים, בגביע המלומדים העולמי (world scholars' cup) בדיבייט.
מתי ההורים שלך הבינו לראשונה שיש לך יכולות יוצאות דופן?
”אמא שלי תמיד מספרת שכבר מגיל מאוד צעיר הבינה שיש לי יכולות יוצאות דופן. בגיל שנה וחצי, היא מספרת, דיברתי ללא הפסקה בגן. בגיל שנתיים כבר שרתי שירים בצרפתית (שפת האם של אמא שלי) בכל הזדמנות שניתנה לי“.
באיזה גיל התחלת לקרוא ולכתוב?
”בגיל ארבע ידעתי לקרוא ובגיל חמש כבר כתבתי“.
איך החברים מתייחסים ליכולות שלך?
”לרוב אני מוקפת בחברים עם יכולות כמו שלי מכיוון שאני לומדת בכיתת מחוננים, אבל גם כשאני עם ילדים שלא מוגדרים כמחוננים, אנחנו מסתדרים מצוין בגלל תחומי עניין משותפים. בגיל שלנו מספיק ששני ילדים ראו את אותו הסרט והם יכולים להתחבר. לכן, אני לא רואה שום צורך בהפרדה בין ילדים שמוגדרים כמחוננים וכאלה שלא. בסך הכל כולנו בני נוער“.
מהם התחביבים שלך?
”כל דבר שקשור לביטוי עצמי: משחק, נגינה על גיטרה, שירה או כתיבה. אני נהנית להסתכל על החיים בצורות שונות וליצור עם ההסתכלות הזאת משהו חדש“.
מי מודל החיקוי שלך?
”פרידה קאלו. מעבר לעובדה שכבר מגיל צעיר, סבתא שלי מנצלת כל הזדמנות כדי ללמד את אחותי ואותי על ציירים שונים ואמנות, קאלו מייצגת בעיניי כל כך הרבה אומץ. בזמנה, אמנות היתה מקצוע שמיוחס לגברים בגיל העמידה, ולכן הם אלה שגם קיבלו את העבודות המרכזיות באזור. כל החיים שלה קאלו נלחמה על קבלת מקום בחברה הזאת, ובסוף היא גם הצליחה לקבל אותו. בשבילי היא מהווה דוגמה לאישה חזקה ואמיצה, כמו שאני ארצה להיות“.
שאיפות לעתיד?
”להתפתח במגוון תחומים. כרגע אני עושה כל כך הרבה דברים שאני אוהבת ואני מרגישה מסופקת כי אני מצליחה לעשות את כולם במקביל.
עם זאת, אני מודעת לעובדה שההתבגרות כוללת גם בחירה וויתור על נושאים מסוימים בעקבות בחירת קריירה מרכזית.
השאיפה שלי היא להצליח לבחור מסלול מרכזי בחיים אבל לא לוותר על תחומים אחרים שגם עושים אותי מאושרת. בין השאר, עד כמה נאיבי שזה נשמע, אני רוצה לעשות שינוי.
נולדתי עם יכולות יוצאות דופן והשאיפה הכי גדולה שלי היא לא לבזבז את הפוטנציאל שלי, אלא לנצל אותו עד תום, ובסופו של דבר, אולי להשאיר חותם קטן על העולם“.
רוני גורביץ-עדן
בת 15 וחצי, עולה לכיתה י“א בכיתת המחוננים בתיכון ”אחד העם“. השתתפה בשלוש תחרויות דיבייט בינלאומיות.
לומדת משפטים באוניברסיטת בר אילן, משתתפת בתוכנית של חברת 'נס טכנולוגיות', שבה התלמידים הוגים פיתוח טכנולוגי במשך שנתיים וחצי.
מתי ההורים שלך הבינו לראשונה שיש לך יכולות יוצאות דופן?
”בגיל ארבע הגננת אמרה שיש לי קליטה מהירה. בגן טרום חובה הגננת הצמידה אותי לפעילויות של גן חובה ואמרה להוריי שהיא ממליצה שאעלה מוקדם יותר לכיתה א‘. עד כיתה ג' השתעממתי בבית הספר. לא ממש למדתי או עשיתי שיעורים אבל הצלחתי יפה בלימודים. כשעברתי לכיתת מחוננים התחלתי לאהוב לקום לבית ספר כל בוקר“.
באיזה גיל התחלת לקרוא ולכתוב?
”בגיל ארבע ידעתי את ה-ABC והאלף-בית. בגיל חמש התחלתי לקרוא ולכתוב“.
איך החברים מתייחסים ליכולות שלך?
”אני לא בוחרת את החברים שלי לפי הכיתה שבה הם נמצאים, והם לא בוחרים אותי בגלל הכיתה שבה אני נמצאת. ההבדל היחיד ביני לחברים שלי מהשכבה זה שאני תמיד הכי צעירה, וזה אף פעם לא הפריע לי או למי שמסביבי“.
מהם התחביבים שלך?
”אני אוהבת לכתוב, לקרוא, ללמוד, לצאת עם חברים ולראות טלוויזיה“.
מי מודל החיקוי שלך?
”מודל חיקוי זה מושג נאיבי. בעיניי אפשר להעריץ מעשים שאנשים עושים, אבל כשיש לך מישהו שאתה מחקה, זה מבטל אותך בתור אינדיבידואל ולפעמים מציב בפנייך ציפיות לא ריאליות. יש הרבה נשים ואנשים פורצי דרך שאני מעריכה את הנחישות שלהם ואת מה שהם עשו. אני בוחרת לקחת מכל אחד את מה שמעניין אותי, ולא לבחור אחד ולחקות אותו, אלא להיות אישיות עצמאית“.
שאיפות לעתיד?
”להצליח במה שאבחר לעסוק בו בעתיד ובעיקר להיות מאושרת“.
רון ארליץ
בן 17, עולה לכיתה יב‘ בכיתת המחוננים בתיכון ”אחד העם“ והשתתף בתחרות בינלאומית, בשם "גביע המלומדים העולמי“, בה תלמידים מכל העולם נדרשים לענות על מבחן בן 120 שאלות כמו גם על מבחן מולטימדיה, לכתוב חיבור של כארבעה עמודים ולהתחרות בדיבייטים, כאשר כל התחרות מתקיימת בשפה האנגלית. בנוסף, הוא סיים את הבגרות בהנדסת תוכנה בכיתה י‘, העפיל עם חבריו לכיתה לגמר אליפות ישראל בסייבר, והעפיל לגמר תחרות החיבורים "דן דוד".
מתי ההורים שלך הבינו לראשונה שיש לך יכולות יוצאות דופן?
”בגיל שלוש“.
באיזה גיל התחלת לקרוא ולכתוב?
”הוריי עלו לארץ מברית המועצות, ולכן למדתי לקרוא ולכתוב ברוסית בגיל שלוש, לפני שלמדתי לקרוא ולכתוב בעברית. לכתוב ולקרוא בעברית למדתי כבר בבית הספר“.
איך החברים מתייחסים ליכולות שלך?
”חברים רבים שלי הם מחוננים בעצמם, אך גם בקרב החברים המחוננים ההישגים שלי נחשבים למיוחדים. רובם תומכים בי ומגלים עניין בהצלחות שלי. היחס הכללי הוא רגיל בסך הכל“.
מהם התחביבים שלך?
”אני מתאמן בקפוארה מספר פעמים בשבוע ומשחק כדורסל. את שאר הזמן הפנוי אני מבלה עם חבריי, או על המחשב, כותב קוד, או סתם גולש באינטרנט“.
מי מודל החיקוי שלך?
”מקימי חברת גוגל: סרגיי ברין ולארי פייג', שהפכו את הרעיון שלהם למוצר שכבש את העולם והפך לחלק בלתי נפרד מחיינו ולתאגיד ענק“.
שאיפות לעתיד?
”לפתוח סטארטאפ וליצור מוצר שישפיע על העולם“.
רחל קומיסרצ‘יק
בת 17, עולה לכיתה יב‘ בכיתת המחוננים בתיכון ”אחד העם“.
זכתה במקום הראשון בתחרות החיבורים Name Your Hero מטעם אוניברסיטת תל אביב.
בנוסף, משתתפת בתוכנית ”אלפא“ באוניברסיטת תל אביב, המאפשרת לכתוב עבודת חקר שתחליף את בחינת הבגרות באחד מהמקצועות המדעיים המוגברים או תשמש כמקצוע מוגבר בתעודת הבגרות. עבודת החקר שכתבה היתה בנושא הנדסת רקמות.
מתי ההורים שלך הבינו לראשונה שיש לך יכולות יוצאות דופן?
”רק כשעברתי את מבחן איתור המחוננים בכיתה ג‘".
באיזה גיל התחלת לקרוא ולכתוב?
”בכיתה א‘, כמו כולם“.
איך החברים מתייחסים ליכולות שלך?
”כולם מפרגנים, אבל לא מייחסים לזה יותר מדי חשיבות“.
מהם התחביבים שלך?
”אני מנגנת בקלרינט בקונסבטוריון העירוני“.
מי מודל החיקוי שלך?
”האחים הגדולים שלי. כל דבר שיעשה אחי הבכור, שהיה עתודאי וגדול ממני ב-13 שנים, יהיה מודל לחיקוי בעיניי. אחי השני חייל בן 20.
גם הוא מחונן והוא כבר הספיק לסיים תואר ראשון במתמטיקה ועכשיו עושה תואר שני“.
שאיפות לעתיד?
”להיות רופאה. אמא שלי רופאה, ומגיל צעיר נמשכתי למקצועות המדעיים ורציתי להיות רופאה“.